פעם, לפני הרבה שנים, מיניוואן היה רכב העתיד — הוא ולא קרוסאובר. בהתחלה — סוף שנות השמונים, תחילת התשעים — לא היה בכלל כזה; בהמשך, קרוסאובר, או רכב פנאי, נחשב אצל רבים כביטוי לטעם רע, בוודאי בהשוואה לחכמה שעמדה בבסיס המיניוואן.

הזמנים משתנים
ויכוחים מרים ניטשו אז בין חובבי הרכב ביחס לזהות היצרן הראשון שהשיק מיניוואן אמיתי — קרייזלר עם וויאג'ר או רנו עם אספאס. אם חייבים (וחייבים), קרייזלר הייתה ראשונה, אבל רנו הייתה מקורית ממנה ואספאס היה קרוב יותר למכונית נוסעים. למעשה, פיתוח הרכב שלה החל עוד קודם, ובאופן משעשע היוזמה לתכנונו הגיע מחטיבות קרייזלר אירופה, ובראשן מאטרה הצרפתית. כאשר חלק מקרייזלר אירופה נמכר לפיג'ו וזו לא התלהבה מהרעיון, פנתה מאטרה לרנו. וויאג'ר הוצג בסוף 1983 (והציל את קרייזלר בניהול אייקוקה מפשיטת רגל); אספאס באמצע 1984. בעשור שאחרי הציעו כמעט כל יצרני הרכב מיניוואנים בגדלים שונים. בינתיים, באמריקה, זכה המיניוואן לתואר "Soccer mom", שהתייחס לאם מהפרברים שמשקיעה זמן רב בהסעת ילדיה לחוגים.    

שלושה עשורים וחצי לאחר הבכורה המפוארת ההיא, נראה שכל יצרני הרכב נטשו את התחום הזה כאילו היה שדה קוצים שאחזה בו אש. קרייזלר מצידה, מהמעטים שנשארו, נטשה את השם האייקוני "וויאג'ר", ובחרה בשם קרייזלר פסיפיקה למיניוואן החדש. ובעניין הנ"ל: קרייזלר כבר השתמשה בשם זה בדגם (2003-2007) שניסה לשלב בין רכב פנאי למיניוואן.  

פסיפיקה הגיע לישראל ב־2018, שנתיים לאחר שהוצג — רכב נוסעים ראשון של קרייזלר־דודג' שהגיע לארץ מאז שהסוכנות עברה לידי סמל"ת. 

קרייזלר פסיפיקה - מבחן דרכים


גדול ויפה 
פסיפיקה הוא מיניוואן גדול, אורכו 519 ס"מ, ובשחור שלבש רכב ההדגמה הוא גם מאוד מרשים. קרייזלר, כמו שיעידו סקרנים רבים, מצאה דרך לגרום לו להיראות מושך וכמעט סקסי, מבלי שהמירה את דתו לרכב שביל. הוא נראה לא מאוד גבוה (והוא כן: 178 ס"מ) בזכות קו שמשת צד וקורה שמטפסים בשיפוע הפוך מהמקובל, והחרטום המשופע ספורטיבי למראה. נראה שקרייזלר למדה משהו ממהלכי פורד עם S מקס, והפסיפיקה אינו נראה קופסתי, למרות שממדיו אינם שונים משמעותית מאלה של וויאג'ר היוצא. 

צדק לא אופנתי 
פתיחת דלת הצד — מופעלת חשמל, כמובן — מפגישה אותנו עם אותו חלל פנים שמסביר  מדוע התלהבנו מהמיניוואן עם הופעתו, וממחיש מדוע האופנה לא תמיד נכונה. אותו חלל ענק יוצר אווריריות מוחשית (והגוונים רק מוסיפים), זאת מורגשת הן ממושב הנהג והן בשורה השנייה, המורכבת משני מושבים נפרדים — וכל אלה יוצרים אווירה מיוחדת של לימוזינה. זו אינה נפגעת גם כאשר גם השורה השלישית במקומה. גם במצב זה, חשוב לציין, תא המטען גדול. 

