אופל אסטרה משומשת במבחן (1.4 ל' טורבו, 2013, ארוך טווח, וידאו) - אוטו

אופל אסטרה משומשת במבחן (1.4 ל' טורבו, 2013, ארוך טווח, וידאו)

איך האופל אסטרה כמכונית משומשת? החלטנו לבדוק לאורך זמן



בחינה של מכונית משומשת היא עניין בעייתי. במכונית חדשה, שמגיעה תקינה מהיבואן, אפשר להניח במידה טובה של קירוב שהאוטו בו אנו נוהגים הוא זהה לאוטו אותו ירכוש אחרי זה הקורא. אבל באוטו משומש זה לא המצב – ההבדל באופי הנהיגה, כמות הנסועה, רמת הטיפול וכמובן תאונות ותקלות שאותן חווה הרכב הספציפי, יכולים ליצור הבדלים משמעותיים בין רכב משומש אחד לשני.
ובכל זאת, מעניין לדעת איך מכוניות שורדות את השנים. על כמה מאיכות החיים, או ליתר דיוק איכות הנהיגה, מוותרים כאשר בוחרים רכב משומש. לכן החלטנו לקחת למבחן ארוך טווח אופל אסטרה מהדור הקודם, מכונית שמחירה בת שלוש (לקחנו למבחן רכב מודל 2013) הוא קצת פחות ממחצית מחיר משפחתית חדשה.
להחלטה סייעה גם העובדה שהיום חלק גדול משוק המשומשות בנות השלוש מאוכלס במכוניות יוצאות ליסינג, ובחברת הליסינג רמת הטיפול אחידה יחסית. יותר מכך – בדרך כלל את קצות הסקאלה, המכוניות הטובות במיוחד והגרועות במיוחד, לא תמצאו במגרשי המכירה. הראשונות נמכרות למקורבים או לנהגים שנהגו בהן, האחרונות נמכרות לצד שלישי, ולא ישירות לקהל.
כך שהשונות בקרב המכוניות המוצעות במגרשי הליסינג קטנה יותר מאשר בכלל השוק.
שלושת חודשי המבחן אפשרו לנו מספיק זמן עם המכונית כדי לגלות בעיות מכאניות אם יצוצו, אבל בעיקר אפשרו לנו לחיות עם המכונית לאורך זמן ולגלות את כל הפרטים המציקים – או החכמים.
ולמה דווקא אופל אסטרה 2013? כי ה"דיל" בו היא מוצעת משך את תשומת ליבנו, וכי היצע המכוניות מדגם בשוק המשומשות זה גדול למדי.
לגבי מצבה המכאני של מכונית המבחן, החלטנו לא להסתפק רק בתחושות שלנו, אלא להוסיף גם בדיקה במכון – ובחרנו לשם כך במכון קומפיוטסט במודיעין, המבצע בדיקות מבחן שנתי ובדיקות קניה. הבדיקה אישרה כי מצב המכונית טוב, ומייצג היטב את מצב המכוניות משנת המודל הזו ובנסועה הזו (כ-55,000 ק"מ).
במהלך המבחן, נהגו במכונית חמישה נהגים, חלקם נהגו בה בדרכים עירוניות בלבד, חלקם בדרכים בינעירוניות וחלקם גם וגם.

ה"דיל"
כפי שאמרנו, האופן בה המכונית מוצעת למכירה על ידי חברת שלמה, משך את תשומת ליבנו. לחברה, שהיא גם יבואנית אופל, מספר רב יותר של מכוניות מדגם זה וגם עניין גדול יותר לשמר את מעמדה כמכונית מבוקשת בשוק המשומשות. אולי זו הסיבה שהדיל שהיא מציעה הוא אטרקטיבי.
הרוכש משלם 750 ₪ לחודש ללא דמי קדימה ומקבל את המכונית לרשותו לתקופה של 4 שנים. בסוף התקופה, הוא רשאי לקנות את המכונית תמורת 20 אלף ₪ נוספים, או שהיא חוזרת לידי חברת הליסינג.
האסטרה בבדיקה לפני המבחן במכון הרישוי
מחיר מכונית כזו עומד במחירונים על בין 50,000 שקלים ל-55,000 שקלים. 48 תשלומים של 750 שקלים שווים ל-36 אלף שקלים. זאת אומרת שהתשלום האחרון של 20,000 שקלים בסוף התקופה מביא את המחיר ששולם עליה ל-56,000 שקלים - משמע פחות או יותר מחיר המחירון שלה במזומן.
אפשר להניח שמחירה של האסטרה בעוד ארבע שנים יעמוד בערך על סכום התשלום האחרון. אם יהיה נמוך יותר, רשאי הרוכש שלא להשלים את קנייתה ובכך הוא שילם פחות מירידת הערך שלה. אם מחירה יהיה גבוה יותר, הרי שכדאי לו להשלים את הקניה, והוא הרוויח פרישת תשלומים ללא ריבית.
אז הדיל טוב – אך איך המכונית?

