רנו-ספורט חוגגת 40 שנות פעילות ואנחנו הוזמנו למסיבה צנועה שנערכה לציון האירוע לא הרחק מפאריז. החטיבה הזו נוצרה ב-1976, אחרי שב
רנו החליטו לאחד בין פעילויות הספורט של אלפין לגורדיני, שהתמחתה בעיקר בשיפורי מנועים ובגרסאות ספורט למכוניות נוסעים. אלפין הקטנה, שהוקמה על ידי ז'אן רידל, זכתה להישגים רבים באליפות העולם בראלי תוך שימוש במכללים של רנו, אבל נרכשה בתחילת אותה שנה (1976) על ידי רנו אחרי שנקלעה לקשיים.
כדי לחגוג את האירוע יצאנו לבקר בקומפלקס מסלולים שמכונה "סראם" (CERAM), לא הרחק משדה התעופה שארל דה-גול ובלב אזור כפרי. אלו אינם מסלולים מלהיבים לנהיגת מירוצים, אבל זה המקום שכתבי הרכב מכל העולם לוטשים אליו עיניים.
הסיבה לכך היא שסראם הוא אתר המבחנים לדגמים חדשים שתעשיית הרכב הצרפתית משתמשת בו במהלך פיתוח דגמים חדשים, וגם יצרנים אחרים שמחים לבדוק את המכוניות שלהם שם. ואכן, בדרך לנקודת הכינוס צפינו במספר אבות טיפוס "מחופשים" היטב עולים ויורדים מהמסלולים השונים. אפילו בזמן שאנחנו ששהינו שם נע על המסלול האובאלי הסמוך רכב מוסווה היטב, והשמועות אומרות שהיה זה סיטרואן C3 פיקאסו הבא.
צילום: מנהל
החגיגהבתחילת 2016 חולקה חטיבת רנו-ספורט לשני גופים: מכוניות ומירוצים. המטרה הייתה להכפיל עד 2019 את מכירת מכוניות רנו-ספורט ולנצל את ההפרדה כדי לחבר טוב יותר בין דגמי הספורט למכוניות המירוצים. ואחת הסיבות לחגיגה נעוצה בעובדה שרנו החליטה למקד פעילות בתחום השיווקי.
לרנו היסטוריה חשובה בתחום הספורט. היא הייתה הראשונה בשנות השבעים (1977) להכניס את מנועי הטורבו לזירת הפורמולה 1 וגם רשמה ניצחון ראשון בזירה למנוע כזה (אגב, באליפות הראשונה למכונית עם מנוע טורבו (1983) זכתה דווקא ברבהאם עם מנוע של ב.מ.וו).
צילום: מנהל
למרות הנטייה שלנו לשכוח זאת, רשימת ההישגים של רנו-ספורט אדירה. וכוללת זכיות באליפויות עולם בפורמולה 1 הן כקבוצה (2005 ו-2006) ובייחוד כיצרנית מנועים (עם וויליאמס, בנטון ורד-בול). אמנם מזמן (1978), אבל רנו זכתה גם בלה-מאן (1978). ואם כי זה פחות מלהיב, בינתיים, רנו היא גם האלופה בפורמולה E החשמלית.
עיון בספרי ההיסטוריה מגלה לא מעט מכוניות אייקוניות של החטיבה. דגמים כמו 5 טורבו המקורית שכיכבה במירוצי הראלי, קליאו וויליאמס המיתולוגית או רנו ספיידר מ-1995, שהייתה הראשונה אשר שווקה תחת שם החטיבה. בהמשך קיבלנו גם קליאו V6 מטורפת שהלכה בדרכי ה-5 טורבו עם מנוע V6 שהותקן במרכז.
ההיצעלמרות שכולנו מקווים שקליאו RS 16 ויז'ן – מכונית התצוגה שנבנתה לציון האירוע וחזרתה של רנו לפורמולה 1 כקבוצה עצמאית – תגיע לייצור, היא עדיין לא במבחר של רנו-ספורט. מה שיש באירופה כולל את טווינגו GT, קליאו GT ליין או RS ומגאן GT. חברות אחרות במשפחה, וזה משעשע למדי הן גרסאות RS לסנדרו ו-GT לפלואנס שמשווקות בעיקר בדרום אמריקה ואפריקה.
צילום: מנהל
אבל העיקר הוא בתכניות החטיבה באירופה, ואלה יכללו רמת גימור 'GT ליין' באיפור ספורטיבי וגרסאות GT חמימות ו-RS לוהטות – בדיוק כמו שיש לשלושת מותגי היוקרה הגרמניים.
והויז'ן? ברנו לא פוסלים אפשרות של ייצור מוגבל – ואנחנו בעד. אחרי הכל היא משלבת בין החדש לישן והטוב עם מנוע ה-2.0 ליטר טורבו מהמגאן RS הנוכחית, מתלה קדמי דומה ו... תיבה ידנית.
קצת נהיגהבסראם המתינו לנו מגאן RS וקליאו RS טרופי המחודשת. לזו האחרונה 220 כ"ס (במקום 200 בגרסאות הרגילות), פנסים תחתיים בצורת דגל שחמט והיא מונמכת ב-10 מ"מ מלפנים ו-20 מ"מ מאחור. הנהיגה קצרה ביותר, ובכל זאת התחושה בה יותר חדה וזורמת מאשר בדגמים שפגשנו בעבר. מעבר מהיר ממנה למגאן RS ידנית בגרסה רגילה ובקאפ המושחזת והחדה יותר, מזכיר שהדור הקודם של רנו-ספורט היה מתגמל ומהנה יותר.
צילום: מנהל
מכאן אנחנו עוברים למגאן GT החדשה והמעניינת. זו מפגינה שרנו-ספורט המתחדשת כוללת גם גרסאות GT פחות קיצוניות. למגאן GT אותו מנוע 1.6 טורבו המוכר מהקליאו 205 כ"ס והפרט המיוחד בה הוא ההיגוי האחורי אותו הצרפתים רוצים להדגים. עד 60 קמ"ש פונים הגלגלים האחוריים לכיוון המנוגד להגה. על מגרש ההחלקה הגדול, אנחנו מנסים את המערכת בסלאלום איטי וזה משעשע לחוש בשיפור התמרון בתנועה בין פילונים. במהירות גבוהה יותר הגלגלים פונים לאותו כיוון של הקדמיים; ההרגשה מוזרה, אבל המערכת עוזרת להדק את הקו ויוצרת תחושה מעניינת ואפילו מהנה. מעניין איך תהיה התחושה בכביש רגיל – צפויה או מפתיעה? והמגאן RS? זו תוצג ב-2017 ותהיה, כך אומרים, עם מנוע 1.8 ליטר שייצר 290 כ"ס.
עוד כמה הקפות קצרות עם נהגי המירוצים של
רנו בקליאו קאפ, ואנחנו מסיימים את המפגש. רנו-ספורט לא חגגה את יום ההולדת באופן גרנדיוזי, אבל הזכירה למה אנו שומרים לה מקום חם בלב.
צילום: מנהל
