לפני 25 שנים, ב־1995, השיקה רנו את המשפחתית החדשה שלה, מגאן, הציגה אותה עם כל גרסאות המרכב שהיו אז — ושנה מאוחר יותר הוסיפה לה עוד אחת, חדשה לגמרי. בנוסף להאצ'בק, לקופה, לסדאן, לסטיישן וגם לפתוחה — נוספה ב־1996 גרסת מרכב חדשה בקטגוריה C: מיניוואן. 

למיניוואן הקומפקטי קראו "סניק" (ומאוחר יותר בגרסה המוארכת שלו לשבעה - רנו גרנד סניק), ואותו מבנה העניק ניצול חלל מרשים יחד עם תנוחת ישיבה מוצלחת לנוסעים מאחור. ההצלחה באירופה הייתה רבה, ויצרנים רבים הציעו דגמים דומים בשנים הבאות. בדור השני של מגאן (2002), נפקד מקומו של הסניק בין הגרסאות, ב־2003 הוא הוצג כדגם עצמאי, ושנה לאחר מכן בגרסה מוארכת לשבעה נוסעים שנקראה "גרנד".

1629272
צילום: איתמר רותם

שלוש הערות. א. שנתיים לפני שהוצג סניק המקורי, יצא לדרך סוג רכב חדש אף הוא, רכב הפנאי; בהתחלה, הוא לא ממש הצליח באירופה (היכן שמיניוואנים כאלה כן), אבל מה קורה שם בשנים האחרונות, אתם כבר יודעים. ב. ב־2000 הציגה רנו גרסת RX4 כפולת־הנעה לסניק, זו יוצרה עד 2003 והרעיון נזנח, משמר את ההפרדה בין מיניוואן לבין רכב פנאי. ג. ההצלחה של רכבי הפנאי, שפגעה בלא מעט קטגוריות רכב ובהרבה דגמים, הביאה גם לגניזתם של מיניוואנים רבים; מי שרוצה להמשיך לייצר דגם כזה יודע שהוא חייב להתייחס לכך, ולהציע משהו שונה, בעל ערך משלו.

קפיצה בזמן 
ב־2016 הציגה רנו את הדור הרביעי של סניק, ואכן, היא בהחלט התייחסה לרכבי הפנאי ולשינוי שיצרו בעולם הרכב, ובהקשר זה למיניוואנים למיניהם. וכך הפציע לו סניק שעיצובו החיצוני מפגין נוכחות רבה ועושה זאת עם חזית גדולה, יחידות תאורה גדולות, קווים חדים, קורה C בהופעה מקורית, ומבנה נאה לדלת האחורית. אבל רנו לא עצרה כאן, וציידה את הסניק בחישוקי "20 לחיזוק ההופעה, והוסיפה במפרט מרווח גחון של 17 ס"מ; כן, כמו ברכבי פנאי לא מעטים.

1629273
צילום: איתמר רותם

לישראל הגיע סניק החדש רק לקראת סוף 2019, הוא משווק כאן רק בגרסת גרנד לשבעה נוסעים, מצויד במנוע טורבו־בנזין 1.3 ליטר, ומוצע בשתי רמות הספק/גימור/מחיר: 140 כ"ס/'אינטנס'/165,000 שקלים; 159 כ"ס/'אקזקוטיב'/185,000 שקלים — והיא זו שנבחנה. 

רושם טוב
המופע החיצוני של גרנד סניק פשוט משובח, יוצר רכב עתיר נוכחות, מרשים בפרופורציות מצוינות, ומביא טיפול מתוחכם במרכיבי העיצוב; החלון הקטן מאחור הוא דוגמה אחת.

מבנה סביבת הנהג ועיצובה נראה כמו המשך ישיר של אותו מופע חיצוני — לא מעט בגלל המשטח העניק מלפנים המתחבר עם השמשה המשופעת המאפשרת אותו. אותו תחכום בעיצוב מוצא ביטוי במסך הניצב ("8.7), המביא עדכניות נדרשת בגוונים מוצלחים. השאר שגרתי יותר, אבל מכובד בהחלט — ריפוד העור הנאה, החומרים המוצלחים, האבזור הרב (כולל תפעול חשמלי למושבים הקדמיים, גם עם עיסוי) ועוד. השילוב של המשטח הענק לפנים וחלון השמש הכביר למעלה יוצר חלל "אוורירי" ונעים מאוד לשהייה. מושב הנהג טוב, עם הקשחה נאותה לגב, וקל להגיע לתנוחת נהיגה נינוחה, אגב שמירה על שדה ראייה טוב לפנים (ולא ממש שונה ממה שיש ברכבי פנאי), עם בונוס חשוב בדמות תצוגה עילית. המגירה הענקית, המחליפה את תא הכפפות, מרשימה מאוד בנפח ובמבנה, ויוצאת בלחיצת כפתור (וכדאי שהנוסע ישים לב למיקום הברכיים שלו). 

