סיאט היא שחקנית חדשה יחסית בתחום רכבי הפנאי – אם לא סופרים גרסת "שטח" מוזרה לאלתיאה שהם שיווקו בעבר בחו"ל. אטקה היה החלוץ, בקטגוריה הקומפקטית, ועכשיו מגיע אלינו סיאט ארונה, המבוסס על האיביזה החדשה, ומתחרה בקטגורית רכבי הפנאי הקטנים. על מבחר הדגמים והגרסאות אתם יכולים לקרוא בידיעת ההשקה, אנחנו לקחנו למבחן את גרסת הבסיס, שזכתה לתמחור אגרסיבי במיוחד – זה היום אחד מרכבי הפנאי הקטנים הזולים ביותר בארץ, למרות רמת אבזור שרחוקה מלהיות דלה.
 
עיצוב ונראות
ארונה מבוסס על איביזה החדשה, וזה ברור כבר ממבט ראשון. הדמיון גדול מהמקובל והמשמעות היא שארונה נראית קצת פחות "פנאי" מהמקובל בקטגוריה. הוא עדיין רכב נאה למדי, עם קווים חדים בחרטום ובפרופיל בהתאם לאופנה העכשווית, אבל חסרה לו – לטעמי – קצת קשיחות. הצביעה הדו-גונית (תוספת של 2500 שקלים – אבל ניתנת בחינם בתקופת ההשקה) יחד עם הגרפיקה על קורה C תורמים למראה המודרני.
 
פנים הרכב
ברגע הראשון אחרי שמתיישבים בעמדת הנהג נדמה שהתבלבלנו ונכנסנו בטעות לאיביזה – עד ששמים לב שיש הרבה יותר אוויר בין הראש לתקרה. כמו באיביזה יש עיצוב נקי ואלגנטי, אבל קצת חסר מעוף וחיים. הכל מסודר בצורה נוחה לתפעול, אבל החומרים פשוטים וקשיחים כמעט בכל מקום (חוץ מההגה, משענת היד ומוט ההילוכים – בחירה חכמה). במבט שני מתחילים לצוץ ההבדלים – למשל העובדה שארונה מקבלת בקרת אקלים מפוצלת ולא פיקוד מזגן מכאני כמו באיביזה המקבילה, ויש גם מפתח חכם. שתי תוספות משמעותיות לאיכות החיים. מערכת המולטימדיה, עם מסך "8, נוחה לתפעול וכוללת אפשרות שיקוף (מירור-לינק, אנדרואיד אוטו וקארפליי), וסיאט בחרו בחוכמה להשאיר את הבקרות על המזגן והווליום עם חוגות פיזיות.
 
מושב הנהג נוח אך טווח הכיוון לגובה מוגבל ולא מצליח לנצל את כל תוספת מרווח הראש. ועדיין מתקבלת תנוחת נהיגה גבוהה למדי, "ג'יפית", ונוחה לאורך זמן. כמו באיביזה, קצת צפוף באזור הברכיים, אך לא ברמה מטרידה. קצת יותר הפריע לי מספר תאי האחסון בסביבת הנהג וגודלם – מחזיקי הכוסות קטנים, ולא מתאימים להנחת טלפון מודרני, והתא הראשי בין המושבים רחוק יחסית ומוסתר.
 
מאחור יש שפע מקום לרגליים ולראש – לשניים. מי שישב באמצע יאלץ לפשק רגליים משני עברי מנהרת הינע מוגזמת בגודלה, וכמובן שגם ריפוד המושב האמצעי לא מצטיין.
 
תא המטען, לעומת זאת, מצטיין גם מצטיין – עם נפח של 400 ל' (שניתן להגדלה ל-460 ל' אם מסירים את הרצפה הכפולה) הוא מהגדולים בקטגוריה, ומציע מבנה שימושי ויעיל – אבל לא היינו מתנגדים לסף העמסה קצת יותר נמוך.

1589786
 
נוחות
הדמיון לאיביזה ממשיך גם בכיול המתלים – וזו לאו דווקא מחמאה. ארונה לא מצטיין בספיגת שיבושים חדים – קטנים או גדולים – ובעיר לא פעם הנוחות נעה בין "תחושה עסוקה" ל"מקפצת", אבל רק לעיתים נדירות באמת מגיעה ל"חובטת". מחוץ לעיר, כשהמהירות עולה ואיתה העומס, המצב משתפר – ריסון המרכב טוב וגלים נספגים היטב, אך סדקים בכביש או טלאי סלילה עדיין עוברים פנימה קצת יותר מדי.
 
