ובכן, שמונים שנים לג‘יפ. מה שהתחיל כוויליס MB (שנת 1941), והיה ל־CJ האזרחי (1944), התגלגל ברבות השנים לשם
ג'יפ רנגלר (1986) — אז, לראשונה בגרסה מוארכת עם ארבע דלתות וגג קשיח (אבל פריקים). לדור הרביעי, JL (שנת 2017), שלדה חדשה ומרכב גדול יותר, מרווחי גחון וזוויות מרכב משופרים.
כלאיים/נטען־רשת
ג‘יפ מצידה, יצרנית אמריקאית עד לשד שלדת הסולם, הקפידה על מנועים אמריקאים ככתוב — אטמוספריים, גדולים וגדולים יותר (ראו התייחסות בתיבה) — אבל מהיותה גם מותג של FCA (כיום, יחד עם PSA, סטלנטיס), ועם רצון ליצוא, גם לאירופה, הציעה גם מנועים מוגדשים, בבנזין ובדיזל.
ב־2020 ומאותן סיבות של צמצום הזיהום ושיפור הצריכה (שחלחלו אפילו לארה"ב), הציגה ג‘יפ גרסה היברידית־נטענת לרנגלר הנקראת, כמו בדגמי ג‘יפ אחרים מאותה שנה — גרנד צ‘ירוקי, רנגייד, קומפס (גלדיאטור ב־2022) — 4xe.
גרסה זאת אינה מיובאת על־ידי יבואן ג‘יפ בישראל, סמלת; היא כן מגיעה לכאן על־ידי אוטו מקס, ביבוא מקביל. מחירו של ג‘יפ רנגלר רוביקון 4xe הוא 490,000 שקלים.
חידוש קשרים
בגי‘פ רנגלר החדש פגשנו באוטו 390 (השקה) וב־394 (מבחן), והוספנו לקשרים גם מפגש עם הטנדר גלדיאטור, הטנדר כאח לו (אוטו 422). התרשמנו מהעיצוב החיצוני התכליתי המחבר את הג‘יפ ההוא מפעם לימים אלה, מהמבנה המסיבי של סביבת הנהג, מהאבזור העשיר, מהביצועים הנכבדים, מנוחות הנסיעה הראויה — ומעל ומעבר לכל, גם במובן המעשי בשטח, ביכולת שלו.
צילום: יואל פלרמן
גילינו שבשטח מספיק לנהוג בהנעה אחורית, ואם זה לא מספיק לעבור לכפולה, ואם זו לא מספיקה לעבור ליחס העברה נמוך, ואם זה לא מספק את הסחורה אז לנעול דיפרנציאלים, להשמיט מוט ייצוב קדמי. ואז בהחלט כן — כן, גם במעלות ההם. ואם לא? נסו יונימוג.
ולא שהכל מושלם. כי כמכונית נוסעים, אפילו כרכב בדרכו למחוז חפץ בשטח, איכות הנסיעה, ככל שמדובר ברעשים, בינונית — בגלל המבנה הפריק ורעשי הרוח, בגלל הצמיגים ורעשי הכביש. הנדסת האנוש גם היא לא התעלתה, וכן, גם צריכת הדלק לא הייתה משהו: 7 ק"מ/ל‘. ואחרון: בגלל אותו מבנה פריק, גם בגלל מפרט מערכות הבטיחות, רנגלר סיים את מבחן הבטיחות של יורו NCAP עם ציון של כוכב אחד. וזה רע.
הוא גם לא זול — אבל הוא היה אז הדגם היחיד מסוגו בין ג‘ימני הזול־אך־קטן־ומאוד־מוגבל ובין מרצדס G קלאס המאוד־מוכשר־אך־מאוד־מאוד יקר. ובקיצור: אייקון שטח, עם יכולות סופר־מעולות בתחומו.
נפגשנו שוב
הכניסה פנימה, ללא מדרגה ועם ידית אחיזה אחת, מאתגרת מעט, ובשטח, במצבי מסוימים תחייב פעילות פיזית פנימה, קפיצה/תלייה החוצה. למרות הממדים, המרווח לרגל שמאל לא משהו. תנוחת הנהיגה מצוינת, מעניקה שדה ראייה מצוין לפנים. המראות, כמו כמעט בכל רכב אמריקאי, גרועות, ושדה הראייה לאחור כמעט ואינו קיים. המושב מצוין. הנדסת האנוש — יש ויש; כך למשל פקדי הנעילות נמוכים מאוד ולא נראים היטב, ומנגד לוח המחוונים והתצוגה טובים.
צילום: יואל פלרמן
ובכן, הביצועים פשוט מעולים. כישורי העקיפה וצבירת מהירות בעומס מצוינים, בוודאי כאשר המנוע החשמלי משתתף, אבל גם בלעדיו. גם כאשר הסוללה מרוקנת ברמה שאינה מאפשרת נסיעה חשמלית־בלבד, יש בה תמיד מספיק אנרגיה כדי לאפשר למנועים החשמליים להעניק את תוספת הדחף הנדרשת, ויציאה לעקיפה בחלון זמן קטן ובתוואי מאתגר פשוט מעולה.
גם בגרסה זו נוחות הנסיעה טובה מאוד במהירות איטית, עם כישורי ספיגת מהמורות נכבדים. במהירות גבוהה יותר, נרשם נדנוד־מה, אבל הרכב השתלט על עצמו בקלות — ובכל מקרה ומצב, הוא לא נחבט. רמת הרעשים, גם כאן, לא נמוכה, אבל בעיר, בחשמל בלבד, מדובר ברכב כמעט שקט. ההגה קל מאוד ומדי, והבלמים מחייבים לחיצה הגונה, והמהלך הספוגי בהתחלה מוגזם. היכולת הדינמית סבירה בהחלט במצב של הנעה אחורית, טובה כאשר ההנעה כפולה, ובכל מקרה הרכב יכול לנסוע בכביש מפותל מהר יותר ממה שהנוסעים בתוכו יוכלו להסכים.
כאשר יורדים מהכביש אל השבילים, מעניק הרוביקון לנוסעיו נוחות נסיעה נאה; הוא זז בכל תוואי הכולל שינויי גובה, מעברי מים עמוקים — אבל אינו נחבט, בוודאי אינו מתרסק גם כאשר הדרך מאתגרת יותר ו/או כאשר המהירות עולה.
ואז, כאשר מגיעים לקטעים הקשים — מסלעות, דרדרת במעלה, סלע מוחצן, גם וגם וגם — מגלים כי בנוסף ליכולות המוכרות של הרכב, הגרסה ההיברידית הזאת מעניק יתרונות גם שם. ובכן, אותו מומנט נכבד של כ־30 קג"מ מסל"ד אפס מקל על התנועה בהם, מאפשר לעשות זאת בקלות רבה יותר, בנינוחות משופרת. כך, למשל, מעבר על סלעים מגודלים יכול להיעשות באותה קלות בה מחנים רכב.
צילום: יואל פלרמן
הקטע ההיברידי
עם סוללה מלאה, הטווח החשמלי הוא כ־40 ק"מ — וזה מאפשר, למשל, תנועה יומית ממוצעת ללא הפעלת מנוע הבנזין; הטווח המלא הוא 425 ק"מ. במצב אופטימלי, הצריכה היא כ־10.6 ק"מ/ל‘, וזה נתון נאה לרכב שכזה (כבד, מקדם גרר לא משהו). עם סיום הנהיגה — שכללה תוואי הררי, נהיגה מהירה, שבילים וכמובן שטח טכני — עמדה הצריכה על 8.7 ק"מ/ל‘, טובה ב־25% מאשר בגרסת הטורבו־בנזין 2.0 ליטר.
בכל הקשור להתנהלות היחידה הזאת, נציין כי לא תמיד השילוב בין יחידות ההנעה חלק, אבל זה לא הפריע באמת. עוד יצוין כי לאחר שהסוללה התרוקנה כדי אי־יכולת לתנועה חשמלית בלבד, היא שמרה על 1%, כדי שההנעה החשמלית תהיה זמינה כשצריך. כושר ההטענה הרגנרטיבי לא משהו; לא נרשם שינוי באחוז האנרגיה שלה גם במורד ארוך מאוד. במצב חשמלי במורד מנוע הבנזין נכנס לפעולה כאשר התיבה במצב ידני מעל 50 קמ"ש, במצב D הוא מפסיק.
