במקור היתה אמורה ה-
S90, מחליפתה של ה-
S80 וספינת הדגל של המותג השוודי, להיות מבשרת הדור החדש של
וולוו. זה שפותח בעידן החדש, אחרי הפרידה מפורד והרכישה הסינית, וכולל פלטפורמות חדשות וגמישות ומנועים קטנים ומתוחכמים. אבל הפופולאריות של תחום הפנאי שינתה את התוכניות, ומעמד החלוץ עבר אל ה-
XC90. כדי לחזק את הקשר בין שני הדגמים מאמצת גם מכונית הסאלון את המספר 90, במקום ה-80 שליווה אותה בדורות האחרונים. גם גרסת הסטיישן מיישרת קו, ובמקום V70 תיקרא מעתה V90.
נראותמפגש ראשון בספרד מגלה מכונית שנראית גדולה מאוד (היא אכן ארוכה מהמתחרות שלה) וחסונה. היא בעלת נוכחות בולטת ומראה מרשים, כאשר החרטום הייחודי, עם יחידות התאורה המחוכמות בעיצובן, צד את העין. המכונית הזו בפירוש נראית במציאות טוב משמעותית מבתמונות – ומהדור הקודם.
צילום: מנהל הקשר המשפחתי ל-90XC בולט במיוחד בתא הנוסעים. הקווים הכלליים דומים, וכך גם תפעול המערכות השונות דרך "טאבלט" אנכי הממוקם בקונסולה המרכזית. התפעול הוא מאוד "אייפון", עם אפשרויות גלילה, הסטה, צביטה ואפילו כתיבה, ומתחבר עם קאר-פליי – אבל כמו שאמרנו גם במבחן ל-XC90, התפעול הזה מורכב מדי בזמן נהיגה. הרעיון שצריך לחפור בתפריט עבור כל שינוי אינו מוצלח ופוגע בהנדסת האנוש הטובה באופן כללי.
האווירה בתא הנוסעים נעימה מאוד בזכות חומרים איכותיים למגע ומראה, ובחירת גוונים נעימה. המחוונים, כמנהג ימים אלה, מוקרנים ועל המסך שבין המחוונים הראשיים ניתן לבחור לראות פרטים שונים: מידע על הנסיעה, על הרכב או את הוראות הניווט (מה שמזכיר קצת את אודי). יש גם תצוגה עילית יעילה, אולם השליטה בה דרך ה"טאבלט" קצת מורכבת.
מושב הנהג נאה ונוח, ובמכוניות ההשקה המאובזרות מציע שפע כיוונים. אבל הקלף החזק כאן הוא מושב אחורי עם מרחב אדיר לרגליים (נאות לראש) ותחושה לימוזינית. בקרת אקלים מפוצלת גם מאחור משלימה את תחושת הלימוזינה.
צילום: מנהל על הכבישים הטובים של דרום ספרד, הוולוו, עם קפיצי אוויר מאחור ובולמים נשלטים אלקטרונית, מייצרת תחושה רכה ונוחות מלטפת. על שברי כביש חודר לפעמים לתא הנוסעים רעד שלא היה אמור להיות שם, אבל זה החריג בתוך ריחוף שקט.
והשקט מכיוון המנוע והכביש בהחלט מרשים – אולי לכן רעשי הרוח מאיזור ה-120 קמ"ש מעט בולטים.
צילום: מנהל כמו שנראה בהמשך, כח לא חסר ל-S90, אבל היא אינה מתיימרת להיות ספורטיבית. האחיזה טובה, ההנעה הכפולה תורמת ליציבות בסיבובים וההגה קל מדי אבל מדויק. אבל האופי הכללי הוא רך ורגוע, ולא משתף פעולה עם נהיגה נמרצת מדי. הרכות הזו בולטת במיוחד בתנודות המרכב על ציר האורך, שיוצרות תחושה של רכב גדול ומעט כבד. גם לבלמים תגובה מעט נרפית בתחילה, אם כי היכולת טובה.
ה-S90 טרם עברה את מבחני ה-ENCAP, אך בוולוו צופים כי תזכרה לציונים גבוהים כמו ה-XC90. המכונית מוצעת עם שפע מערכות הבטיחות שפגשנו ב-XC90 ועוד. בוולוו גאים במיוחד בכך שהיא יודעת לשמור על נתיב ולעקוב אחר הדרך עצמאית (ובעצם לנהוג אוטונומית) במהירות של עד 130 קמ"ש. ניסינו זאת בהשקה, וגילינו כי ההיגוי העצמאי מרתיע בקווים שהוא בוחר. מערכת הבלימה האוטומטית, שמטרתה הימנעות מתאונה, יודעת כעת להבחין לא רק בהולכי רגל אלא גם בחיות גדולות – מקנגורו, דרך פרה ועד גמל, בהתאם ליבשת. כמובן של-S90 שפע מערכות נוספות כמו ניטור שטחים מתים, וגם מצלמות היקפיות.
צילום: מנהל ה-90 מוצגת עם סדרת מנועי ה-2.0 ליטר ארבעה צילינדרים ברמות הגדשה שונות. להשקה הגיעו ה-D5 (דיזל, כפול מגדשים, 235 כ"ס) ו-T6 עם מגדש על וטורבו (320 כ"ס) . שניהם שודכו לתיבת שמונת ההילוכים ולהנעה כפולה (האלדקס) ששולחת רוב הזמן את הכוח לפנים. ה-90 מוצעת גם כ-T5 (טורבו, 254 כ"ס) ו-D4 (כפול מגדשים, 190 כ"ס) עם הנעה קדמית ובעתיד תהיה גם T8 היברידית (407 כ"ס).
שני המנועים התגלו כחזקים ושקטים. ה-T6 בברור חזק וזורם יותר ומפתה למשוך למעלה. עם 320 כ"ס והאצה למאה ב-5.9 ש' אין כל קושי לבצע עקיפות, במישור או בטיפוסים המפותלים להרים, ולהגיע בכביש המהיר לקצב "גרמני". כנראה שהחיסרון היחיד כאן הוא בצליל שאינו סקסי כמו מרובי הצילינדרים. בנוסף חבל שאין אפשרות לתפעול ידני מההגה - באופן מוזר זו תוספת גם בגרסאות המהודרות.
צילום: מנהל ה-
S90 מתגלה כמכונית נעימה, נוחה ומרשימה למראה. היא מצליחה להיות שונה מקודמותיה ונראה שיותר מבעבר היא תופסת עמדה ייחודית בשוק. היא לא תפנה למי שמחפש רכב דינאמי בתחום אבל היא מציעה אווירה שונה מהגרמניות והינה מיוחדת ושלמה לכשעצמה.
כעת נותר להמתין לסוף השנה כדי לראות האם היבואן יצליח לשמור על מחיר תחרותי עם שילוב רמות האבזור המפנקות שהולמות אותה.
צילום: מנהל 