המכונית
העיצוב של האסטרה הקודמת פחות יפה משל האסטרה החדשה, אך רחוק מלהיות מכוער בפני עצמו. הבעיה העיקרית בעיצוב היא שהמכונית נראית קטנה יותר מאשר היא באמת, וזה בעייתי במכונית משפחתית.
תא הנוסעים מרווח מלפנים, אך למרות בסיס גלגלים ארוך, מאחור צפוף ביחס למשפחתיות מודרניות. עם זאת, תא הנוסעים מאובזר היטב: יש מערכת (לא מקורית) מולטימדיה עם בלוטות', יש בקרת אקלים מפוצלת, בקרת שיוט ועוד.
תפעול המערכות השונות נעשה בעזרת מתגים הממוקמים בצפיפות בקונסולה המרכזית, והתפעול אינו אינטואיטיבי. גם נושא זה שופר משמעותית באסטרה החדשה.
מסך המגע מהתקנה מקומית לא היה נוח לשימוש – עניין אופייני למערכות בהתקנה מקורית מלפני כמה שנים, ובכלל.
עוד בלטה איכות ההרכבה של תא הנוסעים, שלא צקצק, ולא נראו עליו לא השנים ולא הקילומטרז' (כ-60 אלף ק"מ עד סוף המבחן).

הנסיעה
1.4 ל' טורבו, 140 כ"ס, תיבה אוטומטית עם שישה הילוכים. נשמע טוב על הנייר, נוסע טוב על הכביש.
המנוע גמיש וכח לא חסר. היא יוצאת טוב מהמקום ותאוצות הביניים זריזות, אם כי התיבה לפעמים מזדרזת לטפס בהילוכים – ומשתהה בהורדה במקרה הצורך.
בנוסף על כך, המכונית פונה בהחלטיות ומעבירה תחושה נטועה ויציבה גם במהירות גבוהה. כך שבהחלט אפשר ליהנות מעצם מעשה הנהיגה.
צריכת הדלק בסך התקופה, בתוואי שרובו עירוני-גוש-דני-פקוק, עמדה על 10 ק"מ לליטר. נתון סביר, גם אם לא מצטיין.



כמי שנוהגת ביומיום בקקטוס, נהנתי מהכח וממרחב הפנים. פחות אהבתי את הנוחות בעיר.
רחל סיטון, מחלקת הייעוץ

נסעתי איתה לחיפה, עמוסה בארבעה אנשים (ששוקלים כמו חמישה). לא הייתה בעיה לטפס על הכרמל, לעקוף ולנסוע מהר. היא עשתה את זה הכל בקלות.
אגב, היא עשתה 12.5 ק"מ לליטר בנסיעה הזו.
אביעד קופל, מחלקת הייעוץ

כמי שנסע איתה כמה פעמים לירושלים, היא טיפסה ב"קסטל" בקלילות. התיבה קצת איטית אבל לא באמת בעייתית.
נוחות הנסיעה הייתה טובה מחוץ לעיר, קצת טובה בתוך העיר.
צריכת הדלק בנסיעה שעיקרה עירונית, עמד על 10 ק"מ/ל', בנסיעה בין עירונית נינוחה היא הגיעה עד 15 ק"מ/ל'.
איל אורם, כתב

בעיות או תקלות
הצמיגים איתם הגיעה המכונית היו מהסוג הזול, מה שהתבטא במרחקי עצירה בכביש רטוב וכנראה גם ברעש בנסיעה. כדאי למי שרוכש מכונית כזו ואפילו רק ל-4 שנים, להשקיע בצמיגים טובים יותר.
פרט לזה, לא נרשמו תקלות או אירועים חריגים עם המכונית.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות