הפיקנטו של קיה הובילה בבטחה את מכירות הקטגוריה ב-2014, והיתה המכונית הנמכרת ביותר בארץ ב-2013. אבל מתחרות חדשות ומתעדכנות מאיימות על מעמדה. האם מתיחת הפנים הקלילה שעברה לא מזמן מעדכנת מספיק את הנוסחה המוצלחת?

עיצוב ונראות
העדכון שעברה הפיקנטו קליל ביותר, והשינוי במראה יכול בקלות לככב בחידת "מצא את ההבדלים". הפרט הבולט ביותר הוא העלמות פנסי הערפל – יחידות הפנסים הקדמיות מאכלסות עכשיו רק את תאורת היום (כמו שהיה ברמת האבזור הזולה יותר בעבר). ועדיין, העיצוב המקורי עומד בכבוד במבחן הזמן, וגם היום מדובר באחת המכוניות הנאות בקטגוריה. אבל ביננו, לא קונים מכונית מיני בשביל לעשות רושם במגרש החניה...

פנים הרכב
גם השינויים בתא הנוסעים זעירים ביותר, והשינוי הבולט הוא מסגרת כסופה בבסיס ידית ההילוכים. הפלסטיקה עדיין קשיחה ופשוטה למגע, אך העיצוב הבסיסי נאה – ותא הנוסעים סביר בהחלט, בהתחשב ברמה המקובלת בקטגורית המיני. מאז המפגש האחרון שלנו עם הפיקנטו, במרץ 2014, הצטרפו לרשימת האבזור דיבורית BT מקורית (שעובדת טוב) וכפתורי שליטה על ההגה (גדולים, ממוקמים בצורה נוחה, אבל נוקשים מאוד ובעלי מראה פשוט). מערכת המולטימדיה בהתקנה מקומית כבר לא נמנית על האבזור הסטנדרטי וזה לא נורא מכייון שהיא לא היתה נוחה לתפעול.
 
המושבים עדיין נוחים למדי, והמרווח מספק – בהתחשב בעובדה שמדובר במכונית מיני, כמובן – אבל היא פחות מרווחת מחלק מהמתחרות החדשות. ההגה מתכוונן רק לגובה, אך עדיין אפשר למצוא תנוחת נהיגה בקלות. תא המטען קטן למדי, גם במונחי מיני, אבל יספיק לקניות צנועות מהסופר.

נוחות נסיעה
קיה טוענת כי עדכנה את המתלים במתיחת הפנים האחרונה – אך כנראה שמדובר בעדכון קל מאוד. ההרגשה היא שהמתלים רוככו מעט, והם מתמודדים עכשיו עם שיבושים קטנים (למשל בנסיעה על אבנים משתלבות – "רחוב הולנדי") מעט יותר טוב. מצד שני, הפיקנטו עדיין מתרסקת על שיבושים בינוניים בעלי שפה חדה, ונראה כי היא מתנדנדת מעט יותר במפגש עם פסי האטה או גלים בכביש המהיר, כך שהנוחות הכללית לא השתפרה. שוב – מדובר בנוחות סבירה ביחס למקובל בקטגורית הליליפוט, אך יש כבר טובות ממנה.

קיה טוענת גם לבידוד רעשים משופר, אך כאן קשה להגיד שהרגשנו בשיפור כלשהו. אם כבר, נדמה שרעש המנוע בולט יותר בשיוט בין עירוני, אך עדיין מדובר ברמת רעש כללית סבירה.

התנהגות ובטיחות
מכוניות קטנות נקשרות בדרך כלל להתנהגות זריזה ועליזה – לא זה המקרה עם הפיקנטו. בקצב מהיר-הגיוני היא מציגה התנהגות בוגרת ובטוחה, אך מי שיחפש להשתעשע איתה יגלה תת-היגוי בולט ותחושה "מתפזרת" תחת לחץ. היא לא מבינה מה רוצים ממנה ולמה מתעללים בה, ומוחה על כך בנדנודי מרכב והתנהגות לא מדויקת.
 
הפיקנטו נבחנה על ידי היורואנקאפ לפני מתיחת הפנים (בשנת 2011), וקיבלה ציון חריג לטובה של 5 כוכבים במבחן הריסוק. במתיחת הפנים התווספה כרית אוויר שביעית, לברכי הנהג, מה שאמור רק לשפר את ההגנה על הנהג, אך מצד שני הדרישות במבחני הבטיחות הוחמרו, כך שאין לדעת איזה ציון היתה מקבלת במבחן המחמיר של 2015.
 
 
 
מנוע וביצועים
בקטגוריה שיש בה רוב למנועי ליטר עם שלושה צילנדרים ותיבות רובוטיות, מערכת ההנעה של הפיקנטו בולטת לטובה מבחינת ביצועים ואופי פעולה. מנוע ה-1.2 ל' ארבעה צילנדרים חזק למדי וחלק, ותיבת ההילוכים הפלנטרית (ארבעה הילוכים) מתפקדת היטב, הן מבחינת זריזות והן מבחינת חלקות פעולה. אין בעיה לשמור על קצב התנועה בעיר ובכביש המהיר, אך זה ידרוש מדי פעם עליה לסל"ד גבוה ורועש.

המנוע הגדול והתיבה הפלנטרית גובים מחיר בצריכת הדלק – הפיקנטו האוטומטית לא חסכונית כמו שלמדנו לצפות ממכונית מיני, וצריכת הדלק דומה יותר למכוניות מהקטגוריה שמעליה. במבחן, לא מאומץ אבל כולל חלק גדול בתוואי עירוני (לא פקוק), קיבלנו כ-12 ק"מ לליטר.

תמורה וסיכום
קיה פיקנטו היא עדיין מכונית מיני טובה – נעימה לעין מבחוץ ומבפנים, עשויה טוב ובעלת יחידת כח אפקטיבית. האבזור טוב ורמת הבטיחות גבוהה גם כן.

צריכת הדלק תאכזב את מי שקנה מכונית מיני רק משיקולי חסכון, וגם מחיר הרכישה שלה גבוה יחסית לקטגוריה, אך עבור מי שרוצה מכונית קטנה שלא מרגישה זולה, ולא דורשת יותר מדי פשרות באיכות החיים, הפיקנטו היא עדיין אחת המכוניות המומלצות בקטגוריה.