אלא שאז פורסם המפרט הטכני, והתברר שהדגם החדש לא רק קצת יותר ארוך, גבוה ורחב מהקודם, אלא גם יושב על בסיס גלגלים ארוך יותר ב-2.5 ס"מ. כנראה שיש הפתעות בחיים...
ההפתעה השנייה הייתה כשעופר אוגש פירט באוזנינו את הנתיב המתוכנן להשקה המקומית של הפורסטר החדש: במצפה רמון נרד לשטח לאורך ציר הפסלים, נעקוב עם הציר השחור אחר שפת המצוק ואז נרד אל המכתש במעלה נוח (או שבעצם צריך לקרוא לו "מורד נוח" במקרה הזה?).
נשוטט קצת בערוצי המכתש ואז נטפס במעלה דקלים אל עבר הכביש. מסלול יפיפה, ללא ספק, אבל גם טכני מספיק כדי לגרום לרב נהגי הלנד קרוזר לשלב ל-LOW בכמה מהקטעים, ויגרום התקף חרדה מתקדם לרב נהגי רכבי הפנאי בגלל השילוב בין נסיעה בערוצים מסולעים, טיפוס בזוויות חדות ומדרגות סלע שגורמות לניפנופי גלגל רמים.
ולשם החליטה הנהלת סובארו לשלוח חבורת עיתונאים עם פורסטרים חדשים? למישהו שם יש כנראה הרבה ביטחון ברכב החדש...
ואקדים את המאוחר – כנראה שהביטחון היה מוצדק. כל הכלים סיימו את היום בשלום, כשאפילו פנצ'ר לא נרשם ביומן האירועים, ועד כמה שאני יודע – מבלי שאף כלי חיכך את גחונו, או כל חלק אחר, על הסלעים.
מבפנים ומבחוץ
ועכשיו נחזור להתחלה. 9 בבוקר, מול סוכנות סובארו בתל אביב, ואני מקיף את הפורסטר החדש. הדור הקודם לא נחשב מעולם ליפה במיוחד, אך הוא העביר מסר חסון ומוצק, כנדרש מרכב פנאי. למרות הדמיון הכללי בפרופיל, הרכב החדש שונה לחלוטין, עם קו מותניים גבוה ומודגש מאוד וגריל שנראה פוזל כלפי מעלה בשל פס הכרום הרחב שבחלקו העליון. התוצאה הסופית הזכירה לי את הדור הראשון של הטריבקה – וזו לא ממש מחמאה.
אני מתיישב לראשונה בפורסטר החדש. הדור הקודם יישם את עיצוב ה"כנפיים" הנאה של סובארו בחומרים פשוטים מדי. כאן החומרים שופרו – עבה ונעים למעלה, קצת פחות טוב למטה – אבל העיצוב שבלוני ופשוט יותר. גרסת ה-XS המאובזרת יותר מציעה פנים מעט מזמין יותר בזכות מסך נוסף למחשב הדרך. קל למצוא תנוחת נהיגה טובה, ויש שפע מקום לכל האיברים, אולם בסיס המושב מעט קצר מדי ומבנה המשענת מוזר. אין בעיה לבלות במושב שעתיים, אך בסוף היום (וזה היה יום ארוך) לא הייתי היחיד שחש במחושים בגב ובירכיים. מאחור המקום שופע גם כן, עם המון מקום לברכיים ולראש, ונראה לי שאפילו גיא לא יצליח להתלונן הפעם. תא המטען רחב וארוך, אבל רצפתו גבוהה.
בכביש
את תיבת ה-4 הילוכים של הדור הקודם מחליפה התיבה הרציפה שפגשנו כבר בשאר דגמי סובארו, משודכת למנוע 2.0 ליטר המוכר שעבר עדכון. יחד עם מערכת העצור-סע, מציג הפורסטר נתון רשמי מרשים של 15.3 ק"מ לליטר, וזוכה לציון ירוק 4. לא רע.
התחושה במטרים הראשונים היא של "רייד" חלק ונעים מאוד, כשחספוסים קטנים מפני הכביש נעלמים בדרך אל התא. אבל בור הביוב הראשון, ומיד אחריו תיקון כביש בולט, מבהירים שההתמודדות עם שיבושים גדולים יותר עדיין לא מושלמת. בתוך העיר, ובנהיגה רגועה, הפורסטר שקט למדי ונעים. האווירה הנעימה נשמרת גם מחוץ לעיר כל זמן שלא חוצים את רף ה-100 קמ"ש. שם מתחיל להיבנות רעש רוח מכיוון משקוף הדלת, שהופך למוחשי במהירויות כביש 6.
לחיצה בריאה על הדוושה – לטובת עקיפה או סתם נהיגה נמרצת – תגרור מיד טיפוס של הסל"ד לכיוון הקו האדום, כמנהג ימים ימימה בעדת התיבות הרציפות. ומכיוון שהמנוע לא בדיוק נמנה על מסדר השתקנים בסל"ד גבוה, מדובר בבעיה עבור מי שנוהג הרבה בצירים הרריים.
תוואי ההשקה לא כלל פרק כביש דינאמי משמעותי, כך שההתרשמות במישור הזה מוגבלת לתובנות כי ההגה החשמלי ממוצע לגמרי – מעט קל מדי, מדויק אך אילם לחלוטין – ושהיציבות בפניות נעזרת בשירותיהם הטובים של הבולמים הקשיחים. יחסית.
בשטח
פרק השטח נפתח בשביל פתוח ומזמין לאורך שפת המצוק, עם סיבובים מלאי פוטנציאל אך גם שקעים מלאי פוטנציאל לנזק עקב הגשמים האחרונים. אולי ריסון המרכב הטוב, יחד עם העובדה שהמתלים שומרים את הגחון גבוה מעל האדמה, מקנים ביטחון לדחוף את הפורסטר לקצב מעורר. במפתיע, הריסון לא מגיע על חשבון הנוחות, ובקצב טיול כמו בקצב תקיפה, הפורסטר הוא בהחלט מקום נוח לשהות בו על השביל. מערכת ה-Si-Drive, שקיימת רק בגרסת ה-XS המאובזרת, שימושית כאן, עם חידוד תגובות המנוע והתיבה.
אבל אנחנו נוטשים את השביל המפולס לטובת שביל "בר" בשטח, עם מדרגות סלע קטנות וקטעי ערוצים מלאי סלעים. פעם אחר פעם אני מתקל מכשול עם סוגרים מכווצים, מחכה לצליל הפלסטיק המתפצח או הפלדה המתחככת – וכלום. כמובן שלא מדובר ברנגלר, וצריך לבחור נתיב קצת יותר בזהירות, ולעבור את המכשולים קצת יותר בעדינות. אבל עדיין – ההישג מכובד. כשמגיעים לטיפוס מתגלה מערכת בקרת משיכה יעילה, שיודעת לנצל היטב את הבלמים כדי לנתב את הכוח אל הגלגל האוחז. וכך גם כאשר גלגל אחד מתנופף לו אל-על, הפורסטר ממשיך להתקדם בעקשנות.
גרסת ה-XS כוללת את מערכת ה-X-DRIVE, המציעה בקרת גלישה במורד. המערכת התגלתה כיעילה למדי והאפשרות לבחור בין מספר מהירויות יעיל. אולם גם במצב האיטי ביותר היא מעט מהירה מדי לקטעים טכניים, ובכל המהירויות היא רועשת מדי. הגרסה המאובזרת מציעה גם אפשרות שליטה ידנית בהילוכים – אם ממשוטים מאחורי ההגה ואם מהידית הראשית – בעוד גרסת הבסיס מציעה רק מצב L בתיבת ההילוכים, שיתרונו על מצב ה-D לא משמעותית.
סוף יום
סובארו פורסטר החדש מרווח מאוד ומציע נוחות טובה יחסית (לפחות בבין עירוני. בעיר כמעט ולא נסענו) יחד עם יכולת שטח גבוהה בהרבה ממה שהייתם חושבים. הוא בנוי ברמה סבירה וחטיבת הכוח מייצרת ביצועים מספקים, גם אם מעט רועשים תחת עומס. גם צריכת הדלק היתה טובה, עם כ-14 ק"מ לליטר בשיוט לא-בדיוק-רגוע. אבל הבעיה היא שכל זה עטוף בעיצוב לא-סקסי בקטגוריה שבה הסקס-אפיל הוא הצדקת הקיום, ונושא תג מחיר גבוה בהרבה ממתחרותיו. את הקונה הפוטנציאלי יעניין, קרוב לוודאי, ההפרש של ה-25,000 שקל במחיר מול המתחרים, הרבה יותר מאשר ההפרש בזווית הגישה או מרווח הגחון.
פנאי/שטח בינוני
