יום הזיכרון לשואה ולגבורה, שעה עשר בבוקר, אני על כביש 1 בדרכי לצלם סרטון וידאו עם הבחורה החדשה בשכונה – טסלה 3. צפירה בקעה מהרמקולים שברכבי, ועל שולי הכביש כבר עמדו מכוניות כשנוסעיהן עומדים לידן, כנראה שהאזינו לרשת אחרת ושם הצפירה החלה מספר שניות קודם לכן. עצרתי בשול, ויצאתי מהמכונית. רוב המכוניות עצרו. רובן, לא כולן. יתכן שחלק מאלו שלא עצרו לא היו יהודים. רק חלק מהם, בוודאי שלא כולם. ואני תמהתי שיש אנשים בעמנו שלא מכבדים את זכר הנספים בשואה. 

במוחי עברו הטקסים בחצר בית הספר היסודי. טקסים שנערכו על ידי מנהל הבית ספר, זומר שמו. הוא הקריא את שמותיהם של מחנות ההשמדה הגדולים, אחד אחרי השני, שמות שנצרבו בתודעתי. למרות העובדה שהורי הגיעו מאירופה (אבא מרוסיה ואימא מפולין), לא הייתי דור שני "קלאסי". היו לי שני סבים ושתי סבתות שהצליחו לברוח מארצותיהם עוד בטרם התחילה מלחמת העולם, ובכך הצילו את עצמם ואת משפחותיהם, כן גם את אלו שטרם נולדו, כמוני למשל. בביתי לא דיברו על השואה. 

וחשבתי, שטוב היה לו כל היהודים בעולם היו עומדים בצפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ואם לא בעולם – אז לפחות במדינה היהודית. זאת, לפני שהם כועסים על התושבים הלא-יהודים שחיים כאן, על שהם לא עושים זאת. 

בסופו של דבר, זה יום הזיכרון לשואה שלנו, יום הזיכרון לחללים שלנו, של כולנו. 

ונזכרתי במקרה שקרה לי ביום הזיכרון לשואה ולגבורה לפני עשרות שנים. עצרתי אז לחיל צעיר בדרכי לחיפה. הצפירה נשמעה כשהיינו בכביש החוף. עצרתי ועמדתי לצאת מהמכונית. 

"למה אתה יוצא? זה החג של האשכנזים", אמר לי. 

"אימי פולנייה", עניתי לו בחיוך, "ואימך?"

הבחור החוויר ושתק, אני מקווה שלמד את הלקח. 

1642132
צילום: עמית אגרונוב

המשכתי בנסיעה, ופגשתי את בעליה הנרגש של הטסלה, חובב רכב מנעוריו שמימש חלום ישן שלו, להיות בעלים של טסלה. אצלו זו גם אידיאולוגיה, מכונית שלא שורפת דלק, לא מזהמת את סביבת המחיה שלנו, מכונית שמובילה את כל עולם הרכב אחריה לעולם טוב יותר. 

עם כל הכבוד, ובהחלט יש לי כבוד לאידיאולוגיה, אותי עניינה יותר המכונית. מאחר ודובר בגרסת 'פרפורמנס', ואני כבר מכיר את יכולת הזינוק מהמקום של מכוניות חשמליות, רציתי לארגן לצילומים מכונית-על – פרארי למשל. יש משהו יותר מעניין לווידאו ממאוץ בין טסלה לפרארי? ניסיתי, אך לא הצלחתי. 

צלצלתי לחבר – בעליה הגאה של פרארי. לא אנקוב לא בשמו ולא בשם הדגם, רק אומר שהוא מהחזקים ביותר של החברה ובעל תיבת הילוכים משופרת. הוא סרב בטענה כי "לא אתן לחתיכת בטרייה על גלגלים לצאת מהמקום לפני". למרות שהבטחתי לו שנעשה מאוץ לארבע מאות מטרים ולא למאה קמ"ש, הוא לא הסכים. גם הוא מחזיק באידיאולוגיה משלו: הטסלה פולטת קרינה מסוכנת וגם הורגת הולכי רגל כי היא כל כך שקטה. כששאלתי אותו מה עם קורבנות זיהום האוויר – הוא שתק. אידיאולוגיה שמידיאולוגיה, הוא פחד להפסיד. פנייה לבעלי פרארי נוספים נענתה באותה תשובה. לבסוף ויתרתי וביקשתי מחבר להעמיד למבחן התאוצה הזה פורשה 911  GT3 RSוגם הוא סירב. כולם ידעו כנראה את מה שרציתי להציג – שאותה "חתיכת בטרייה על גלגלים" תכה אותם ביציאה מהמקום. העובדה שקיים סיכוי טוב מאוד שבהמשך המאוץ הם ישיגו את המכונית חסרת תיבת הילוכים, לא שכנעה אותם. 

1625125
צילום: פרארי

מה לעשות, אנשים קונים מכוניות-על במחירי על-חלל, והם לא רוצים לראות את האגזו... אופס, את התחת של מכונית חשמלית שעולה הרבה הרבה ועוד פעם הרבה פחות. 

למעשה, אין מה להשוות בין המכוניות – בפאר, בתחושה, ביוקרה, בהיסטוריה... אבל, את בעלי הפרארי שסירבו, מעניינת כנראה רק התאוצה. אגב, אם יש בעל פרארי שכן מעונין להרים את הכפפה, אני בטוח שמיכאל (בעל הטסלה) ישמח אפילו להפסיד בכבוד. 

את צילומי הווידאו יכולתם לראות בתוכנית הכלכלית של ערוץ 12 ששודרה ביום חמישי, השמיני באפריל, ובקרוב יעלה המבחן גם ב"חי בלילה" וכמובן גם באתר אוטו וביוטיוב. 

כמובן, גם בגיליון אוטו 423 היוצא כעת תמצאו מבחן למכונית הזו, שלמרות מגרעותיה, ויש לה מגרעות, היא מדהימה. 

1642130
צילום: עמית אגרונוב

מדהימה בכוח, בטווח הנסיעה, בנוחות הנסיעה וגם ביכולות שלה בכביש המפותל. אני יודע שיש כאלו שמתנגדים בתוקף לדעתי בנושא זה. אלה מן הסתם תלמידיהם הנאמנים של השמרנים מהעבר, שהתנגדו בזמנם למנוע טורבו, להגה כוח, לבלימה מתוגברת, לתיבה אוטומטית, למערכת בקרת יציבות, ל-ABS, להגה חשמלי – לכל מכונית שלא יצאה מגרמניה, צרפת או איטליה. מכוניות הבנזין מרעישות מאגזוזיהן – והשיירה עוברת...

אשמח לקבל תגובות על הטור הזה הן מחובבי רכב חשמלי והן משונאיו, בין אם אוהדי טסלה או כל חשמלית אחרת. כתובת המייל שלי מופיעה בסוף הטור, ואני מבטיח לפרסמן ולהגיב עליהן בטור הבא שלי.

****

ולעניין אחר. בשנתיים האחרונות זכו מכוניות חשמליות בתואר אוטו השנה. השנה זכתה בתואר זה פיג'ו 2008, שיש לה אומנם גם גרסה חשמלית, אבל לא זו דווקא הסיבה שבזכותה זכתה בתואר. על אוטו השנה, המועמדים הסופיים, מובילי הקטגוריה וגם הטקס, ראו קישורים אלה.

1641986
צילום: עזרא רפאל

danny@auto.co.il