מאז קום המדינה ועד היום, בעל הרכב היה לפרה החולבת של המדינה. בשנים שלאחר קום המדינה, כאשר למדינה לא היה מטבע חוץ וצורכי קליטת העלייה היו בשמים, נדרש מיסוי, והוא השתלב היטב עם "הסוציאליזם" של מפא"י. הדבר נבע מאידיאולוגיה שטענה כי מכונית היא מוצר מותרות. ומכיוון שמותרות הן עבור עשירים — שהעשירים ישלמו. אני עדין זוכר מס שכונה "מס מותרות", ממש כך. על צידו האחורי של מכשיר הרדיו שעמד אצלנו בסלון, היו מודבקים מעין בולים שעליהם היה כתוב מס מותרות. ולאנשי המס היה מותר לבדוק אם בולים אלו אכן מודבקים למוצר.
מס מותרות מזמן מת, ולמיסי הרכב קוראים "מכס", ו"מס קנייה" — ואני קורא להם "מס עושק הנהג". וכמו שכתבתי לא פעם, אלה אינם כל המיסים המושתים על הנהגים; יש גם אגרת רישוי (פלוס הטסט כמובן), אגרת ביטוח חובה (ומדוע זה מס? כי זה מבטח את כל עם ישראל ולא את בעל הרכב), בלו על הדלק, מס על חלפים. ואם פעם, בתקופת הסוציאליזם הכסף הלך לקליטת עלייה, לביטחון, לבניית מערכות רפואה וחינוך, ומקצת ממנו חזר לכבישים ולתחבורה ציבורית, הרי שהיום כל המערכות מופרטות ואין לי מושג לאן הכסף הולך. אבל היום כמו אז, רק חלק מהכסף מושקע במה שחשוב, כמו תחבורה הציבורית.
צריך לזכור שתחבורה ציבורית טובה היא השקעה חשובה מאוד בתשתיות של המדינה. תחבורה כזו הייתה מייתרת אצל הרבה מהאנשים את הרכב הפרטי, הייתה מקטינה את העומס בכבישים, מקרבת את הפריפריה לכרך ובכך מורידה את מחירי הדירות בערים הגדולות ותורמת לבטיחות. אז למה המדינה לא מעלה את התחבורה הציבורית על סדר יומה? התשובה צינית; בעלי הרכב לא מתאחדים כקבוצת לחץ, לכן אין להם מינוף פוליטי. ולמי שאין מינוף פוליטי — אין כסף. לא מאמינים? שאלו את מירי רגב.
אבל אני כלל לא בטוח שאם בעלי המכוניות היו מתאגדים, הם היו עושים בחוכמה לו היו דואגים להוריד את מחיר המכוניות. הורדה כזו הייתה מעלה עוד רבבות כלי רכב בשנה על הכבישים, וכל הסלילה לה דאג השר כץ הייתה נקברת תחת צמיגי המכוניות החדשות תוך שבוע אחד של מכירות. אולי מהלך הפוך היה נכון יותר: להעלות את המס על מכוניות חדשות ולהוריד את המס על החלפים. שישתלם יותר להישאר עם הישנה ולתקן אותה בזול...
הבנתם למה נהגי ישראל לא מתאגדים? כל שעלה הוא רעיון בטור שלי — וכבר חילוקי דעות....
צילום: מנהל"צריך לזכור שתחבורה ציבורית טובה היא השקעה חשובה מאוד בתשתיות של המדינה"במהלך השנים המיסים על מכוניות הורדו, אבל נשארו ברמה גבוהה מאוד, כמעט 100% ממחיר הרכב. ובכל זאת, מאז 2009 קיים מנגנון המעניק הטבות למכוניות לפי רמת הזיהום שהן מייצרות. "המיסוי הירוק", באמצעות נוסחה מורכבת מאוד, קבע מדרגות ולפיהן מכוניות המזהמות פחות יקבלו החזר על המיסוי לטובת מטרה חשובה מאוד: צמצום זיהום האוויר, הפוגע בבריאות התושבים. הנוסחה הזאת עודכנה במהלך השנים מספר פעמים (כל שנתיים לערך), הביאה להורדת המחירים על מכוניות קטנות, ומעודדת, מאוד, שימוש בכלי רכב בעלי הנעה היברידית, עם העדפה לנטענות־רשת ובייחוד חשמליות. זה מצוין, אבל מעוות, מאוד מעוות.
הנוסחה אינה מסובכת כפי שהיא נראית. היא לוקחת את הגזים שנפלטים ממנוע דלק, מחלקת אותם למסוכנים יותר ומסוכנים פחות לבריאות (אליבא דמומחי משרד התחבורה), ומכפילה את אלו המסוכנים יותר במכפיל גדול יותר מאשר אלו המסוכנים פחות. התוצאות מחוברות האחת לשנייה ומקבלים מספר שקובע את זכאות הדגם להנחה במיסוי.
