ג'יפ קומפאס טריילהוק - מבחן דרכים (1.4 ל' ט', 4x4) (השקה) - אוטו

ג'יפ קומפאס טריילהוק - מבחן דרכים (1.4 ל' ט', 4x4) (השקה)

הדור שני לקומפאס, רכב הפנאי הקומפקטי של ג'יפ (בבעלות קרייזלר שבבעלות פיאט), לא מנסה להיראות "כמו־ג'יפ" אופנתי, אלא כמו גרנד צ'ירוקי. של ג'יפ

מבחן דרכים זה פורסם בגיליון 377
מתאים לי דווקא שרכב הפנאי הקומפקטי של ג'יפ מכונה בשם קומפאס, מצפן בלשוננו. בסופו של דבר, או בעצם דווקא בתחילתו, היה זה ג'יפ שהוריד את הנהגים מהכבישים הממופים והקלים לניווט, לשטח פראי, בו נחוצים אמצעי ניווט כמו מצפן, למשל.
ה־GPS אפילו לא הוזכר בספרי מדע בדיוני, כשהג'יפ הראשון ירד מפס הייצור ב־1941.
נכון שדווקא הקומפאס הוא לא הרכב המסוקס, המתאים לנסיעות ארוכות במדבריות או בשטחים בהם זקוקים למצפן (רנגלר הוא הכלי של ג'יפ למשימות כאלו) — אלא רכב פנאי, שבאחת הגרסאות שלו מוצע עם הנעה קדמית בלבד. ובכל זאת, להיות הראשון בשטח זה מחייב, אפילו היום, 76 שנים אחרי שהג'יפ הראשון נכנס לשטח והוביל את חיילי אמריקה למלחמה מול צבאות יפן ובהמשך גרמניה.
הדור השני
הדור הקודם של הקומפאס, שהוצג ב־2006 והיה הניסיון הראשון של ג'יפ לצאת מהתדמית המסוקסת ולכוון אל רכבי הפנאי, לא ממש הלהיב, בלשון המעטה. הרכב לא היה מספיק טוב; התיבה הרציפה לא התאימה לתדמית, ובמבחן הריסוק האירופאי הוא קיבל ציון מביך (2 כוכבים). מתיחת הפנים המוצלחת למדי (2014) שהקנתה לקומפאס את חזותו של גרנד צ'ירוקי, אכן שיפרה את התמונה אך לא התוכן.
מאז (2009) עברה קרייזלר לבעלות של פיאט, ולאחר התחלה מהוססת החל להבשיל שיתוף הפעולה, שמצא ביטוי בהקמת קבוצה משותפת (FCA; 2014). ג'יפ קיבלה פלטפורמות חדשות לרכבי הפנאי שלה, והדור השני של הקומפאס יצא לדרך. את הקומפאס הקדים הרנגייד הקטן, שמשתמש, כמו פיאט 500X, בגרסה ה"קטנה־רחבה 4x4" של הפלטפורמה של גרנדה פונטו; גם הקומפאס הגדול יותר משתמש באותה הפלטפורמה, עם בסיס גלגלים ומפשק סרנים גדולים יותר.
ההשראה
עיצוב הקומפאס דומה לזה המוצלח של הגרנד צ'ירוקי. מלפנים בולטת הסבכה הקדמית עם הפסים האנכיים שמהווים את סימן ההיכר המובהק של ג'יפ עוד משנות הארבעים. פנסי החזית כאילו ממשיכים את הסבכה ונמתחים עד מעבר לקצות חרטום המכונית, ומעבר אליהם אל צידה. מרכיבים אלה גורמים לרכב הפנאי להיראות רחב עוד יותר ממה שהוא. הפרופיל נאה בהחלט, ובולטים כמובן בתי הגלגלים הטרפזיים, עם קו אופקי בצידם העליון, וגם זה אלמנט מקורי אופייני למותג ג'יפ.
מבלי להיכנס לפירוט נוסף, שהרי בשביל זה קיימים צילומים, העיצוב לטעמי מוצלח ביותר. כי בעוד שכמעט כל יצרני מכוניות הפנאי מנסים, בטכניקות שונות ומשונות, להקנות לרכביהם מראה מסוקס, על מנת להבדיל בין רכבי הפנאי לסתם מיניוואנים מוגבהים, לקומפאס יש את זה מבלי להתאמץ. האיטלקים המצטיינים בעיצוב, הבינו שכל מה שהם צריכים זה להציג את הסבכה הקדמית המאונכת, עם הפנסים של הגרנד צ'ירוקי, ויש להם אותו מרכיב חשוב ברכבי פנאי: מופע שטח בעל אישיות. הפרופיל והאחוריים פשוט צריכים שלא להפריע להרמוניה העיצובית, ובמקרה של הקומפאס החדש הם אפילו תומכים בו.
בעיני, הקומפאס החדש הוא אחד מרכבי הפנאי המוצלחים ביותר בעיצובם. יש יפים יותר, יש המתחנפים יותר לטעם הקהל — אבל הקומפאס פשוט נכון בעיצובו, וכך לדעתי צריך להיראות רכב פנאי.
העולם הפנימי
גם בתא הנוסעים נעשתה עבודה טובה, וגם כאן מודל החיקוי הוא זה המוצלח שבגרנד צ'ירוקי. איכות החומרים טובה והעיצוב נאה. במרכז בולט מסך מגע גדול, נוח לתפעול וברזולוציה גבוהה. המערכת מתממשקת עם אפל קארפליי ומאפשרת שיקוף האפליקציות בסלולרי. אהבתי את המתגים החיצוניים למסך המגע המאפשרים שליטה על תחנות ועוצמת הצליל וגם על מיזוג האוויר. האבזור כולל בין היתר כניסה והתנעה ללא מפתח, תכונה שלמדתי מאוד לאהוב בתקופה האחרונה. עוד בולטים בקונסולה המרכזית מתגים לבחירת מצבי נסיעה בשטח. בגרסאות האמורות להגיע לישראל יהיה אבזור בטיחותי ברמה גבוהה וזה כולל, בין היתר, תיקון סטייה מנתיב, עצירה אוטונומית ובקרת שיוט אדפטיבית.
מרחב הפנים נדיב הן מלפנים והן מאחור, תא המטען גדול וניתן להגדלה נוספת באמצעות הנמכת הרצפה.
במבחן המעשה
הקומפאס אינו מוצג כרכב פנאי רגיל המוגבל לכבישים בלבד, ומהנדסי החברה טוענים ליכולת שטח בלתי מבוטלת. ברור שלא מדובר בעז הרים, חורך דיונות או מנפץ מעלות בנגב, אבל זהו רכב פנאי עם הנעה כפולה — בכל הגרסאות שיגיעו לארץ, לפחות בשלב הראשון — ומרווח גחון הגבוה מהממוצע שאמור לאפשר תיקול דרכים שאינן כבושות בקלות יחסית.
ומכיוון שכך הוצהר ומכיוון שזה ג'יפ, אתחיל בשטח. בחנתי את שני הגרסאות/רמות הגימור האמורות להגיע לישראל. הן 'לימיטד', המאובזרת והמפוארת שבחבורה, והן 'טריילהוק', העדיפה לשטח, יגיעו לכאן עם מנוע 1.4 ליטר טורבו המספק 170 כ"ס, תיבה אוטומטית 9 הילוכים וכאמור הנעה כפולה. מערכת
ה־4x4 יכולה לקבע את ההנעה האחורית או לנתק אותה לטובת צריכת הדלק, ומסוגלת להעביר את המומנט לכל אחד מהגלגלים הזקוקים לו.
גם לקומפאס מערכת השולטת במרכיבי הניהוג לפי סוג הקרקע: אוטומטי, שלג, חול, בוץ — ובטריילהוק גם סלעים. כמו כן יש לרכב מערכת בקרת מהירות במורד, וכל שהנהג צריך לעשות הוא לקבוע את מהירות הירידה הרצויה לו ו... לסובב את ההגה.
קומפאס 'לימיטד' נבחן ראשון והתמודד בקלות מול כל סוגי השטח במסלול המבחן, ועם מרווח גחון של 20 ס"מ הוא היה מסוגל ליותר משבילי העפר עליהם חלפנו בקלות. ה'טריילהוק' נבחן בדרך קשה יותר, שכללה הצלבה בירידה עם הנפת גלגל אחורי גבוה באוויר. אני מניח שהמכשול הזה נחסך מה'לימיטד' משום שמרווח הגחון של ה'טריילהוק' גדול יותר (21.5 ס"מ), וחלקו התחתון של הפגוש הקדמי קוצר לשיפור זווית הגישה. בקיצור, לא הייתה לנו אפשרות לבדוק ברצינות עד איפה הקומפאס יגיע, אך אין לנו ספק שיכולת השטח שלו אינה מבוטלת, בעיקר בגרסת 'טריילהוק'. המערכת השולטת במרכיבי הניהוג לפי סוג הקרקע היא כלי עזר יעיל. לא הבנו בדיוק מה עושה מצב Low, ומאחר ואין למכונית טרנספר נמוך, בדקנו אם הוא מעלה את הסל"ד במהירות נתונה במצב זה מול מצב רגיל — ולא ראינו שינוי. נבדוק זאת שוב כשהקומפאס יגיע לארץ.
על הכבישים היה לנו זמן רב יותר לנהיגה ואלה כללו כבישים טובים וכבישים גרועים, כבישים מהירים וכבישים איטיים וגם קטע ממש קצר של כבישים מפותלים. ובכן, הקומפאס נוח לנסיעה, מתמודד היטב עם שיבושים ובתנועה עירונית. מערכת ההנעה פועלת בעוצמה לה היינו מצפים מ־170 כ"ס כשהתיבה עתירת ההילוכים מסייעת הן לחיסכון בדלק והן לביצועים טובים. אין לנו מספיק קילומטראז' בכבישים מפותלים כדי להביע דעה נחרצת, אך הרושם שהקומפאס הותיר היה טוב מאוד. ל'טריילהוק' מתלים קשיחים יותר וצויד בחישוקים גדולים יותר ("18 לעומת "17 ב'לימיטד'), ולכן היה קצת יותר נוקשה, אך גם הוא הציע נוחות נסיעה בהחלט טובה.
השם, המופע, התוכן — והמחיר
לקומפאס יש השם של גי'פ, יש לו את הלוק הנכון והאופנתי גם יחד, הוא מאובזר היטב וכולל אבזור בטיחותי עשיר, נוח לנסיעה ויחידת ההנעה שלו טובה — וכבונוס משמעותי יש לו יכולת שטח לא מבוטלת. יש לקומפאס כל הכלים להצליח בעולם וגם בארצנו — והשאלה היחידה הנשאלת כדי לפתור את המשוואה היא המחיר.
היבואן רואה בטיגואן את המתחרה העיקרי שלו. יש לקומפאס יתרון על הטיגואן הן בהופעה והן ביכולת השטח, אולם הטיגואן מגיע מבית פולקסוואגן הנחשב. לדעתי, ככל שהקומפאס יצליח להתקרב לרף ה־200,000 שקלים ואולי אף לרדת ממנו, הוא יצליח להימכר טוב יותר; ככל שיתרחק ממנו כלפי מעלה, מכירותיו יצטמצמו — וחבל; אני אוהב לראות על הכביש מכוניות שנראות בדיוק כך.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות