רנו הציגה מסחרית בינונית בשם רנו טראפיק לפני ארבעה עשורים, ב־1981. הדור השני, שהוצג ב־2000 יצר מהפכה בבראנז'ה, מכיוון שאנשי רנו התייחסו מאוד ברצינות לעניין ההופעה — דבר שהיה ממש לא מקובל בעסק — ויצרו רכב מסחרי שעוצב באופן מבריק. לא פחות. 

ב־2014 הציגה רנו את הדור השלישי של טראפיק, וזו עברה מתיחת פנים ב־2019. שיווק המהדורה המחודשת בישראל החל בסוף אותה שנה, והרי היא כאן לפנינו. 

ממש כאן נציין כי טראפיק הייתה בדור הראשון שלה גם אופל ארנה ושברולט טראפיק, בשני אופל ויוארו וניסאן פרימסטאר, ובשלישי פרימסטאר וגם פיאט טלנטו. אכן, יש לה כישורים. 

רנו טראפיק - מבחן דרכים (2.0 ל', מתיחת פנים)
צילום: יואל פלרמן

התמונה הרחבה
כמקובל במסחריות בינוניות מאז תחילת המילניום, גם טראפיק מוצעת בשפע מרשים ביותר של גרסאות מרכב ובגדלים שונים. ואכן, לטראפיק משאית־שלדה או טנדר עם ארגז מקורי, עם תא־נהג יחיד או כפול, רכב משלוח בשני גבהים, קומבי לסחורה ולנוסעים, מיניבוס ואפילו מיניוואן מפואר — והכל בשתי מידות של בסיס־גלגלים ואורך מרכב. 

במתיחות הפנים עודכן עיצוב החוץ ונעשה ריענון לעיצוב סביבת הנהג, כולל חומרי דיפון משופרים, בלימת חירום אוטונומית, ניטור שטחים מתים ובקרת יציבות עם מצב ייעודי לגרירה. ההספק המרבי עלה ל־170 כ"ס, ונוספה אופציה לתיבה אוטומטית.

בינתיים, בראשון לציון
לישראל מגיעה הטראפיק בגרסת משלוח בשתי רמות אורך: בסיס הגלגלים 310 ו־350 ס"מ; האורך 500 ו־540 ס"מ. בנוסף, מוצעת גם גרסה להולכת שמונה נוסעים (לא כולל הנהג), בשלוש שורות מושבים, וזו מוצעת במרכב הקצר בלבד.

רנו טראפיק - מבחן דרכים (2.0 ל', מתיחת פנים)
צילום: יואל פלרמן

למבחן קיבלנו את טראפיק להולכת נוסעים, בגרסה החזקה והעדכנית, היחידה המשווקת בישראל — אותו מנוע 2.0 ליטר ו־170 כ"ס המשודך לתיבה דו־מצמדית עם 6 הילוכים — וזו מחליפה את השילוב הקודם הנחות בהרבה (1.6 ל', 125 כ"ס; תיבה ידנית). 

כאן יצוין כי טראפיק המחודשת מוצעת בישראל ללא כל מערבות בטיחות עדכניות. מחיר הגרסה הנבחנת הוא 245,000 שקלים (החל מ־233,000 שקלים לגרסאות הסגורות).

סיבוב בחוץ, גם בפנים 
טראפיק נראית מצוין מבחוץ, ולמרות שזה לא חשוב כמו צריכת דלק, נגיד, יש לכך יתרון לאדם העובד בה וגם לבעל החברה הרוכשת כאלה; נראות זה דבר חשוב. מתיחת הפנים הדגישה את הקשר לדגמי הנוסעים והפנאי של רנו, לא מעט דרך השבכה ותאורת הלד ליום. טראפיק המחדשת מצוידת גם בתאורת לד מלאה, וזה כן חשוב.

רנו טראפיק - מבחן דרכים (2.0 ל', מתיחת פנים)
צילום: יואל פלרמן

חשוב אבל פחות מוצלח הוא עניין הכניסה למושב הנהג. משום מה, לטראפיק אין ידיות אחיזה מלפנים. לגמרי; מעבר לכך נוחות הכניסה סבירה. הקונסולה המרכזית עשויה פלסטיק סולידי, המרקם נראה נאה, אבל הוא אפור וחד־גוני מאוד ובעיקר נוקשה למגע. עיצוב סביבת הנהג נאה, אך מרכיבים בו נראים מיושנים, ויש לכך ביטוי במפתח, המבוסס על כרטיס ההתנעה של רנו מימים עברו. כראוי לרכב מסחרי, גם בטראפיק שפע תאי אחסון, והם גדולים ושימושיים.

המושב נוח גם לפרקי זמן ארוכים ותנוחת הנהיגה טובה מאוד. שדה הראייה לפנים משובח וכך זה המתקבל דרך מראות הצד, ואלה מוצלחות מאוד גם לתמרון. מיקום הבורר ראוי אף הוא לשבחים מכיוון שהוא ממש "נופל" מתחת ליד. האבזור לא; טראפיק בסיסי מאוד בתחום זה, ואין לו אפילו בקרת אקלים. לטראפיק מולטימדיה עכשווית עם מסך "7 ומצלמת נסיעה לאחור — אבל איכות הצג בינונית, אור שמש ישיר פוגם מאוד בקריאות שלו, גם בתמונת הנסיעה לאחור, וזו מצידה אינה חדה כנדרש. מושב הנוסעים לפנים טוב; המסעד מצוין, והבסיס בסדר (וקצר לאחדים). המרווח לנוסע במרכז סביר יחסית. 