סיכום הדברים
גרסה זו היא, לעניות דעתנו, ההצעה הטובה ביותר שיש לרנגלר בכלל, לרוביקון בפרט להציע — בגלל זמינות הכוח המצוינת הכה חשובה דווקא בתנאי שטח מכבידים, גם בגלל צריכת הדלק המשופרת, שזה הרבה פחות זיהום.
מנגד, היא יקרה מאוד, ומחירה, 490,000 שקלים, גבוה ב־90,00 שקלים מזה של רוביקון עם אותו טורבו־בנזין אך נטול־חשמל. וזה פער גדול.
צילום: יואל פלרמן
רוביקון 4xe – מידע הכרחי
מנוע. ג'יפ רנגלר מוצע בגרסת 4xe, הנעה היברידית-נטענת – גם בסהרה וברוביקון – וזו מבוססת על מנוע טורבו-בנזין 2.0 ליטר 4 צילינדרים (270 כ"ס, 40.8 קג"מ) ו-2 מנועים חשמליים (44 ו-134 כ"ס, 5.4 ו-25 קג"מ) ליצירת תפוקה כוללת של 375 כ"ס, 64.9 קג"מ.
פרט לגרסה "392" (6.4 ל', V8), המייצר 476 כ"ס (ואותו מומנט), זוהי הגרסה החזקה של גי'פ. להשוואה: בגרסת ה-2.0 ל' הנ"ל מדובר ב-272 כ"ס; ב-3.6 ל' V6 המשווקת כאן ב-285 כ"ס; לדיזל 3.0 ל' מומנט של 61.1 קג"מ.
העברה. לתיבה האוטומטית של ZF יש 8 הילוכים, בתוכה מחולל זרם (האחראי גם למערך הדימום/התנעה), וכזה יש מחוצה לה, מחליף את ממיר המומנט. לרכב שלושה מצבי פעולה: חשמלי, רק עם המנועים החשמליים, אבל מנוע הבנזין מתעורר אם המצערת נמעכת עד הרצפה; היברידי, שהוא ברירת המחדל, מתחיל בסוללה עובר לבנזין בהמשך; eSave, מתחיל בבנזין כדי לשמור על הסוללה למקומות בהם המנוע החשמלי נדרש כמו במרכזי ערים מסוימות, או רצוי – לתוואי טכני בו למומנט הנוסף מ-0 סל"ד תרומה חשובה.
היברידי. למערך ההיברידי שני מצמדים; כאשר הם פתוחים, רק ההנעה החשמלית בפעולה. מצמד חשמלי מעבר למנוע החשמלי הוא ששולט על החיבור לתיבה ועוצמת הצימוד משתה לשיפור הניהוג והיעילות. הסוללה היא של 400 וולט, 17.3 קוט"ש, והטווח המוצהר הוא 50 ק"מ (EPA). לסוללה ניהול טמפרטורה, וגם היא וגם החיווט הרלוונטי אטומים לחלוטין למים, משמרים את נתון הצליחה המקורי העומד על 76 ס"מ. ל-4xe אחזור בלימה (רגנרציה) מובנית בבלם, מופעלת בתחילת מהלך הדוושה (25%), ובנוסף מצב של Max Regen.
שטח. ברוביקון 4xe יחס של 4:1 בתיבת ההעברה (2.72:1 בגרסאות האחרות), ויש לו יחס זחילה של 77.2:1, ליצירת היכולת הגבוהה ביותר בהקשר זה בגרסאות רנגלר. בעניין זה יצוינו גם שתי נעילות רוחביות, ניתוק חשמלי למוט מייצב קדמי. המספרים נכבדים: מרווח גחון של 27.4 ס"מ, וזוויות גישה/בטן/נטישה של 43.8 מע'/22.5 מע'/35.6 מע'. הצמיגים הם "33A/T K02 של BF גודריץ' (275/70-17).
