המבחן הזה, המפגיש את ג'יפ עם לנד רובר, הוא הדבר הטבעי והנכון ביותר לעשותו.
 
המותג הוותיק ביותר בשטח, זה ששמו הוצמד לכל רכב כפול הנעה או חד הנעה, הוא שם דבר כמו שיש רק מעטים כמוהו בעולם הרכב. אם בכלל. כי ג'יפ הרי לא היה רק הראשון, הוא עשה את הופעת הבכורה שלו במלחמת העולם השנייה, היה מסמליה — וכיכב, כמובן, בהמון סרטים.
 
אבל לא רק לג'יפ יש מעמד אייקוני בעולם שמעבר לאספלט. לנד רובר, ממש כעת בת 70, המשיכה בסוף שנות הארבעים את הדרך שהתווה ג'יפ, הוסיפה הנעה כפולה־קבועה, והייתה ראשונה לחבר רכב לעולם של הרפתקאות בשטח ובקצוות עולם. לא תמיד היא זו שחיברה, לפעמים זו הייתה פשוט ברירת המחדל באותן ארצות באפריקה בהן שלטה אז בריטניה. אז, בשנות החמישים וגם בהמשך, אנשים ביקרו אריות ממש מקרוב, והרכב שהסיע אותם היה מסמלי הספארי — וכיכב, כמובן, בהמון סרטים.

1604707

 
מכוניות, לא סמלים
המבחן הזה, המפגיש את ג'יפ גרנד צ'ירוקי עם לנד רובר דיסקברי 5, הוא הדבר הלא נכון לעשותו.
 
פשוט, השוואה בין שני כלי רכב עם פער מחיר כזה, כ־230,000 שקלים — אפילו שהם שייכים לאותה קטגוריה — חסרה דבר חשוב: היא אינה יכולה ליצור בסיס שווה בתחום התמורה, מרכיב יסודי בעניין הזה שנקרא "קנייה".
 
מנגד, ולמרות העובדה שהמקור המקורי של שני המותגים האלה הוא רכב בסיסי וזול, הרי היום הן ג'יפ והן ולנד רובר הם מותגי יוקרה לכל דבר ועניין. הם מציעים רמות הידור, פאר ואבזור גבוהות, מפרט טכני עשיר ומתקדם — וגובים גם פרמיה על השם. בכל זאת, מדובר באייקונים של ממש, עם היסטוריה וכל זה.
 
ואם נבדוק את ההיצע בשוק, נגלה כי כיום רק יצרנים מעטים בכלל, בעולם היוקרה בפרט, מציעים דגמים שכאלה, המבטיחים יכולת שטח גבוהה. ובמובן מסוים אפשר לומר כי הראשונים נשארו לבד.

1604678

 
המקום ממנו באים
ג'יפ גרנד צ'ירוקי הוצג ב־1992 — ממשיך שושלת מפוארת של רכבי שטח מסוגו, שתחילתה עוד בוויליס סטיישן וואגון מ־1946, ה־SUV הראשון. הדגמים שהקדימו אותו, מאותו וויליס דרך וואגוניר וצ'ירוקי, נעשו מפוארים יותר ויותר, כמו שהאמריקאים אוהבים, אבל היה זה גרנד צ'ירוקי שהביא ניחוח פאר לשטח, ועשה זאת בעיצוב אלגנטי להפליא.
 
והוא היה גם מקורי. היו לו אמנם סרנים חיים, אבל המרכב היה אחוד, לא מבוסס שלדת סולם. הקדמי הוסר בדור השלישי (2004) והאחורי בדור הרביעי והנוכחי ב־2010. מאז עבר הגרנד מתיחות פנים (2013, 2016), הוא מוצע בגרסאות רבות, כולל חזקות באופן מופרך (עד 707 כ"ס), מפוארות במיוחד — וגם אחת במגמת שטח: טריילהוק. 
 
