טורו החודשי של דני פרומצ'נקו - גיליון 377 - אוטו

טורו החודשי של דני פרומצ'נקו - גיליון 377

על חום, בטיחות, סלולרי וגאווה ישראלית

נכנסתי למכונית, היא להטה בחום. פתחתי חריץ בשמשה שבגג, הדלקתי מזגן במלוא הרעש והתחלתי לנוע. לפי הפיסיקה, האוויר החם עולה למעלה, תנועת האוויר לאורך הגג יוצרת ואקום ליד החריץ והאוויר החם יוצא דרכו החוצה ומוחלף באוויר הממוזג יותר שעדיין צריך להתמודד עם הפנים הלוהט של המכונית. ואכן, אחרי דקות ספורות כבר ניתן היה לסגור את החריץ בגג, להשקיט את המזגן ולהקשיב לזהבי עצבני. זה מרגיע אותי. חשבתי בליבי אם הוא כל כך עצבני באולפן הממוזג עד קיפאון, מה היה קורה, לו האולפן היה חם כמו... כמו המכונית שלי אחרי שעמדה כמה שעות בשמש.
ואז חשבתי, מה היה קורה אילו לא היה קם יום אחד שר תחבורה חכם שהתקין תקנה שחייבה מזגן בכל מכונית המיובאת לישראל. זה היה מזמן, אבל צאו וחשבו כמה חיים הוא חסך. ואם אתם לא מצליחים להבין למה אני חושב שזה חסך חיים, כבו בבקשה את המזגן, פתחו חלונות וסעו בשעה חמש אחה"צ, לא בשיא החום, מתל אביב — לראשון לציון או הרצליה. נסו לדמיין מה היה קורה אם כל הנהגים מסביב היו מזיעים כמוכם.
והמדהים מכל, שאותה תקנה, מבוססת על מידע ומחקר, התקבלה על־ידי אותו שר תחבורה ממש, חיים קורפו — שהיה שר תחבורה בשנים 1980—1988 — שסירב לחייב חגורות בטיחות בעיר, ולקביעה המופלאה שביססה את עמדתו. באותה תקופה, החוק חייב חגורות רק מחוץ לעיר — לצעירים: זו הסיבה לשלטי "חגרת?" הנמצאים עד היום ביציאות מערים מסוימות — ומגזין אוטו לחץ אז על השר להרחיב את תחולת החוק גם לעיר. השר, שחשש כנראה להעביר חוק שאינו פופולרי, ענה: "לא צריך, אני גם נהג ואני יודע טוב מאוד שבעיר די לתת עם הידיים קונטרה על ההגה".
החלטה נכונה יכולה להציל חיים, החלטה שגויה לא תוסיף לבטיחות. בטיחות נוצרת בהתמקדות בתחומים החשובים המשפיעים ישירות עליה; כביש טוב אחד יציל חיים; עשרה שוטרים שעומדים אחרי תמרור עצור בשביל "לתפוש אשם" — ולא כדי "למנוע עבירה מסוכנת" — לא יעשו זאת.

זה אפשרי גם היום. לא לחינם הצעתי בטורי הקודם לשר התחבורה להשיל מעליו את תפקיד "ובטיחות בדרכים" ולהעביר אותו לאחריות שר אחר שזה יהיה כל עיסוקו; הרי את שר התחבורה שלנו הנושא הזה לא מעניין; הוא עסוק בבניית כבישים — ותבוא עליו הברכה. אבל שר שתפקידו היחיד הוא בטיחות, היה, למשל, במקום לתמוך במצלמות מהירות, אוסר על דיבור בסלולרי בזמן נהיגה.
לא — לא בלי דיבורית, לא עם טלפון ביד, לא במצב רמקול; לא לדבר בסלולרי בזמן נהיגה. בכלל. איסור מוחלט. זה לא יהיה פשוט, לא יזכה באהדת הקהל, אבל זה יציל חיים — והרבה. תאמרו, "הרי לפחות חצי מהנהגים יעברו על החוק הזה". אבל גם אם אתם צודקים, המשמעות היא שחצי אחר יציית לו, וזו לא רק משהו, זה הרבה. אני יודע שקשה לאכוף חוק כזה, אבל גם בלי אכיפה זה טוב יותר מאשר המצב היום.
אני הוזה בהקיץ? ברור! הרי אין שר שיש לו ביצים להעביר חוק כזה. בטח שלא בארץ, כנראה שלא בעולם. "זו גזרה שלא ניתן לעמוד בה" תגידו או תשמעו אנשים חכמים אומרים. באמת? אתם יודעים שאמרו אותו דבר על חובת חגירה בעיר? ולמה לא להתחיל לקדם תקנה שכל מכונית חדשה חייבת לעלות על הכביש עם יכולת עצירה אוטונומית? זה לא יכול לקרות בבת אחת, גם מזגנים לא היה עניין של מה בכך; אז מה, זה לא קרה?
יש היום הנחה במס למכשיר שמצפצף לך באוזן אם אתה מתקרב בצורה מסוכנת למכונית שלפניך. למישהו היה לובי, מישהו הפעיל לחץ ותקנה הותקנה. אבל עצירה אוטונומית? לה כנראה אין לוביסטים.
אבל כנראה שזה לא מעניין איש. הביטו למשל בחברות הביטוח; חברת AIG מעניקה הנחה בביטוח המקיף למי שמתקין במכונית מכשיר שמדווח על "נהיגה טובה, או רעה". נהדר, אבל מה עם הנחה בביטוח למכונית שעוצרת בעצמה או שיש לה בקרת שיוט אדפטיבית?



צילם: Barry Cantrell
ממש עם כתיבת שורות אלו קיבלתי את ההודעה שאלון דאי, סיים את מירוץ הנאסקר הראשון שלו בארה"ב, בליגה הבכירה. דאי אפילו רואיין בוידאו באתר נאסקר. לרובכם אין מושג מה זה להתחרות במרוץ כזה בארה"ב; אלו מירוצים שצופים בהם מאות אלפי אנשים, והם פופולריים ברמות שאינכם מבינים. חישבו רק שעמרי כספי הוא אחד ממאות, אם לא אלפי שחקנים שמשחקים בליגה הטובה בעולם לכדורסל. אבל רק כמה עשרות נהגים עלו להתחרות במירוץ בו נהג אלון. נכון, הוא היה מעורב בתאונה, אך הוא סיים, עמד מול המצלמה ואמר בחיוך "זו רק ההתחלה, נתתי את כל מה שהיה לי לתת".
כבוד אלון, כבוד! אני מצדיע לך, מעריץ אותך ומת להיות זבוב על קסדת המירוצים שלך! עלה והצלח.
danny@auto.co.il
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות