קטגוריה: קופה

גרסה: C300 - מנוע 2.0 ל' טורבו (245 כ"ס), אוט' (7 היל'), הנעה אחורית

מתחרים: אודי A5, ב.מ.וו סדרה 4, לקסוס RC, שברולט קמארו

מחיר: 405,000 שקלים
להיות דומה לאחות הגדולה שלך זה טוב, במיוחד כאשר האחות הגדולה היא מרצדס S קופה. ואכן, מרצדס C קופה החדשה נראית כדגם מוקטן של ה–S קופה, במיוחד במבט מאחור. הקו המפוסל, הפנסים האחוריים - אבל ה–C לא מפגינה אותה עוצמה וויזואלית שמקנים הממדים הגדולים של ה–S ויוצרים נוכחות אדירה.
מרצדס C קופה - מבחן דרכים (2.0 ל' טורבו, אוט')
צילום: אילן קליין
ובכל זאת, באפור–מט כמו ברכב ההדגמה, עם קיט AMG חיצוני והגריל המוחצן הזה, ה–C קופה היא מתמודדת מובילה על תואר "המכונית היפה בקטגוריה". והיא נראית יפה מבלי להתאמץ וללא גימיקים שעלולים להזדקן מהר; העיצוב זורם באופן טבעי. רק מדי פעם מדגדג להגדיל אותה בכל הממדים; אפשרי, אבל לא בשקל תשעים, גם לא בחצי מיליון. וויתרנו.
דפי מבחן
ה–C קופה מבוססת כמובן על ה–C סדאן; בסיס הגלגלים והרוחב זהים, היא ארוכה בס"מ יחיד - אבל נמוכה ב–4.2 ס"מ והסיומת, כמובן, אחרת. ולא רק שהעיצוב יפה, אלא גם יעיל, ומקדם הגרר הוא Cd 0.26.
אחרי שהתרשמנו מהעיצוב החיצוני, נכנסנו פנימה. סביבת הנהג של הקופה קרובה מאוד לזו שבסדאן, ורק צמד המושבים הנאים והגדולים שונה. הצבע השחור נמצא כאן בשפע, אבל נשבר על ידי שפע של אלומיניום וגימור עץ בשחור–מט מרשים למראה במרכז הקונסולה. מעל שלושת הפתחים של המיזוג תמצאו מסך בגודל "7 (שנראה קצת קטן), דרכו תתפעלו את המערכות השונות דרך כפתורים. עם סגירת הדלת, הקופה מגישה לכם את החגורה לפנים, כדי שחלילה לא תזדקקו להושיט את היד לאחור (טריק לא חדש, אך שימושי).
מרצדס C קופה - מבחן דרכים (2.0 ל' טורבו, אוט')
צילום: אילן קליין
מלפנים, כנדרש מ–C, המרחב טוב; מאחור, כצפוי מקופה, מרווח הראש חסר ומרווח הברכיים בינוני. שני הנוסעים שם ייהנו מפתחי מיזוג וימצאו כי המושב נוח למדי. זו מכונית שימושית יחסית לקופה, אך השהות מאחור אינה מומלצת לגבוהים לאורך זמן; לא כאלה שאתם אוהבים, בכל אופן. בגרסה שנבחנה, C300, רשימת האבזור נאה (ראו מסגרת) וזו מסכמת מקום שנעים לשהות בו.
חיי יום יום. ויותר
ה–C קופה היא לא רק מקום שנעים לשהות בו, אלא גם בת לוויה מוצלחת לנוע איתה. אמנם, ב–30 קמ"ש בעיר היא מעט זזה מדי על השיבושים במקום לשכך אותם, אבל היא אינה מתרסקת אפילו כשהכביש במצב רע. ב–50 קמ"ש נרשם שיפור משמעותי, ואיכות הנסיעה נעימה. גם מחוץ לעיר, במהירות אופיינית, מורגשים שיבושים קטנים, אך אלה אינם מציקים ואילו הריסון על גלי כביש מצוין. רמת השקט בפנים בנסיעה בכביש הבין עירוני, טובה; מעט רעשי כביש, רוח ומנוע חודרים פנימה, ובמהירות גבוהה יותר רעש המנוע נעלם.
אבל עיצוב יפהפה עם סמל של מרצדס, תא נוסעים נעים ואיכות נסיעה טובה אינם מספיקים כאשר מדובר במכונית כזאת. וזה המקום להזכיר, במידה ואתם לא שולטים ברזי הגרסאות, שה–300 היא הגרסה החזקה בהיצע השפוי של הקופה - לפני שעוברים למנועי V8 מוגדשים ונוטפי מומנט. ל–300 מנוע 2.0 ליטר טורבו המספק 245 כ"ס ו–37.7 קג"מ, ואלה מועברים לאחור בעזרת תיבה אוטומטית עם 7 הילוכים. הביצועים בהחלט טובים: 6.0 שניות בהאצה ל–100 קמ"ש ו–250 קמ"ש מרביים.
מרצדס C קופה - מבחן דרכים (2.0 ל' טורבו, אוט')
צילום: אילן קליין
לרשות הנהג עומדים מספר מצבי נהיגה - ‘חיסכון', ‘נוחות', ‘ספורט' ו'ספורט פלוס' - ואלה משפיעים על המנוע וההילוכים, ההגה, גם המיזוג(...) והנהג יכול לשלוט גם במערכת הדימום/התנעה (הנלהבת מדי). המערכת מציעה בנוסף גם מצב ‘אישי' לכוונון נפרד של כל אחד מהמרכיבים הנ"ל.
אורווה ל–245 סוסים, היום, אינה אורוות–ענק, אבל הנתון בכל זאת יוצר ציפיות ליכולת - ויחידת הכוח אינה מאכזבת. למעט השהיה קלה בזינוק, המנוע מספק שפע של כוח, במיוחד אם תבחרו במצב ‘ספורט' המוצלח שמשפר, במיוחד במהירות נמוכה, את תגובות המנוע לכל לחיצה על הדוושה ליצירת תאוצה כוחנית כצפוי. צבירת הקמ"שים במהירות גבוהה מהירה מאוד.
במצב ‘ספורט' או ‘ספורט פלוס', פעולת התיבה עצבנית משהו, ופה ושם העברות ההילוכים מלוות ברתע לא לגמרי נעים, גם אם הוא משדר תחושה קרבית. הצליל סביב 4000 סל"ד מגניב וקצת מזכיר מנוע גדול יותר. עם זאת, בהמשך הדרך ובסל"ד גבוה יותר, הוא קצת עסוק, עדיין חביב, אך לפעמים על גבול המנסר. בשיוט נינוח צורכת ה–C כ–15 ק"מ לליטר, ובמבחן כולו, שהיה בעומס גבוה לפרקים, עמדה הצריכה על 8.5 ק"מ לליטר.
מרצדס C קופה - מבחן דרכים (2.0 ל' טורבו, אוט')
צילום: אילן קליין
אז יש עיצוב, יש מנוע - ומה לגבי התנהגות? גם בתחום זה ממשיכה הקופה להרשים. המתלים שומרים את הגוף מרוסן, גם במפגש עם גלים בכביש במהירות גבוהה. ההגה במצב ‘ספורט פלוס' מקבל יותר משקל והוא מדויק - גם אם אילם למדי כמו 99.9% מחבריו.
הנכונות לפנות גבוהה, ויש גם תגובה נכונה להרפיה מהדוושה, אבל בעיקר, התחושה לרוב בטוחה והמסר מה–C ברור. אם תרצו להשתובב תוכלו לנתק את הבקרה; זה נראה כאילו היא מנותקת לגמרי, אבל היא לא. במצב זה היא תיתן לכם להוציא את הזנב, וגם לעשן מעט את הצמיגים, אבל תתערב אם המצב יהיה יותר מדי, או שסתם תהיו בדרך לספין. ממש לא רע, אבל היינו שמחים שאותו מצב מוחלש יהיה מוצהר, ושלא ייראה כבוי כשהוא לא. הבלמים הפתיעו לטובה כאשר שמרו על עוצמה טובה גם תחת עומס ממושך, עם תחושת דוושה טובה וקיצוץ קמ"שים ביעילות מרשימה.
בקיצור: כיף לנהוג בה, והסיפוק גדול יותר בייחוד אם זוכרים שזו אינה גרסת קצה.
כוכבית
ה–C קופה היא קודם כל מכונית יפה. בצבע המט הזה יופייה כמעט מסנוור, ואין ספק שה–C קופה הזו אינה מיועדת למי שרוצה להיחבא אל הכלים. אבל היא הרבה יותר מעיצוב מוצלח ותא נוסעים נעים. יש לה יחידת ההנעה טובה, והיא מהנה לנהיגה גם כשהכביש מפסיק להיות ישר ומשעמם. אפילו המחיר דומה לזה של המתחרות המקבילות, עניין חריג במרצדס.
רק בתחום הנוחות, בעיקר בעיר במהירות נמוכה, ה–C קופה מקבלת ציון "בסדר" ולא גבוה יותר. ובכל מקרה, ככל שעולה המהירות, והסוסים עוזרים לכך בצהלה, נוחות הנסיעה משתפרת.
לסיכום, אחרי יומיים במחיצתה, קל לקבוע שמרצדס C קופה החדשה היא פשוט יופי של מכונית - בלי קשר למראה המהמם שלה.
מרצדס C קופה - מבחן דרכים (2.0 ל' טורבו, אוט')
צילום: אילן קליין

אבזור
הקופה מוצעת בחמש גרסאות שכולן מוגדשות, שלוש מהן "רגילות": 180 (1.6 ל', 156 כ"ס), 360,000 שקלים; 200 (2.0 ל', 184 כ"ס), 375,000 שקלים; 300 (2.0 ל', 245 כ"ס), 405,000 שקלים. בנוסף, מוצעות שתי גרסאות AMG: "רגילה" (4.0 ל', 476 כ"ס); S, עם אותו מנוע ובהספק מוגבר (510 כ"ס); המחיר: מ–745,000 שקלים.
ה–300 מאובזרת בצורה מרשימה: תאורת לד מלאה, פגושים וחצאית AMG, ריפודי עור, כוונון חשמלי למושב עם זיכרונות, גג פנורמי, בקרות שיוט ואקלים, מצלמה אחורית, כניסה והתנעה ללא מפתח, בלוטות' ועוד. בצד הבטיחות הרשימה קצרה מדי; התרעה על רכב בשטח מת מוצעת תקנית רק ב–300 ומעלה, ואם תרצו שמירת נתיב (אקטיבית), בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית בעיר כולל זיהוי הולכי רגל, תגלו שמערכות אלה הן אופציה יקרה.