לנד רובר דיסקברי הוצג ב־1989, דגם שלישי אחרי אותו לנד רובר ראשון ואחרי ריינג' רובר מ־1970. עיצובו הכריז על תכליתיות מוכוונת שטח, ובניגוד לריינג' שהפך להיות מאוד מפואר מספר שנים לאחר מכן, הדיסקברי נשאר פשוט יחסית.

1604717

 
כלומר, עד הדור השלישי ב־2003. הדגם הזה הביא רפרטואר לא ידוע עד אז לעולם השטח, עם מערכת "Terrain Response" שכללה מצבי ניהוג לפי סוגי השטח, ויחד עם מתלי אוויר מתכווננים, נעילות, יחס העברה נמוך, הוא הציג כושר נדיר ביחס לבני מינו. אבל הוא גם נעשה מאוד יקר ביחס אליהם, עם מחיר שעלה בעשרות אחוזים. ב־2016 הוצג דור 5 חדש לחלוטין — גדול מקודמו ובעיצוב אחר לחלוטין.
 
ראש בראש
אותה הופעה אלגנטית של הגרנד נשמרה לאורך השנים ואף שופרה בעדינות. לגרסת טריילהוק מדבקה בצבע מט — "למנוע הבהקים במדבר" — נאום אנשי ג'יפ, אבל בעיקר יש לה צמיגים לשטח, מתלי אוויר המכוילים לשטח, מיגונים — ובעיקר מערכת קוודרה־דרייב II. 
 
בכל הקשור לעיצוב, אנשי לנד רובר אימצו את מה שמקובל ברכבי פנאי (קורה אחורית אלכסונית, למשל) והרחיקו את הדגם הנוכחי, מאוד, ממה שאפיין אותו כל השנים. ללא ספק, מצוות אנשי שיווק מלומדה, אבל אנחנו מאוד לא אהבנו את התוצאה.
 
סביבת הנהג בג'יפ מכובדת ועשירה, רמת האבזור גבוהה ביותר — אוורור למושבים הקדמיים ותפעול חשמלי, גם להגה, בקרת אקלים, כולל מיזוג לאחור, שם המושבים מחוממים, גג שמש — ובכלל מאוד נעים לשהות בו, גם בזכות ריפוד העור והחומרים. מערכת המולטימדיה נוחה לתפעול והיצע מערכות הבטיחות סביר, לא מתעלה.
 
1604691


מאחור, כמובטח מדף הנתונים, המרחב טוב מאוד לשניים ומצטרף באמצע לא יסבול מדי. תא המטען סביר בגודלו, אך לא ענק. 
 
סביבת הנהג בדיסקברי מרשימה בעיצובה, מיוחדת ללא ספק, אך האיכות אינה מתעלה, בגלל חומרים שאינם תמיד ברמה הנדרשת ברכב כזה. תפעול מערכת המולטימדיה אינו מבריק, אבזור הנוחות סביר אבל אינו כמו זה המוצע בגרנד, וחסר ביחס לרכב במחיר זה. גם היצע מערכות הבטיחות אינו עשיר דיו. המרחב מאחור טוב, ויאפשר נסיעה ארוכה לאלה בשורה השנייה, הרכב מוצע גם עם שורת מושבים שלישית; ממש בסדר להקפצות מזדמנות, אולי לנסיעה מעט ארוכה יותר, ורק לילדים. לטיול שטח? לא ממש. תא המטען גדול ויעיל, בייחוד כאשר שורה שלוש מקופלת.

1604705

 
כבישים
לג'יפ יש מנוע בנזין רב און — 3.6 ליטר, V6, אטמוספרי, 282 כ"ס (ב־6350 סל"ד), 35.4 קג"מ ב־4300 סל"ד — אוהב סל"ד גבוה. יחד עם תיבה אוטומטית 8 הילוכים הביצועים בצד המרשים והיעיל של הסקלה; זמן ההאצה ל־100 קמ"ש הוא 9.1 שניות.
 
