"הו, תן לי כוח" שר אריאל זילבר ולא חשב בכלל על כוחות סוס, אבל קלע בול לשאיפות הלא־ממש־כמוסות של כל חובבי הרכב, או לפחות רובם המוחלט. וזה בדיוק מה שהחליטו לעשות אנשי טלקאר עם קיה סורנטו. אל גרסאות ה־2.4 ליטר בנזין (188 כ"ס) ו־2.2 ליטר טורבו דיזל (200 כ"ס) הם הוסיפו גרסה בניחוח אמריקאי — עם מנוע בתצורת V6 בנפח 3.5 ליטר המפיק 277 כ"ס ומשודך לתיבת שמונה הילוכים. באופן מתבקש הם שידכו את המנוע החדש לרמת הגימור הבכירה, 'פרמיום', ונתנו לנו אותו למבחן.

1594583

 
מחיר
ברשותכם אתחיל דווקא מהסוף — כמה עולה לנו כל הכוח הזה? התשובה הפשוטה היא "בסך הכל 5000 שקלים יותר מגרסת הדיזל המקבילה, ו־280,000 שקלים בסך הכל". אבל השאלה שחזרה שוב ושוב כשנחשף נפח המנוע נגעה לצריכת הדלק.
 
ובכן — בנסיעה בין עירונית רגועה אפשר להגיע לעשרה ק"מ לליטר, בעיר (או בשטח) הנתון יצלול אל מתחת לשישה קילומטרים לליטר, אבל בשימוש מעורב מקובל ובנהיגה סבירה, כנראה שתקבלו בערך שבעה קילומטרים לליטר. כן, זה לא מעט — וכמובן יותר מאשר הגרסאות הפחות חזקות, אבל לא כזה נורא, בטח לא בהתחשב בנפח, בהספק המנוע ובמשקל הרכב.
 
עכשיו, כשניקינו את זה מהשולחן (דשבורד? דסקטופ?) אפשר להמשיך. מבחוץ קשה להבחין בכך שמדובר בגרסה בכירה, מלבד כיתוב V6 על הזנב. אם אתם אוהבים איך שנראה הסורנטו 4 צילינדרים — וכנראה שיש לא מעט שאוהבים, לאור העובדה שהוא הנמכר בקטגוריה, עם כמעט אלף יחידות שנמסרו ב־2017 — אז תאהבו גם את גרסת ה־V6. בפנים זה אותו תא נוסעים מוכר, עם שילוב גוונים של אפור ושחור, חומרים עבים ונעימים ובסך הכל תחושה נעימה — אך קצת פשוטה בהתחשב בזה שהרכב עולה יותר מרבע מיליון שקלים. הוא נותן תחושה מוצקה ואיכותית — אבל לא יוקרתית.

1594582

 
רשימת האבזור ארוכה למדי — וזו כוללת מושבי עור בתפעול חשמלי ומחוממים (אבל לא מאווררים), יציאות מיזוג לשורה השנייה והשלישית (עם מפוח עצמאי לשורה השלישית), מפתח חכם, תאורת לד מלא ועוד. מערכות הבטיחות כוללות בקרת שיוט אדפטיבית ותיקון סטייה מנתיב, כמו בכל הגרסאות, וגם ניטור שטחים מתים ועמעום אורות אוטומטי, כמו בדיזל 'פרמיום'. מכובד.
 
מבחינת המרחב לנוסעים לא נרשם, כמובן, שינוי ביחס לשאר הגרסאות — יש די והותר מקום למבוגרים בשתי השורות הקדמיות, אך השורה השלישית לא תהיה נוחה למבוגר, בעיקר בגלל מושבים נמוכים מדי. אך בת עשרה בגובה ממוצע בילתה שם נסיעה ארוכה בלי תלונות (לפחות לא כאלה הקשורות לנוחות; בני עשרה תמיד מתלוננים על משהו). הנפח המוצהר של תא המטען, כאשר כל המושבים בשימוש הוא 320 ליטר — והנתון הזה נראה קצת אופטימי כאשר מנסים למקם בו צידנית בינונית ועוד כמה פריטים לפיקניק...

1594585

 
המרות אנרגיה
מחסור בכוח אף פעם לא היה בעיה אקוטית של הסורנטו על גרסאותיו. גם בגרסה הבסיסית, עם אותו מנוע 2.4 ליטר ו־188 כ"ס, הוא נייד את עצמותיו המגודלות בקצב סביר בהחלט, וגרסת הדיזל, על 45 קג"מיה, יכולה אפילו להצדיק מדי פעם את התואר "כוחנית". לכן הייתי סקרן לגבי גרסת ה־V6.
 
הכביש סוף סוף מתפנה לפני ואני יכול להדביק דוושה לרצפה כדת משה וישראל ו... זהו? זה לא שאין תגובה, והסורנטו V6 בטח לא עגלה — אבל ממנוע V6 גדול־נפח ציפיתי ליותר. הרי בכל זאת יש פה כמעט 50% יותר נפח והספק מאשר בגרסת הבנזין הבסיסית. יש אפילו שני הילוכים יותר בתיבה. הסיבה לתחושה המעט מאכזבת, ככל הנראה, נעוצה בעובדה שמדובר במנוע שמתעורר לחיים רק בחצי העליון של עקומת הסל"ד — שיא המומנט מגיע רק ב־5000 סל"ד, וגרף המומנט מראה מדרגה משמעותית באזור 3000 סל"ד. הוסיפו לכך צליל מנוע לא ממש מלהיב — בסל"ד נמוך חסרה הנהימה האופיינית למנועי V6 גדולים עם גנים אמריקאים (שחביבה עלי מאוד) ובסל"ד גבוה הצליל סתמי — והתמונה שלמה.

1594584
 

אבל אחרי שהבטן נרגעת ומעבירה את השליטה לראש, רואים שבסך הכל הביצועים בהחלט טובים, וגם אם התיבה צריכה להוריד קודם הילוך או שניים (או שלושה־ארבעה בחלק מהמקרים), הדחף בסוף מגיע, וקל להשלים עקיפות או סתם להישאב קדימה ברמזורים. ואם חשבתם לקנות את ה־V6 לטובת כבישים מפותלים, כדאי שתחשבו שוב — הסורנטו מעולם לא הצטיין בתחום הדינמי, גם בגלל הגה קליל מדי, וגרסת ה־V6 לא מתעלה בתחום. אם כבר, התחושה היא שהמנוע הגדול גורם לאף להיכנס לפניה ביתר כבדות.
 
ניצלתי את העובדה שמדובר בגרסת הנעה כפולה כדי לחקור מעט את השבילים המבוצבצים של יער בן שמן. בזהירות — מפרט השטח לא מבטיח רבות עם מרווח גחון סביר בלבד (18.5 ס"מ) וזוויות גישה/נטישה לא מרהיבות (21/16.9 מעלות, בהתאמה). וכאן דווקא הופתעתי לטובה — בקרת המשיכה התגברה בקלות גם על הצלבות קלות בעליה על קרקע חלקלקה, וכל זמן שזוכרים את החרטום הנמוך, אין בעיה להגיע די רחוק בשטח.
 
1594580


אבל השטח גם הדגיש את הבעיה העיקרית של הסורנטו V6 — כיול מתלים נוקשה, שלא מוכן לסלוח על אספלט שבור. בעיר או מחוץ לה, מעבר על שיבושים עם שפה חדה — חיבורי סלילה, בורות ביוב שקועים וכן הלאה — מעביר חבטה חדה אל תא הנוסעים. חישוקי ה־"19 עם הצמיגים נמוכי החתך בוודאי שאינם עוזרים, אבל קשה לתלות בהם את כל האשמה. 
 
אמור לי מי חבריך
גרסת ה־V6 של קיה סורנטו אולי לא מציעה מנוע שרירי כפי שקיווינו לאור הנתונים, אבל הביצועים טובים בהחלט ומנוע הבנזין הגדול תורם לתחושת הנינוחות בהתנהלות יומיומית, בעיקר בשיוט מהיר. 2000 סל"ד חרישיים שווים יותר מ־120 קמ"ש. ואולי יתרונו העיקרי הוא בעובדה שאין לו בעצם מתחרים ישירים — צמד האמריקאים (טראוורס ואקספלורר) מציעים מנועי בנזין מקבילים, אבל הם גדולים בהרבה ויכולים להכביד בעיר, בעוד המתחרים הישירים (סנטה פה, קודיאק ושות') לא מציעים מנועי בנזין גדולים. האם קיה גלתה כאן נישה נטושה? בהחלט יכול להיות.