גם בידוד הרעשים לא מצטיין, בעיקר בתחום רעשי הכביש – אם כי לא מדובר במשהו חריג ביחס למקובל בקטגוריה. לגבי רעשי הרוח קשה לקבוע – המבחן נערך ביום "רוחני" במיוחד. המנוע מייצר צליל תלת-צילינדרי ברור תחת עומס, עם חספוס גס שאפשר לאהוב או לשנוא, תלוי בטעם. בנסיעה עדינה בולט יותר רעד קל כאשר התיבה דוחקת את המנוע לסל"ד נמוך.
 
ולמרות הביקורת – בשורה התחתונה יצאתי מהאוטו אחרי יום ארוך, שכלל כמה מאות קילומטרים, נינוח למדי ובלי שרירים דואבים.

ארונה לא מצטיין מחוץ לאספלט – על שבילי כורכר כבושים, במהירות טיול רגועה, האוטו מקפץ ורועש, ורק כשהמהירות עולה המתלים מתחילים לעבוד ולגהץ את השביל. אך בשלב זה האוטו משדר תחושה קצת "עדינה", שלא מעודדת לתת בגז. אותה תחושה עדינה בולטת שוב כאשר נוסעים על שבילים זרועי אבנים. ובכלל, נראה שארונה – למרות מרווח גחון מכובד של 19 ס"מ – הוא אחד מרכבי הפנאי שלא באמת נועדו לרדת מהאספלט, כאשר לתחושה העדינה מצטרפת בקרת משיכה שפשוט לא מבינה מה היא אמורה לעשות בתנאי אחיזה ירודים.

התנהגות ובטיחות
גם כאן בולטת הדמיון לאיביזה – כוחה של פלטפורמה משותפת, כנראה – עם התנהגות מאוזנת ובטוחה מאוד. תת-היגוי קל יגיע רק אחרי לחץ מאוד לא מתון, והזנב לכל היותר יתקן קלות את הקו, וגם זה רק אם תבקשו ממש יפה ומאוד במפורש. בכל שאר המקרים, ובכל מתאר נהיגה נורמלי, ארונה פשוט יבצע את מה שתבקשו ממנו – דרך הגה מדויק אבל קליל – בצייתנות כנועה. תוספת הגובה ביחס לאיביזה מורגשת בסיבובים חדים, בדמות קצת יותר זוויות גלגול, אך לא ברמה מרתיעה. הבלמים תפקדו היטב גם בקטעים הדינמיים, בלי סימני דעיכה.

1589789
 
מבחינת בטיחות מציע הארונה כבר בגרסתו הבסיסית בקרת שיוט אדפטיבית ובלימה אוטונומית – הראשונה תורמת מאוד לאיכות החיים מרגע שמתרגלים להשתמש בה, בשניה נקווה שלא תזכו להשתמש... ברמות האבזור הגבוהות יותר מצטרפת לחבילה מערכת ניטור שטחים מתים – אבל אין מערכת תיקון סטיה מנתיב. כבר במפרט הבסיסי הרכב זכה לציון גבוה במבחני הריסוק – 95% בהגנה על הנהג והנוסע לידו, 80% בהגנה על ילדים ו-77% בהגנה על הולכי רגל. וכמובן ציון כולל של חמישה כוכבים.
 
מנוע וביצועים
על כך שמנוע הליטר הזעיר לא הכי מעודן כבר כתבתי, וזו בעצם הביקורת המשמעותית היחידה לגבי מערכת ההנעה הזו. זמינות הכח טובה, התיבה זריזה ופועלת היטב והתוצאה היא ביצועים מספקים בהחלט – ומעל הממוצע המקובל בקטגוריה. בתנאים עירוניים או בפקקים צפופים התיבה הדו-מצמדית לא תמיד חלקה כמו תיבה פלנטרית טובה, אבל הפער כבר לא גדול.
 
אבל התחום שבו יחידת ההנעה הזו זורחת הוא צריכת הדלק – בקטע נסיעה ארוך בגוש דן והפרברים בשעות הפקקים, מחשב הדרך דיווח על צריכת דלק שנעה בין 14 ל-15 קילומטרים לליטר. במבחן כולו, כולל צילומים וירידה לשטח, קיבלנו 13.7 קילומטרים לליטר. נאה מאוד ביחס לתנאים.
 
סיכום
סיאט ארונה מציע את אחת החבילות המוצלחות ביותר בקטגורית רכבי הפנאי הקטנים, עם שילוב טוב של מרחב פנימי, ביצועים, צריכת דלק ואבזור בטיחות ונוחות. נכון, יש נוחים ומעודנים ממנו, ובהחלט יש כאלו עם יכולת שבילים טובה יותר – אך במחיר בו הוא מוצע, הוא צריך להיות ברשימת הבדיקה של כל מי שמחפש לקנות רכב פנאי קטן.