בפועל, העסק עובד כפי שהנתונים מבטיחים. בשיוט מתנהל הגרנד בקלילות, וכאשר צריך ו/או רוצים להאיץ אותו, המנוע מספק כל צורך וגם יותר. התיבה שותפה נאמנה למנוע, עם חלוקת הילוכים טובה ושילוב חלק, גם תחת עומס. צליל המנוע, למי שאוהב דברים כאלה (אנחנו למשל), חביב מאוד בסל"ד גבוה. צריכת הדלק בנסיעת כביש הייתה כ־8 ק"מ לליטר; בשיוט בסל"ד נמוך אפשר לקבל תוצאה טובה בהרבה, אבל כל דרישה לביצועים מעלה את המנוע גבוה. ואת מחיר התדלוק.
 
נוחות הנסיעה בגרנד צ'ירוקי טובה לרוב. במקרים מסוימים, מורגשים מדי מהמורות גדולות בכביש הבין־עירוני, ולא תמיד השיכוך, לאחר מעבר על גלי כביש, פועל במהירות ובנחישות. מה שבולט במספר כבישים, לפי האספלט, הוא רעש צמיגים נוכח יחסית; בכל זאת, צמיגי שטח. מנגד, רעשי הרוח סבירים ונשמעים רק במהירות גבוהה.

1604693

 
ללנד רובר מנוע דיזל רב און – 3.0 ליטר, V6,  מוגדש, 258 כ"ס (ב־3750 סל"ד), 61.2 קג"מ (ב־1750-2250 סל"ד) — ומה שהוא חסר בהספק (ממש מעט) ביחס לגרנד צ'ירוקי, הוא משלים במומנט כביר משמעותית המוגש בסל"ד נמוך בהרבה. גם לדיסקברי תיבה אוטומטית עם 8 הילוכים, וההאצה ל־100 קמ"ש, כך הנתון, אורכת 8.1 שניות.
 
בשיוט המנוע הזה שקט, התיבה משלבת היטב, ומגיבה מהר. אולם, תחת עומס התגובה אינה מיידית, בגלל התנהלות התיבה, ובכל זאת. צריכת הדלק, כמובן, טובה בהרבה, ועמדה בכביש על 10 ק"מ לליטר. 
 
בשיוט המנוע הזה שקט, התיבה משלבת היטב, ומגיבה מהר. אולם, תחת עומס התגובה אינה מיידית, בגלל השהית טורבו. ייתכן ונתון של 51 קג"מ בסל"ד נמוך מחייב גישה זהירה, ובכל זאת. צריכת הדלק, כמובן, טובה בהרבה, ועמדה בכביש על 11 ק"מ לליטר.
 
מתלי האוויר בדיסקברי עובדים, פשוט, לתפארת. נוחות הנסיעה של הכלי הזה פשוט משובחת, והיכולת שלו לספוג־מבלי־להעביר את תחלואי הכביש מעולה. המנוע אינו נשמע לרוב אלא רק בעומס מלא, ואז הוא כבר פחות נעים, אבל זה קורה לעיתים מאוד רחוקות. רעשי הרוח והצמיגים נשמעים במינון נמוך ובכלל איכות הנסיעה טובה.

1604676

 
שבילים ושטח
הפערים הלא גדולים בכביש בנוחות הנסיעה, גדלו מאוד עם הירידה לשטח. בנסיעת שבילים — בתרונות רוחמה, למשל — הדיסקברי יכול להגיע למהירויות גבוהות ממש, מבלי שהנוסעים יחבטו; בגרנד, במהירות נמוכה יותר, ייווצר מצב בו המתלים שלו פשוט לא ישתלטו על תנועת המרכב. כלומר, באותם קטעי שבילים בהם האדמה מהודקת יחסית, הגרנד מצוין; ככל שהמצב בשטח מחמיר, הוא פחות.
 
התחושה היא שהמתלים בדיסקברי 5 אינם מופלאים כמו אלה שהיו ב־3 וב־4, אבל גם כך הם מציעים איכות נסיעה נדירה בשטח. והיתרון הגדול אינו טמון במעין יכולת־ראלי או משהו; בשבילים מרובי חריצים, שקעים, או כאלה שהם עשירים באבנים שתולות מכל הסוגים והמינים, ניתן להתנהל עם הדיסקברי בנינוחות ולשמור על קצב סביר.
 