ניסיונה העשיר של קרייזלר בתחום זה מורגש דרך שפע משחקי הקיפול של המושבים — הן במופע בלט חשמלי של המושבים המפוצלים מאחור שריתק את השכונה, והן בשניים הנפרדים במרכז, שתפעולם ידני. והקיפול מוצלח: צמד המושבים המרכזיים נעלמים מתחת לרצפה (ניתן להשתמש בחלל זה לאחסון), והמשטח השטוח שנוצר מאפשר למקם מזרון ולישון ברכב. 

קרייזלר פסיפיקה - מבחן דרכים


ניתן לשלוט בקיפול המושבים האחוריים מתא המטען בעזרת לחצנים, ואת זווית המסעד שלהם ניתן לכוון גם מבפנים. באופן שהולם את התפישה האמריקאית ביחס לרכב כזה, המקום והמרחב העדיפים בשורה השנייה, והמקום לשלושה בשורה השלישית מרווח פחות; עדיין מספק, אך בסיס המושב ניצב בזווית פחות נוחה.

דלת תא המטען הגדולה נסגרת אף היא בסיוע חשמלי, אך מיקום מתג התפעול בקורת הרכב מוזר ומרתיע, ולכן כנראה ההשהיה הארוכה עד שהיא נסגרת.  

ממושב הנהג 
ואחרי שילדי המשפחה המורחבת סיימו להתלהב מאפשרויות הקיפול, הגיע הזמן להתרשם מסביבת הנהג. עיצובה נאה ומהווה שיפור לעומת מה שפגשנו בעבר ממכוניות כאלה תוצרת אמריקה. ועדיין, חלקים רבים בה אינם איכותיים מספיק, ואותה תחושה מתקבלת גם ממתגים מסוימים וגם מפתחי האוורור מאחור. גם הקונסולה שבין המושבים אינה איכותית למגע, בייחוד התאים הנפתחים ממנה. תפעול הגג הנפתח המפוצל מסורבל ונדרש זמן כדי להבין מה כל אחד מלחצנים עושה, בייחוד כאשר מיקומם בתקרה אינו נוח. 

במרכז סביבת הנהג בולט צג מולטימדיה, ולמרות צפיפות המידע שעליו תפעולו נוח יחסית. עם זאת, כנראה שיהיה נוח יותר ל"קלוע" בפונקציות הנכונות בעזרת צג גדול יותר (ברמת הגימור הפחות מצוידת, הצג קטן יותר). ניתן לשלוט בנפרד במערך המיזוג (אפשרי גם דרך הצג) ובאופן חלקי גם במערכת השמע, אך פעולת המתגים אינה איכותית לתחושה. כמובן, יש שליטה מלאה במיזוג גם בחלק האחורי. בימים החמים התקשה המזגן לקרר מהר את הרכב, ונראה שפה ושם תפקודים שונים במערך הקירור נוטלים לעצמם עצמאות. 

קרייזלר פסיפיקה - מבחן דרכים


מושב הנהג נראה נהדר, אך תנוחת הנהיגה אינה מושלמת, והראות הן לצדדים (מיקום הקורות) והן לאחור (כל כך הרבה מושבים בדרך) אינה מזהירה. גם תמונות המצלמות ההיקפיות אינן ברורות, ולא תמיד ניתן להבין מהן וממראות הצד מהי מידת הקרבה האמיתית לשכנים. 

כיאה למיניוואן, הרכב שופע תאי אחסון, ובהתאם לתפישה האמריקאית האבזור נדיב: מפתח חכם, ריפוד עור, תפעול חשמלי למושבים הקדמיים. ברמת הגימור 'לימיטד' שברכב המבחן גם חישוקי "18, גג זכוכית פנורמי, אוורור למושבים ומצלמות היקפיות. תקנית, במערכות הבטיחות ניטור שטחים מתים מהצד ומאחור ובלימה אוטונומית בנסיעה לאחור; 'לימיטד' מוסיפה התרעה ותיקון סטייה מנתיב (פעולתה לא תמיד מורגשת), בקרת שיוט אדפטיבית ובלימה אוטונומית.

