סוזוקי איגניס – מבחן דרכים (1.25 ל', ידני) - אוטו

סוזוקי איגניס – מבחן דרכים (1.25 ל', ידני)

לקחנו את הגרסה הידנית של סוזוקי איגניס למבחן דרכים

קטגוריה: רכבי פנאי-מיני

גרסה: 1.25 ל', ידני, הנעה קדמית

מתחרים בולטים: אין

מחיר גרסה נבחנת: 74,000 שקלים

היה זה אך טבעי שסוזוקי תהיה החלוצה להביא אל המערב רכב פנאי ננסי. סוזוקי היא הרי המומחית הגדולה למכוניות ננסיות, ובנתה את שמה גם עם שפע יורדי שטח זעירים. את שורשי הרעיון ניתן אולי לראות בדור הראשון לאיגניס, מתחילת העשור הקודם, וייתכן שאפילו בסמוראי. כך או כך, בתערוכת פאריז האחרונה נחשף האיגניס החדש, רכב פנאי על בסיס הסלריו, והשיק פלח שוק חדש באירופה – ואצלנו.

עיצוב ונראות
יש משהו חביב ובולט במראה של הרכב, ובעיקר בחזית החייכנית. הטיפול בזנב, שמשלב אלמנטים מקופה נוסטלגית של סוזוקי, שכונתה במערב SC100GX (וויזקיד), פחות מוצלח. טוב שגם בגרסה הידנית שמר היבואן על החישוקים הצבועים.

פנים הרכב
תא הנוסעים של האיגניס בהחלט מיוחד במראה, אך הפלסטיקה פשוטה, כמקובל בקטגורית המיני. במקומות כמו ידית הדלת, בעלת העיצוב המקורי, זה יכול להכאיב ליד שנשענת. "חומרים רכים זה לחלשים" רומז האיגנס. אבל קל לסלוח לו בזכות העיצוב הצבעוני והצעיר. הרבה יותר יפה ממה שהורגלנו מסוזוקי. עיצוב בקרת האקלים משעשע וקל לתפעול ולמעשה רק תפעול מחשב הדרך ומערכת השמע המקורית (בשונה מהמולטימדיה שפגשנו בעבר) נראים מיושנים וקודרים משהו. האיגניס שומר על רמת אבזור גבוהה גם בגרסה הידנית, בניגוד למקובל בקטגורית המיני, כולל המפתח החכם ובקרת האקלים.
המושבים הרכים מציעים נוחות סבירה ותנוחת הנהיגה הגבוהה אומרת פנאי. מאחור המרחב טוב לרכב שכזה, והינו גדול מרוב כלי המיני. גם תא המטען גדול יחסית ונוח.

נוחות
עם כיול מתלים רך יחסית, האיגניס מציע נוחות סבירה בסביבה האורבאנית. גם מחוצה לה הוא בסך הכל בסדר (בייחוד כאשר השיבושים אינם גדולים). קצת יותר ריסון של המרכב יכול היה לעזור, אבל מה שמפריע יותר היא פעולת המתלים הרועשת. זה מצטרף לחוסר העידון הכללי והרעש הרב שחודר לתא הנוסעים, בייחוד מכיוון הכביש אך גם מכיוון המנוע והרוח.

התנהגות, בטיחות
עם כיול רך וגובה לא מבוטל, האיגניס אינו מרגיש יציב במיוחד על הכביש המהיר ומושפע מרוחות צד. בגרסה הידנית, מצערת נחושה יכולה לגרום ללוחמת הגה ולהביא בקלות לסבסוב גלגל פנימי בפניה. ובכלל, למרות שהוא מגיב באופן נכון להעברות משקל והפניות הגה, האחיזה אינה גבוהה והאיגניס אינו נוסך ביטחון. גם זוויות הגלגול הגדולות והבלמים שמתעייפים מהר ואינם מדויקים לא תורמים לתחושת הביטחון. ההגה, למרות תגובות נחושות להפנייתו, אינו מדויק כל כך. בקיצור – זה לא הרכב להרפתקאות בכביש דינמי. בעיר האיגניס טוב יותר בזכות יכולת תמרון טובה. גם על שבילים, כמו שכבר גילינו במבחן לגרסה האוטומטית, הוא מרגיש בבית.

מבחינת בטיחות כולל האיגניס מערכת מובילאיי בהתקנה מקומית – בעוד מערכות הבטיחות המקוריות נשארות, יחד עם חמשת הכוכבים במבחן הריסוק, בחו"ל. בלעדי המערכות המקוריות (שכוללות בלימה אוטונומית והתרעת סטיה מהנתיב), הוא מסתפק בשלושה כוכבים בלבד במבחן הריסוק של יורואנקאפ.

מנוע וביצועים
את מנוע הליטר של הסלריו מחליף באיגניס מנוע הליטר ורבע שפגשנו כבר בבאלנו. הוא מפיק 90 כ"ס, שהם די והותר עבור האיגניס הקליל, אבל הוא לא מצטיין בגמישות – שיא המומנט מושג ב-4400 סל"ד רועשים – וזה מורגש. לגרסה הידנית חמישה הילוכים ותפעול התיבה נאות. למרות נתון האצה פחות טוב משל האוטומטית (12.2 ש' למאה קמ"ש) התחושה זריזה, בייחוד אם מוכנים לעלות בטורים.
בסל"ד נמוך המנוע שקט יותר אבל אינו נמרץ במיוחד. צריכת הדלק מעולה: בשיוט ניתן לקבל יותר מ-20 ק"מ/ליטר, וגם במסלול מגוון יותר, עם קטעים מאמצים הוא הסתפק ב-18.5 ק"מ/ל '.
תמורה
במחיר של 74,000 שקלים האיגניס מהווה אלטרנטיבה מעניינת למכוניות מיני סטנדרטיות, בעיקר בזכות עיצוב הפנאי האופנתי. הוא בוודאי לא הרכב המעודן או השלם בחבורה הזו, וביום יום הקצוות המחוספסים בהחלט מורגשים, בוודאי לעומת הטובות שבמיני. אבל האיגניס מציע משהו אחר – מקורי, צעיר ואופנתי יותר מהקו המקובל ומביא גם יכולת לרדת לשבילים. אין לו כרגע מתחרים, ובזכות האבזור העשיר, התמורה שנותנת הגרסה הידנית אפילו עדיפה מזו שבאוטומטית.
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות