באותה תקופה ממש שבתה מכונית קטנה את דמיונם של חובבי הרכב הספורטיבי, הייתה זו פיג'ו GTi 205. היה לה מנוע 1.6 אטמוספירי שהפיק בסך הכל 115 כ"ס, אבל מכלולי השלדה וההגה עשו אותה למכונית ספורטיבית משובחת. עד היום מהווה המכונית הזו בעיני — ונהגתי בה הרבה — אמת מידה למכונית ספורטיבית ומהנה לצעירים.
לכן, שמחתי לקבל את ההזמנה להשקה של מכונית קטנה הטוענת שהיא ספורטיבית, וכשמצאתי כי בין הכבישים שנבחרו לנסיעות המבחן נמצאת העלייה לרונדה שבספרד, הבנתי שסוזוקי לא נותנת הנחות למכונית הקטנה. העלייה מדרום לכיוון רונדה ארוכה ומפותלת, הכביש סלול היטב ואין בו תנועה כבדה — וכל אלה מאפשרים לדרבן את המכונית ללא תירוצים. אם הסוזוקי תעמוד בהצלחה במבחן העלייה הזו, הרי שהצליחה במשימתה.
העלייה לרונדה
מאחר וכבר החלטתי שהמכונית הזו תקבל צל"ש או טר"ש לפי אותה עלייה, לא אמתח אתכם ואתחיל בתיאור הנהיגה לרונדה; את יתר הפרטים הפחות חשובים אשאיר הפעם לסוף.
התחלתי את העלייה ליד ההגה. יש מעט מאוד מכוניות שמעבירות תחושות היגוי ותקשורת עם הגלגלים כמו מכוניות ההאצ'בק של פעם; ההגה המתוגבר חשמלית לא דומה, אפילו לא קרוב, בתחום זה להגאים הלא־מתוגברים של פעם, גם לא לאלה בתגבור הידראולי. ההגה של סוזוקי סוויפט ספורט אינו יוצא מהכלל בתחום הזה — אבל תופתעו לשמוע, שזה של הב.מ.וו בה אני נוהג מדי יום, לא טוב יותר, אולי להיפך... ההגה גם קצת ארוך לטעמי, המממ, וזה לא סימן טוב לבאות. אבל, זה הגה מדויק למדי, שמאפשר נהיגה מהירה בקלות ועם תחושת ביטחון גבוהה — וגם זה משהו בהגאים של היום.
אני בודק את הבלמים. בנהיגה מהירה ומפותלת, אתה לא רוצה הפתעות מהבלמים. אתה חייב לדעת איך הם מגיבים ללחיצה חזקה ומהירה כמו גם ללחיצה קלה המלווה אותך לתוך הסיבוב. הבלמים טובים, הם יצטרכו להוכיח את עצמם שוב, אחרי נהיגה מאומצת. תתפלאו, אבל כבר נהגתי במכוניות עם תוויות של רכבי־על שאיבדו לגמרי את יכולת הבלימה לאחר נהיגה מהירה בירידות.
הגיע הזמן לתת בגז. העברתי לשני. כן, ממש העברתי, עם הידית. לסוויפט ספורט יש רק תיבה ידנית. ההעברה מדויקת, חלקה ונעימה, אם כי מהלך הבורר קצת ארוך מדי לרכב ספורטיבי. דוושת המצמד לא מעיקה כמו זו שמותקנת במכוניות שרירים, היא אפילו קצת רכה מדי.
למנוע מומנט מכובד בסל"ד זמין — למעלה מ־24 קג"מ בטווח שבין 2500 ל־3500 סל"ד, והתגובה טובה גם בסל"ד גבוה. אני מעדיף מכוניות כאלו, מכיוון שהן לא מחייבות את הנהג לשמור על סל"ד גבוה, מה שמחייב אותו לעבודה מתמדת עם ההילוכים — בסופו של דבר, לא מדובר כאן במכונית מירוץ. צליל סימפטי בישר לי שהמכונית דווקא אוהבת את הסל"ד הגבוה, עברתי לשלישי והתחלתי לתקוף פיתולים.
המכונית מתנהגת בנימוס וכמעט אינה מרחיבה את הסיבובים. אני מעלה את הלחץ עד שאני מקבל תת־היגוי קל ואז מוריד אותו קלות. הזנב מיד מגיב בתנועה מדודה. איזה כיף. זווית הגלגול מורגשת, בשל פשרה בין מתלים נוחים לספורטיביים. היא באמצע, קצת נוחה על הכביש המשובש וקצת רכה על הכביש לרונדה.
אני מגיע לאחוריה של משאית איטית. מנסה לצאת לעקיפה אולם הראות מוגבלת אני חוזר ומחכה. ברגע המתאים, אני מוריד הילוך ויוצא, היא צוברת מהירות בקלות והעקיפה מסתיימת ללא דרמות מיותרות. אני ממשיך במהירות הולכת וגדלה, עד שהעמית לידי רומז שגם הוא רוצה קצת. הורדתי קצב, נשמתי אוויר ועצרתי.
היה אחלה
גילוי נאות: אני אוהב מכוניות חזקות ובעלות הנעה אחורית. לסוזוקי סוויפט ספורט, כאמור, הנעה קדמית ומנוע עם מומנט טוב — אבל־לא־מה־זה־חזק. ובכל זאת מצאתי את עצמי נהנה מכל רגע, מחייך ונזכר ב־GTi 205 הישנה והטובה שלי. וכן, למרות שהמיתולוגית הייתה חדה יותר לזיכרוני, זו מחמאה. גדולה אפילו.
המילה האחרונה
לסוזוקי סוויפט ספורט יש נקודות פתיחה טובות: היא ספורטיבית, אך יש לה חמש דלתות, תכונה חשובה למשפחה צעירה עם ילדים קטנים. היא ספורטיבית במובן הכיפי של המילה, ועם זאת אמורה להגיע במחיר שפוי, סביב ל־120,000 שקלים. עם תכונות כמו שיש לה ובמחיר כזה יהיו לה מספיק קונים. עם זאת, המכירות של סוזוקי סוויפט ספורט עלולות להיפגע מכיוון שאין לה תיבה אוטומטית.
_________________________________
נושאי חובה להתייחסות
בעצם הייתי כבר יכול לסיים את הכתבה, כי חלק גדול מכם הבין בדיוק את מה שחשוב להבין במכונית כזו. לכן גם לא איעלב אם מי מכם מחליט לנטוש את הכתבה ברגע זה, ובתנאי שהוא עושה את זה מהסיבות הנכונות (ולא, "אין תיבה אוטומטית" זו סיבה ממש לא נכונה). אז שלום ותודה לפורשים, ואני מקווה לא לשעמם את אלו שהחליטו להישאר.
עיצוב. כל מכוניות ההשקה היו צהובות, צבע שמיטיב איתן. המכוניות יפות עוד יותר מהסוויפט הרגילה שעליה הן מבוססות. השינויים העיקריים הם השבכה הבולטת והפגוש המודגש ושני כונסי האוויר מלפנים, חישוקי "16, ספוילר בולט מאחור ושתי יציאות מפלטים בולטות וגדולות קוטר. גם מלפנים וגם מאחור התווספו נגיעות של חומר דמוי סיבי פחמן, והתוצאה הכוללת היא של מכונית נאה מאוד ובהחלט בולטת.
תא נוסעים. עיצוב סביבת הנהג נהדר, ממש כמו זה של הסוויפט המוכרת, וכולל בונוס, צג מגע גדול למדי, נגיעות של צבע אדום פה ושם, צבע אדום על מד הסל"ד — ובעיקר: מושבי ספורט אוחזים היטב. מאחור, כמו בדגם הרגיל, המרחב לנוסעים טוב, ותא המטען קטן. כמו במקור.
אבזור בטיחותי. במערכות הבטיחות בלימת חירום אוטונומית (עד 210 קמ"ש; עם או בלי זיהוי הולכי רגל), התרעה על אי-שמירת מרחק, התרעה על סטייה מנתיב, עמעום אורות אוטומטי ובקרת שיוט אדפטיבית. סוויפט נבחנה במבחני הריסוק (2017) פעמיים, פעם עם בלימה אוטונומית (4 כוכבים, בגרסת המערכת ללא זיהוי הולכי רגל) ופעם בלעדיה (3 כוכבים).