רנו טראפיק - מבחן דרכים (2.0 ל', מתיחת פנים)
צילום: יואל פלרמן

שורות שתיים ושלוש
דלתות ההזזה קלות מאוד לתפעול, הכניסה לנוסעים נוחה, ובאגף הזה יש ידיות אחיזה. המושבים מצוינים עם תמיכה מלאה לירכיים, ומרווחי הראש והברכיים נדיבים. בטראפיק שפע של פתחי מיזוג מאחור, והפיזור שלהם מצוין.

לשורה שלוש אפשר להיכנס רק מצד ימין, והכניסה אליה, כמו גם היציאה ממנה, נוחה למדי. גם כאן בסיס מושב טוב מאוד ומרווחים מצוינים. אגב, יש להקפיד על הכנסת חגורות שאינן בשימוש לגומחה שלהן; אם לא, הן נתקעות בין הדלת למשקוף, מונעות נעילה מלאה, אך אין לכך ביטוי בנוריות האזהרה של הנהג.

גם פתיחת הדלתות מאחור וסגירתן קלה מאוד; ניתן לקבוע אותן ב־90 מעלות ולפתוח עד 180 מעלות, אך ללא נעילה. נפח תא המטען גדול מאוד, הוא עשוי היטב, והמשטח העילי מסיבי כנדרש. אפשר להסיר את שורת המושבים השלישית (לא פשוט ומיידי), לקבלת נפח הטענה גדול של 5.4 מ"ק.

רנו טראפיק - מבחן דרכים (2.0 ל', מתיחת פנים)
צילום: יואל פלרמן

משלבים ל־D
המנוע החדש והחזק מספק דיבידנדים מיד עם היציאה לדרך, והתיבה האוטומטית מגדילה את התשואה. הטראפיק נע בזריזות מרובה בתנועה העירונית, צובר מהירות בכביש הבין־עירוני, משייט היטב בכביש המהיר (ב־100 קמ"ש המנוע ב־2000 סל"ד), ושומר על קצב טוב גם במעלה הררי.

התיבה הדו־מצמדית פועלת חלק, ותגובתה לקיק דאון ממש בסדר. השילוב הזה מסדר גם כישורי עקיפה טובים בעומס סביר, וזה חשוב לבטיחות. עוד יתרון לשילוב הזה הוא בצריכת הדלק, וזו עמדה על 11.5 ק"מ/ל'. 

נוחות הנסיעה נעה בין טובה לטובה מאוד. מערכת המתלים של הטראפיק, סופגת היטב את רוב תחלואי האחזקה בערים, ורק שיבושים אכזריים במיוחד גורמים לחבטה. מחוץ לעיר הנוחות טובה אף יותר, וריסון יעיל מסדר מעבר נינוח על גלי כביש.

רנו טראפיק - מבחן דרכים (2.0 ל', מתיחת פנים)
צילום: יואל פלרמן

המנוע אינו שקט לגמרי, אבל צליל הפעולה שלו אינו מציק מדי. רעשי הצמיגים סבירים על "אספלט שקט" (ונדיר), נשמעים על כל סוגי האספלט האחרים. רעשי רוח נוכחים אף הם, בייחוד בכביש בין־עירוני "פתוח" (כביש 1, למשל), פחות ב"סגור" (כביש 44, לדוגמא).

היכולת הדינמית של הטראפיק טובה, מאפשרת לו לנוע בבטחה גם בכבישים מפותלים. ההגה ארוך יחסית, 3.25 סיבובים מנעילה לנעילה, אבל הוא אינו מפריע בנהיגה, וכושר התמרון יעיל. הבלמים טובים, הן בעוצמה, הן בכישורי המינון.

רנו טראפיק - מבחן דרכים (2.0 ל', מתיחת פנים)
צילום: יואל פלרמן

בסוף, בראשון לציון
רנו טראפיק, במהדורתה המחודשת ובגרסת הנוסעים שנבחנה, מביאה לסצנה מערך הסעה מוצלח, יחידת הנעה יעילה וחסכנית עם בונוס אוטומטי, ונוחות נסיעה טובה. לחובתה סביבת נהג לא עדכנית, אבזור בסיסי, נסיעה רועשת במתארים מסוימים — ומעל לכל ובעיקר: היעדרן של מערכות בטיחות עדכניות.

במחירה, טראפיק המחודשת היא הצעה הראויה לשיקולם החיובי של המסיע היחיד או בעל חברת ההיסעים. בעצם, סביר שגם עבור מי שמוביל סחורה, בגרסאות המשלוח למיניהן.     

רנו טראפיק - מבחן דרכים (2.0 ל', מתיחת פנים)
צילום: יואל פלרמן