ככל שהשבילים עוינים יותר, כך יש להקפיד יותר בנסיעה עם הגרנד, מכיוון שבהם הוא עלול להפגין נימוסים לא נאים, בדמות הטחה בוטה של המרכב. בנוסף, במצב הגבוה ביותר של המתלים, כזה המשפר כנדרש את מרווח הגחון, כושר הספיגה שלהם נפגע מדי.

1604660

 
מערכת ההנעה של הגרנד צ'ירוקי תפקדה מצוין בדיונות — למשל, אלה שליד נחל סכר — אבל זו של הדיסקברי אפשרה לו לצלוח אותן, ובכן, ביותר חן. במין קלות כזאת. ועם זאת, ועם יתרון הכוח של הדיסקברי, בגלל התנהלות התיבה, במקרים מסוימים היה צריך להעביר אותה לתפעול ידני.
 
וכך גם בשטח טכני, כמו אי אלו אתגרים לא ממש קיצוניים באזור נחל פארן. היכולת של הגרנד מכובדת, ובורר המצבים עושה עבודה טובה. אלא שככל שהאתגר גדול כך הוא מתקשה, גם בגלל מהלך בולם שאינו ממש מסעיר. דיסקברי, לעומת זאת, מאפשר להגיע קצת יותר גבוה, בשטח קצת יותר מאתגר — ותמיד יעשה זאת בקלות רבה יותר. מהלך הגלגל, כמו גם עבודת המתלים — שאיכותה כמעט ואינה נפגעת במצב הגבוה ביותר — מעניקים אותו כושר טכני, הנדרש גם באחוזים הממש אחרונים, לפני שמגיעים למצב ההוא שאומר: רנגלר (רוביקון).
 
לא תמיד אופי הפעולה המעט־משתהה של המנוע/הילוכים מאפשר מינון מדויק, ובנקודות ההן (דרדרת, קצה המעלה לפני התהום הפעורה), זה עלול להציק. לגרנד אין בעיות כאלה, ולמרות האופי המאוד ספורטיבי של המנוע, הוא ממש מכובד בשטח.

1604658

 
הפסקה התחתונה
לעניין שלשמו נתכנסנו ולנגב יצאנו — לראות מי מבין שני רכבי השטח הכה נכבדים האלה, פרי יצירתם של אייקוני השטח הראשונים מעולם, הוא העדיף בכלל ובשטח בפרט, קיבלנו תשובה ברורה למדי.
 
ככל שהנסיעה מעמיקה בשטח, ככל שגדול אתגר העבירות, ככל שהשבילים מקשים יותר — כך יתרונו של לנד רובר דיסקברי 5 גדל. מה שהוא בבחינת יתרונות־מול־חסרונות בכביש, שלא לדבר על יתרון הגרנד צ'ירוקי בכל הקשור לאבזור ולעושר — בשטח הופך להיות תוצאה חד־משמעית.
 
אבל. מחירו של ג'יפ גרנד צ'ירוקי בגרסה זו עומד על 436,000 שקלים — כ־232,000 שקלים פחות מאשר הדיסקברי שנבחן, ובאופן יחסי: הלנד רובר הזה יקר בחצי  מהג'יפ הזה. וזה הרבה כסף. וכאשר זוכרים את רמת ההגשה הכוללת המרשימה של הגרנד, הפער גדל.
 
כך שאם אתם רוצים רכב בעל כישורי שטח ראויים, ואינכם נוהגים לנסוע תדיר עמוק לנגב או גבוה לגליל, גרנד צ'ירוקי יעניק לכם הרבה מאוד, גם בתחום השטח, גם ברמת החיים, ויעשה זאת במחיר שהוא סביר בהרבה.

אבל, אם אתם רוצים את איכות הנסיעה המשובחת שמציע דיסקברי, ומעל הכל את שילוב יכולת השטח שלו עם רמת החיים הגבוהה המוענקת גם במקומות עוינים, לא תמצאו כלי טוב יותר למשימה. חוץ מריינג' רובר, מן הסתם.