ב-2016 נחשף קיה נירו, רכב כלאיים שפותח על פלטפורמה ייעודית של קבוצת יונדאי, עם גרסאות כלאיים עם או בלי אפשרות לטעינה ממקור חיצוני ואף חשמליות לחלוטין. זהו אותו בסיס שמשמש את יונדאי איוניק, ואולם בעוד יונדאי יצרה משפחתית קומפקטית בקיה בחרו ברכב פנאי. בסוף 2016, בפער של ימים ספורים, נחתו אצלנו שתי המכוניות וגם הגרסאות המחודשות מגיעות בתזמון דומה.
 
נראה שגם רוח השינוי דומה, הן בעדכון החיצוני ובשיפור פנים, והן בבידוד הרעשים. כמו האיוניק, גם הנירו עבר חלק מהעדכונים (למשל העברת מצבר ה-12 וולט מתא המטען למרכז הרכב) עוד לפני מתיחת הפנים. הנירו המצויד שבחנו (EX) עולה 145 אלף שקל, 1,000 יותר מרמת הבסיס (LX).
 
עיצוב ונראות
בניגוד לרוב דגמי קיה, עיצוב לא היה הצד החזק בנירו. רוכשי רכב פנאי מחפשים לרוב מראה בולט והנירו היה מופנם וצנוע מדי. קיה טיפלה בנושא בייחוד עם עדכון החזית: יחידות תאורה חדשות - חלקן במיקום שונה ובצורת "קובית הקרח" החביבה עליהם, וגם סבכה מודרנית יותר ופגוש עם דמוי מגן תחתי.
 
מאחור העדכון עדין יותר וגם שם פגוש חדש - כולל דמוי מגן גחון - ותאורת לד. גם חישוקי ה-"16 נאים מבעבר והפעם אינם לובשים כיסוי אווירודינמי, אלא נעזרים בחלקי פלסטיק שמסייעים לזרימת האוויר. השינויים אינם עצומים ועדיין אפקטיביים והרכב נראה אופנתי וספורטיבי יותר.
 
קיה נירו - מבחן דרכים (מתיחת פנים)


תא הנוסעים
גם סביבת הנהג עברה שינוי. היא עדין שחורה אך פחות קודרת, בעיקר בזכות רצועת פלסטיק בגוון "שחור פסנתר" ופתחי האוורור החדשים. מסך מולטימדיה חדש ("8 במקום "7) תורם אף הוא. זו מערכת שמותקנת על-ידי היצרנית אך עוברת התאמות לארץ. מתגי קיצור הדרך אינם נאים אבל נוחים לתפעול וקל להתרגל למערכת, גם אם במצבים מסוימים הצג מסנוור.
 
תאורת אווירה - שבניגוד לאיוניק משנה גוונים - אינה מורגשת מספיק. מנגד המעבר לבלם חנייה חשמלי במקום ברגל הוא שדרוג ראוי לציון.  
 
גם לוח המחוונים הדיגיטלי שופר, עם עיצוב נאה יותר אבל הנדסת אנוש לוקה בחסר - שפע התצוגות והמידע דוחק הצידה דברים חשובים, כמו מד המהירות, ומד הסל"ד (הלא כל-כך נחוץ) אינו קריא. במצב "ספורט" עיצוב מרכז המחוונים משתנה, כאשר מד הסל"ד עובר לאמצע במופע שאורך יותר מדי זמן. הוא עובר לסקאלה אדומה גדולה שתאורת יום אינה קריאה במיוחד. 
 
קיה נירו - מבחן דרכים (מתיחת פנים)


מה עוד? בקרת האקלים נראית מעט פשוטה אבל נוחה לתפעול ותא הכפפות אינו מואר. מושב הנהג המחודש נוח מבעבר ונראה טוב יותר בזכות ריפוד משולב עור (ברמת הגימור שבחנו). ועדיין, בסיס המושב מעט ארוך לנמוכים כמוני וחסרה אפשרות לכוון תמיכת גב תחתון. מאחור המרחב טוב לרגליים - גם תודות לרצפה שטוחה - ולראש. תא המטען גדול ונוח, אך כמו באיוניק מטעמי חסכון המדף לא מתרומם עם הדלת.
 
