בתערוכת פרנקפורט 2017, כחצי שנה לפני הצגת הדור השלישי של קיה סיד, הקוריאנים חשפו מכונית תצוגה בשם "פרוסיד". זו רמזה שבקיה החליטו לוותר על גרסת שלוש דלתות "ספורטיבית", שהוצעה עד אז למשפחתית הקומפקטית, בגלל ירידת הביקוש למרכב כזה.
 
היא גם סימנה שהם לא רוצים לוותר על הפרוסיד לחלוטין, ולכן יציעו משהו אופנתי ו"ספורטיבי" בדרך שונה. מכונית התצוגה רמזה שקיה תלך על סטיישן-קופה בתפיסת ה"שוטינג ברייק" הבריטית. כן, בדומה למרצדס CLA שוטינג ברייק.
 
ואכן בסוף 2018 הוצגה המכונית הסדרתית, כאשר קיה גם שמרה על הכינוי אבל כתיבתו שונתה מ"פרו_סיד" (pro_cee'd) ל"פרוסיד" (Proceed). נזכיר כי באופן מעניין, ב-2017 האחות יונדאי, ביצעה צעד דומה - כאשר המירה את גרסת השלוש דלתות של יונדאי i30 בפאסטבק עם חמש דלתות (שנקראת בפשטות כך, פאסטבק).

1624517

 
הפרוסיד מוצעת עם שלושה מנועי בנזין מוגדשים, בנפח 1.0, 1.4 ו-1.6 ליטר עם 120, 140 ו-204 כ"ס בהתאמה. יש גם מנוע דיזל אחד בנפח 1.6 ליטר עם 136 כ"ס.  לכולם תיבת שישה הילוכים ידנית או רובוטית שבעה הילוכים כפולת מצמד (למעט גרסת ה-1.0 ליטר).
 
נראית שונה
למרות שלקיה יש כבר סיד סטיישן, המראה של הפרוסיד מאוד שונה. אורכה, 460.5 ס"מ, אמנם גדול רק בחצי ס"מ מהסטיישן, אך העובדה שהיא נמוכה יותר בכארבעה ס"מ (144) מניבה פרופורציות מושכות יותר. אחד השינויים החשובים בקו החיצוני הוא שמשה אחורית משופעת בזווית של 64.2 מעלות לעומת 50.9 מעלות בסטיישן. זווית זו אחראית לפי קיה לתחושת הקופה שהמכונית מייצרת. ביצרנית מספרים גם על שינויים רבים למרכב, כאשר רק מכסה המנוע והכנפיים הקדמיות משותפות לחלוטין לסיד חמש דלתות ולסטיישן עמן (וגם עם האקסיד) הפרוסיד חולקת פס ייצור.
 
הפרוסיד לא רק נראית נמוכה יותר היא גם קרובה יותר לאספלט (13.5 ס"מ מרווח גחון). בקיה מדגישים שהשינוי במערך המתלים הביא להנמכה של ס"מ, אך חישוקי "18 מקצצים חצי מכך.
 
1624518


אבל אלה לא רק הפרופורציות, אלא גם הפרטים הקטנים שמושכים את העין. למשל תאורה אחורית שמחוברת בפס אדום רוחבי נאה, או מסגרות שמשות צד כהות עם עיטור כסוף בצורת "סנפיר הפוך" בשמשת הצד האחורית. בגרסת ה-GT החזקה שדגמתי נבחר מלוא תפריט האיפור הספורטיבי המקובל, עם פסי קישוט בחלק התחתון, ספוילר עילי ומסיט רוח מתחת לפגוש האחורי. גם צמד מפלטים גדול ונאה בקצוות הפגוש תורם לאווירה. לגרסה החזקה בה נהגתי גם שפת ספוילר קדמי וקליפרים צבועים אדום, כדי להדגיש שהיא הספורטיבית במבחר.
 
אבל דומה
סביבת הנהג לטעמי דומה מדי לסיד רגילה ומעט קודרת. היא יכלה להראות מודרנית יותר. מאחורי ההגה המחוונים רגילים ומסך  המולטימדיה העילי, בגודל "8, לא נראה מרשים. לפחות ניתן לראות בו תצוגת מומנט וגדישה.
 
את האיפור הספורטיבי שמרו בקיה לגלגל ההגה, לדיפון ולמושבי הספורט שנראים טוב עם שילוב עור, אלקנטרה ותפרים אדומים (ומגיעים כמובן יחד עם רמת הגימור הסופר-גבוהה). הם נוחים ואוחזים ותנוחת הנהיגה טובה, גם אם אינה נמוכה במיוחד. כיאה למכונית שמוגדרת קופה, הראות לאחור פחות טובה.
 
1624519


מאחור מרחב נאה לרגליים וסביר לראש. תא המטען קטן במעט מהסטיישן, עם 594 ליטר לעומת 625, ועדיין מאוד שימושי.
 
טועמים
גרסת ה-GT שעמדה לרשותי לזמן קצר, מצוידת במנוע 1.6 ליטר טורבו עם 204 כ"ס ו-27 קג"מ. עד לא מזמן מספרים כאלו נחשבו חזקים וספורטיביים, אבל כשל-i30 יש גרסת N עם 71 כ"ס נוספים, הפרוסיד נחשבת רק חמימה.
 
המנוע מתעורר בקול מודגש עם צליל גברי שופע גווני בס. הוא גם נשמע כל הזמן, כדי ליצור את האשליה הספורטיבית הנכונה. ואם חשבתם שזה חזק, במצב ספורט - שמחדד מצערת והיגוי - הוא אף רועש יותר, אבל לטובה. אלא שאם תאזינו היטב תבינו שרק חלקו מגיע מהמנוע או מערכת הפליטה, וחלק ניכר דווקא מצליל מוקלט שמושמע מהרמקולים. 
 
גם בהכרות הקצרה התחושה שהמנוע מייצר חזקה, ומגבה את נתוני היצרנית לפיהם הפרוסיד GT מאיצה מעמידה ל-100 קמ"ש ב-7.5 שניות ולמהירות מרבית של 225 קמ"ש. עם זאת, לעיתים חטיבת הכוח יוצרת תחושה מעט עצבנית מדי - גם כי התיבה אינה זריזה וגם כי תגובת הדוושה אינה תמיד חדה ומידית. יש השהיה מסוימת בין הלחיצה על המצערת ועד שהכוח מגיע. אולי לכן נראה שאספקת הכוח לא הדרגתית מספיק.

1624520

 
בקיה מספרים שאלברט בירמן, האחראי על מחקר ופיתוח בקבוצת יונדאי (שהגיע ממחלקת M של ב.מ.וו) והצוות שלו עמלו על כיול המתלים בפרוסיד GT. הם מספרים על הקשחת קפיצים (13% מלפנים, 44% מאחור), עדכון מערך ההיגוי (2.44 סיבובים מנעילה לנעילה), והקשחה של 6% למייצב האחורי, כל זה לטובת ניהוג יותר ספורטיבי. בהתנסות הקצרה התחושה יציבה, מהודקת ומאוד מרוסנת, אבל לא מפתיע לגלות שהנוחות, בייחוד בעיר, אינה מבריקה ושרעשי הכביש מוחשיים.
 
1624521


לא שגרתית
ביצרנית מצפים שבאירופה הפרוסיד תיטול כ-20% ממכירות קיה סיד, ותפנה לקהל של משפחות צעירות שמחפשות משהו מיוחד ודינמי מהרגיל.
 
מהזווית המקומית קל להבין מדוע היבואנית מהססת בנושא: גרסת ה-GT אמנם יכולה לשמש כמקדמת תדמית, אבל הפרוסיד באופן כללי קשה יותר להגדרה והבנה, בוודאי בשוק הישראלי שאינו מגלה אהדה לסטיישן עם או בלי אקשן - ובטח כזה שמתיימר להיות ממוצב כמוצר "פרימיום".
 
עם זאת, שאפו לקיה שמנסה למצוא דרכים מקוריות לעורר עניין בתחום, האירופים חובבי הסטיישן כנראה יהיו מרוצים.