פנוי להובלה  
לפספיקה מנוע V6 בנפח 3.6 ליטר שמייצר 280 כ"ס ומשודך לתיבה אוטומטית עם 9 הילוכים. קצת מאכזב (ומאוד אמריקאי) שברכב כה יקר אין אפשרות לתפעול ידני שיכול לסייע במינון בלימת המנוע בירידות או בפניות. לא אהבתי גם את בורר ההילוכים במבנה  חוגה — האחיזה בו אינו נוחה והיד קצת מחליקה ממנו. 

קרייזלר פסיפיקה - מבחן דרכים


היציאה מהמקום נמרצת, והביצועים לאורך הדרך טובים, אם כי מחוץ לעיר התחושה היא שהרכב פחות זריז מאשר הוא בעיר. תורמת לכך גם התיבה, שמגיבה לא פעם באופן איטי תחת עומס. תגובת המצערת אינה חדה, אבל בעידן המנועים הקטנים והמוגדשים נחמד להיזכר בצליל ובתגובות של V6 אמריקאי. יחסי העברה מאוד ארוכים גורמים לכך שהפסיפיקה במיטבו בשיוט במהירויות בין־עירוניות גבוהות, ואת זה הוא עושה באופן שקט ונעים. 

צריכת הדלק ביום מבחן מאומץ הייתה 7.7 ק"מ/ל'. ביום טיול רגוע לצפון ראינו 9.6 ק"מ/ל'. לא מדהים, אך צריך לזכור כי מדובר ברכב גדול (ומנוע לא מוגדש).  

על חישוקי "18, התחושה שיוצר מערך המתלים כי הוא נוקשה במפתיע, והדבר בולט בייחוד בעיר, שם הפסיפיקה מתקשה להעלים מפגעים קלים וגדולים. מחוץ לעיר, בייחוד על שיבושים קלים, המצב עדיף ולרוב הנסיעה נעימה, אך גם שם הוא מתקשה עם פגמים גדולים. רעשי הכביש בולטים, גם כי אין לתא המטען אין כיסוי.

קרייזלר פסיפיקה - מבחן דרכים


הפרופורציות, הישיבה הגבוהה, וגם רכינת המרכב והתנודות על ציר האורך, מרתיעים מנהיגה מהירה בעיקולים, וכך גם ההגה, שהוא נטול תחושה וחסר דיוק סביב מרכזו. ולמרות כל אלה, היכולת גבוהה משמעותית ממה שהרכב משדר. למערכת הבלימה דוושה נוקשה ומחסור בנשיכה עוצמתית. 

חיים לא פשוטים  
כיום כמעט ואין תחרות לפסיפיקה בתחום המיניוואנים הגדולים בארץ. ההיצע מבחינת היצרנים הולך וקטן, והיבואנים לא ממהרים להביא גם את מה שיש. המתחרה העיקרי הוא קיה קרניבל שממדיו דומים, אך הוא מבליט גם את המגרעת העיקרית של הפסיפיקה — תג המחיר. למרות שהמיניוואן האמריקאי ברמת הגימור הגבוהה מצויד ומושך ממנו, פער המחירים הגדול בהחלט יקשה עליו.    

הנסיעה בפסיפיקה הזכירה שאופנות אינן תמיד צודקות, וחבל שזמן המיניוואנים עבר; הרב־גוניות ומרחב הפנים גרמו לכך שכל מי שפגש בו התפעל ממנו. פסיפיקה אינו נטול מגרעות, אבל התפישה והביצוע, ששבו את לב כל משתמשיו ורואיו, עושים אותו לרכב טיולים משפחתי נפלא.

קרייזלר פסיפיקה - מבחן דרכים