בגדול, הניצולת של מכוניות בנזין היום די דומה האחת לשנייה, כי הרגולציה מורידה את המזהמים המותרים למספרי מינימום העומדים בתקינה מקומית. המשתנה העיקרי בין מכונית אחת לשנייה היא צריכת הדלק, וצריכת הדלק מושפעת מאוד מגודלה, משקלה והתנגדות הכביש והאוויר לתנועתה. אז איך יודעים כמה מזהמים פולטת מכונית? שואלים את היצרן ולפי זה מחשבים את המס.
צילום: מנהל מזהמת פחות ממאזדה 3?
שאלה פשוטה: מה המשותף למרצדס C קלאס, E קלאס, ב.מ.וו סדרה 3 ופורשה פאנאמרה? אם התשובה היא שבכולן נהגתי במהלך החודש החולף, זו תשובה נכונה. אבל יש להן עוד מהמשותף; כולן מכוניות פרמיום יקרות, לכולן יש גרסאות היברידיות נטענות שקע — וכולן מקבלות הנחות מס משמעותיות.
הבעיה היא שלמכונית עם מנוע בנזין, יש נוסחה תקנית למדידת צריכת הדלק הממוצעת שלה ולפי זה מחשבים כמה מזהמים תפלוט, גם למכונית היברידית יש מספרים ממוצעים העומדים במבחן המציאות, ומכיוון שהם נמוכים לרוב מאילו שאינן היברידיות, הן זוכות להנחה גדולה יותר ממכוניות הבנזין ולכן אינן יקרות יותר ממכוניות בעלות ביצועים דומים אך זולות יותר במחירן הבסיסי ללא מס. אותה שיטה עובדת גם לגבי מנועים ממוזערים ומוגדשים.
ואני שואל, מודדים צריכת דלק של מכונית עם תקע. הניתן בכלל לחשב כמה דלק היא שורפת ולכן כמה זיהום אוויר היא פולטת? התשובה היא לא באלף רבתי. זאת משום שכל עוד שהיא מונעת על ידי המנוע החשמלי, היא לא מזהמת כלל ורק אחרי כן היא מתחילה לזהם, ולא ניתן לקבוע ממוצע הגיוני. למשל, בנסיעה עירונית מהבית למשרד, יתכן שלא צרכה דלק בכלל, אך לאחר מזאת היא גומעת יותר מליטר לעשרה קילומטרים ולכן נוסחת הזיהום שלה לא יכולה להיות מהמעולות. לכן, חלק מהיצרנים היצרנים מכריזים על טווח נסיעה על חשמל בלבד, הכפול בערך מהמספר האמיתי, לפיו הם גוזרים מספר מדהים של ק"מ לליטר (יש יבואנים המצהירים על מספר ממוצע של 40 ק"מ לליטר, אך בפועל המספר עומד על כרבע מכך). לפי הצריכה הזו נגזרים מספרי זיהום נמוכים וסובסידיה גבוהה.
האם היברידית עם תקע כמו פאנאמרה או מרצדס אדירות הכוח פולטת פחות מזהמים לאוויר ממאזדה 3? ברור שלא. הן מזהמות פחות מאחיותיהן עם אותה העוצמה אך לא ממכונית קטנה וקלה עם ביצועים בהתאם.
צילום: מנהל מזהמת יותר מפורשה פנאמרה היברידית?
אז למה לסבסד דווקא היברידית עם תקע בהנחות ענק מהמיסים? כדי לחסוך דלק, כדי לזהם פחות? כמה דלק תחסוך פאנאמרה בנסיעה לאילת? האם לדעת מישהו שמעניק עליה הנחה של מאות אלפי שקלים, היא תפלוט פחות מזהמים לאוויר ממאזדה 3 למשל? אם מישהו חושב כך הרי שהוא טועה ובגדול. כל המכוניות שהזכרתי למעלה ממש לא קמצניות בצריכת הדלק שלהן. נכון, הן יודעות לעבור 20-30 ק"מ על חשמל בלבד, אבל אחר כך הן לוקחות בין 10-12 ק"מ לליטר לכל היותר. כן, אני מדדתי. אז למה דווקא המכוניות האלו זוכות להנחות הגדולות ביותר במחיר. כי היום המדינה לא סוציאליסטית, ולמה שהלוזרים שאין להם, לא ישלמו מס מלא, ויממנו את העשירים שיכולים להרשות לעצמם פורשה פאנמרה ב־800,000 שקלים (כ־300־400 אלף שקלים פחות ממחירה של אחותה הלא היברידית, עם אותה רמה של כוח ואבזור). הנחה שמאפשרת לאותו בעל ממון לקנות לבנו מרצדס E קלאס היברידית בהנחה של 100 אלף שקלים. לדעתי זו שערורייה שמעודדים דווקא מכוניות אלו ולא מכוניות מיני או סופר מיני או אפילו משפחתיות, המיועדות למעמד הביניים הנקבר תחת משאו.
הטור הזה מוקדש באהבה לשר האוצר משה כחלון שהוריד עבורנו את מחיר הסלולארי.
[email protected]
