גרסאות סטיישן מוגבהות־גחון הן סיפור וותיק יחסית, משהו כמו עשרים שנים. גרסאות פנאי כאלה הוצעו גם על־ידי מותגי יוקרה (וולוו, אודי, מרצדס), מותגים רגילים (סובארו, פולקסווגן) ואל הרשימה הזאת מצטרפת גרסה של מוּתָג החֶסֶךְ דאצ'יה. קבלו את לוגאן סטיישן סטפוויי.
 
דאצ'יה לוגאן סטפוויי הוצג בתחילת 2017 ומוצע בישראל מתחילת 2018 — גרסת פנאי לסטיישן של המשפחתית הקטנה, לוגאן. הממדים דומים מאוד אם כי לא זהים, ויצוין מרווח הגחון, שגדל ב־4.5 ל־17.4 ס"מ (והגביה בהתאם את הרכב ל־159 ס"מ).
 
מה שרואים, מה שפוגשים
לוגאן סטיישן סטפוויי נראה לא רע — התוספות הקוסמטיות מקנות לו הופעה נאה, בעיקר מלפנים; לפגוש הקדמי ולשבכה הקדמית עיצוב שונה מאשר בגרסה הרגילה, ועם בתי הגלגלים המורחבים ומראות הצד הכסופות מתקבלת הופעה משופרת. מצד שני, מהצד ומאחור ההופעה פחות מרשימה — למרות החישוקים המעוצבים (אל תטעו, אלו "טאסות"), ניכר כי מדובר בסטיישן חנוני ולא ברכב שטח מסוקס.

1604447

 
תא הנוסעים דומה לזה של לוגאן סטיישן רגילה, לטוב ולרע. גם כאן יש הבדלים בנראות — סביבת הנהג בסטפוויי מחניפה עם ריפודים מעוצבים בעלי כיתוב "סטפוויי", וכיתוב דומה — בגימור דמוי־אלומיניום — על גלגל ההגה, א־לה ריינג' רובר. מנגד, בסטפוויי אין מסך מגע מרכזי, שכן קיים בלוגאן סטיישן רגילה — ובמקומו מותקן רדיו דיסק מיושן, ללא דיבורית מקורית.
 
סביבת הנהג נעימה למראה, אך פחות למגע — חומרי הדיפון בסיסיים והגימור גס. איכות ההרכבה טובה, למעט ידיות האחיזה בדלתות. הנדסת האנוש — קומסי קומסה; עדיין ישנן מוזרויות תפעוליות כדוגמת מנגנון ההגבהה המסורבל של מושב הנהג, פתיחת מכסה הדלוק באמצעות המפתח, מיקומים תמוהים ללחצנים שונים (חלונות אחוריים, תפעול מערכת דימום/התנעה, בקרת שיוט עם שלושה צבירי פקדים ועוד). ברכב מעט תאי אחסון ואין ביניהם אחד המתאים לאחסון בקבוקי שתייה בגודל סביר.
 
המרחב ליושבים מלפנים מספק בהחלט והראות החוצה טובה בזכות קו חלונות נמוך. המושבים הקדמיים נוחים, אם כי היעדר תמיכה לגב התחתון עלול לעייף בנסיעות ארוכות. המרחב ליושבים מאחור מפתיע לטובה, אולם הספסל לא נוח והאבזור דל — יש אמנם שקע 12V, אבל אין תאי אחסון שימושיים או פתחי מיזוג; בעניין האחרון, פתחי האוורור הגדולים מלפנים, בשילוב כושר קירור מרשים, מספקים מענה מסוים לבעיה.

1604448

 
כמו בגרסה הרגילה, גם כאן תא המטען גדול מאוד ונוח לשימוש, אך בעל גימור פשוט וגס.
 
מוגדש, חד־מצמדית
מנוע הבנזין הוא הוא אותו 3 צילינדרים 0.9 ליטר מוגדש, והתיבה היא אותה רובוטית חד־מצמדית. היכולת בשימוש רגיל סבירה, אך תחת עומס הביצועים אינם מרהיבים, ויש לקחת זאת בחשבון בעקיפות, למשל. פעולת יחידת ההנעה אינה מוצלחת, הן בשל כושר הגדישה המוגבל בסל"ד נמוך והן בשל תיבת ההילוכים האיטית והגסה. בשביל לשמור את המנוע בתחום היעיל שלו, צריך לתפעל את התיבה באופן ידני ולשמור על סל"ד גבוה — ואז, בין השאר, נפגעת צריכת הדלק (12.7 ק"מ/ל'). סטפוויי, בניגוד ללוגאן הרגילה, אינו מוצע בישראל עם מנוע דיזל.
 
הקטע עם המתלים
בתוואי עירוני, נוחות הנסיעה טובה; כושר ספיגת שיבושים קטנים/לא חדים מתגלה כמוצלח, אך שיבושים גדולים/חדים חודרים פנימה; בכל מקרה, מדובר בכיול עדיף ביחס ללוגאן רגילה. בתוואי בינעירוני השיכוך משתפר וריסון המרכב טוב מאוד. איכות הנסיעה נפגמת בגלל רעשי כביש ורוח בולטים ורעשי מנוע נשמעים רוב הזמן, בעיקר בעומס.

1604451

 
מנגנון ההיגוי סובל מתגבור לקוי במהירות איטית, כך שתפעולו במצבים אלו קשה מדי, ועם הצמיגים הרחבים יותר, המצב מחמיר;  התנהגות הכביש בטוחה. אמנם יש זוויות גלגול וההגה המוזכר מעלה הופך לקל יותר במהירות גבוהה (ההיפך מהרצוי), אבל תת היגוי מגיע מוקדם יחסית ובאופן לינארי.
 
שבילים, גם בצד
היתרון הגדול של סטפוויי, כיול המתלים המוצלח, מאפשר לו כושר תנועה משובח בשבילים ומעניק לנוסעים רמת נוחות גבוהה. מרווח הגחון המוגדל, ריסון המתלים והסידור החכם של המרכב התחתון מקנים ביטחון בנסיעה בשביל משובש.
 
עם זאת, ובניגוד לדאסטר, שבילים משובשים הם המקסימום עבור סטפוויי; זוויות המרכב מגבילות, מערכת ההנעה בסיסית מדי ובקרת היציבות/אחיזה לא מצליחה לתת מענה הולם במצבים מורכבים יותר של אחיזה לקויה.

1604446

 
כמה משלמים, מה מקבלים
גרסת סטפוויי מוסיפה ליכולת של דאצ'יה לוגאן סטיישן כושר תנועה משובח בשבילים, גם מאתגרים, בתמורה לתוספת של 6000 שקלים — ליצירת רכב הפנאי הזול בישראל, 83,000 שקלים. אותה יכולת מבוססת לא רק על הגבהת הגחון אלא על פעולת המתלים המשובחת. השאר מזהיר פחות: יחידת הנעה לא נעימה, היגוי בינוני ומעל לכל ציון נמוך של 3 כוכבים במבחני הריסוק הישנים, אגב 57% בהגנה על מבוגרים.