נוחות, התנהגות כביש
בקיה לא מדווחים על שינוי במערך המתלים אך לטעמנו התחושה מעט נוחה מבעבר. הנירו מתמודד באופן נאות עם מפגעי כביש בינוניים וגדולים, גם אם חספוס כביש מורגש מהרצוי. תחושה זו משתפרת בנסיעה בינעירונית. האופי נעים בשבילים מפולסים, פחות כשהם זרועי אבנים. רעשי הכביש בעיר נמוכים מבעבר אבל מתחזקים עם המהירות. רעשי הרוח מורגשים אבל אינם מוגזמים. 
 
להיגוי לרוב משקל הגיוני אך החופש במרכז קצת גדול מדי ויוצר תחושה שצריך להשגיח עליו. עם זאת הרכב צולח פניות באופן הולם, משנה כיוון היטב ואפילו מתנהג בצורה מהנה וצפויה. גם לבלמים ששופרו תחושה טובה מברכב כלאיים ממוצע.
 
קיה נירו - מבחן דרכים (מתיחת פנים)


חבילת הבטיחות טובה אך חסרה בגרסה המצוידת ניטור שטח מת. בקרת השיוט האדפטיבית שופרה והנירו יודע לעקוב אחרי הרכב מלפנים ולהתריע בעמידה כשהרכב מלפנים החל לנסוע - למקרה שנרדמתם בשמירה.
 
ביצועים
מתחת למכסה המנוע אין שינוי: כמו בעבר לנירו שילוב בין מנוע 1.6 ליטר (שעודכן עוד לפני מתיחת הפנים), ומנוע חשמלי. ההספק המשולב הוא 141 כ"ס והתיבה רובוטית כפולת-מצמד עם שישה הילוכים.
 
כבר בתחילת הדרך נראה שחטיבת הכוח מבודדת טוב מבעבר מבחינת רעש, ושכניסת מנוע הבנזין לפעולה מעודנת יותר. במהירויות נמוכות וביציאה מעמידה התחושה זריזה במפתיע (על הנייר - 11.5 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש). עם זאת משהו מהפלפל אובד כשעולה המהירות, בייחוד במצב הניהוג הרגיל.
 
מצב "ספורט" מביא לתגובות חדות יותר מהמצערת וההגה ותורם לתחושה זריזה יותר. עם זאת לעיתים הוא גם "נתקע" בהילוך נמוך - כך שחסר מצב בין "חסכון" ל"ספורט". בנוסף יש תחושה שהמנוע מתאמץ לעיתים גם בשיוט, בגלל תדר מסוים שחודר את הבידוד המשופר או התיבה שנשארת בהילוך נמוך מדי (גם במצב רגיל). ייתכן שחלק מזה קשור לבחירת יחס העברה סופי קצר מזה שבאיוניק.

קיה נירו - מבחן דרכים (מתיחת פנים)

 
לנירו אפשרות לתפעול ידני (מהבורר בלבד), אך הצג מסמן לעיתים לא באיזה הילוך נמצאים אלא לאן לעבור. תצרוכת הדלק ביום מבחן מגוון עמדה על 15.5 ק"מ לליטר, אך בנסיעה רגועה יותר על 17.9 ולפרקים אפילו 22 ק"מ לליטר.
 
סיכום
השינוי שעבר קיה נירו אינו ענק, אבל הוא מורגש והופך אותו למושך מבעבר. המראה, מחולשות העבר, השתפר ותא הנוסעים הפך לנעים יותר משמעותית.
 
קיה עשתה פחות מיונדאי במקצה השיפורים (זה כנראה תלוי ברמת הגימור אותה בחרה כל יבואנית), והנירו עדיין יקר מהאיוניק המצוידת יותר. ועדיין הנירו מהווה חבילה טובה ונטולת פגמים מהותיים והעובדה שמדובר ברכב פנאי בפירוש משחקת לטובתו. 

קיה נירו 2020 החדש - חוות דעת מלאה.

*פורסם ב-10.12.19 (נוסף וידאו)