1629288
צילום: איתמר רותם

ויש הערות. המשטח המרשים למראה משתקף בשמשה הקדמית במקרים אחדים, מה שמציק, ובקיץ הוא בסיס לאגירת חום לא קטנה. מסך המולטימדיה מעט רחוק מהיד וגם לא פונה לנהג, לא תמיד נוח לשימוש (חיוג בזמן נהיגה, למשל), מחייב יותר מדי ביקורים דרכו והפניית מבט. למרות המרחב הנרחב מלפנים, הגישה לפקדי הכוונון של המושב מעט צפופה, ובעיקר: לרגל ימין תנוחה קצת מאולצת בגלל דוושת בלם גדולה מדי. נרשמו מספר קצוות חדים, כמו בתא האחסון בין המושבים הקדמיים או בזה שמאחוריו, הנפתח ליושבים מאחור. ברשימת החוסרים יצוין היעדרם של פקדי הילוכים מאחורי ההגה ושל ידיות אחיזה. 

הצד המיניוואני במשוואה
הכניסה לשורה השנייה בגרנד נוחה מאוד, לנוסעים שלושה מושבים טובים ונוחים (במבנה 1+2), המרחב מוצלח, מרווחי הראש והברכיים טובים מאוד, והרצפה השטוחה מוסיפה לא מעט. עוד יצוינו: מגשים במושבים (עם גומייה לקיבוע) העשויים מצוין, פתחי מיזוג, מגירה נשלפת, וילונות בחלונות, חיבורי USB ו־12 וולט. ניתן להזיח את כל המושב מאחור או רק אחד משני חלקיו, והתפעול אינו קשה. חבל שמערך המיזוג במרכז חודר עמוק מדי. 

1629293
צילום: איתמר רותם

הכניסה לשורה השלישית אינה נוחה; המרווח לאחר הרכנת המסעד אינו גדול והתפעול אינו קל. אבל הבעיה העיקרית היא ששני המושבים מאחור מיועדים רק, ואך ורק, לילדים קטנים. מעבר למבנה המושבים עצמם, הבסיס שלהם בגובה הרצפה, ואין מקום לרגליים. כאשר השורה השלישית בשימוש, נפח תא המטען קטן (233 ל'), אבל כאשר מקפלים את השורה הזו, מקבלים נפח גדול מאוד (718 ל'), ועם קיפול השורה השנייה, מקבלים נפח מסחרי ממש (1794 ל'). זה המקום לציין כי ניתן לקפל את המושבים בשתי השורות באופן חשמלי — לפי בחירה או כולם בבת־אחת; אם משענת ראש נמצאת למעלה, היא מורדת —וזה עובד מצוין. קימום המושבים ידני, ונוח למדי לביצוע. תפעול חשמלי לדלת תא המטען היה מוסיף. 

1629289
צילום: איתמר רותם

במבחן הביצועים
גרנד סניק מצויד באותו מנוע טורבו־בנזין 1.3 ליטר שפותח בשת"פ עם מרצדס ומשרת דגמים נוספים של רנו וניסאן. כאמור, כאן הוא ברמת התפוקה הגבוהה יותר, 159 כ"ס ו־27.5 קג"מ. יחד עם תיבה דו־מצמדית 7 הילוכים, מאיץ הסניק מ־0 ל־100 קמ"ש ב־9.9 שניות ומגיע ל־207 קמ"ש, נאה למדי לרכב השוקל 1.6 טון. 

בפועל, הביצועים טובים בהחלט ומספקים כל צורך. השיוט נינוח, וב־100 קמ"ש המנוע נמצא ב־2000 סל"ד — 200 סל"ד בתוך שיא המומנט. המשמעות היא שניתן לשמור על קצב גבוה מאוד גם במעלה הררי תלול, ובאדיבות התיבה היעילה גם לסדר האצות ביניים מיידיות גם ב"חלונות עקיפה" בכבישים עם נתיב אחד לכל כיוון. התיבה הדו־מצמדית לכשעצמה פועלת באופן חלק, מגיבה היטב בייחוד במצב 'ספורט', ולא נרשמו תגובות גסות רוח מצידה, גם בנהיגה איטית, חנייה וכולי. כאמור, היינו שמחים לפקדי הילוכים, גם בגלל שהבורר מקשקש מדי בהעברה ידנית. 

1629299
צילום: איתמר רותם

במהלך המבחן עצמו הייתה צריכת הדלק 9.6 ק"מ/ל', ובשיוט בכביש 6 נרשמה צריכה של 14 ק"מ/ל'.

במבחן הדרכים
נוחות הנסיעה, הודות לבולמים המפגינים שליטה עצמית ואיפוק מכובדים, בצד הטוב של הסקלה. בעיר, רק בורות אכזריים יובילו לחבטה מתונה, ואילו שאר מרעין בישין בתוכה ומחוצה לה יטופלו באופן יעיל וראוי, כולל כביש גלי. ובכלל, ככל שמהירות הנסיעה עולה, הנוחות משתפרת. 

מבנה של מיניוואן — מרכב גבוה בחוץ, חלל גדול בפנים — אינו ידידותי לטיפול נאות ברעשים. בכל אופן, בשיוט עד 100 קמ"ש, אין בעיות רעש ראויות לציון. עם זאת, המנוע נשמע מעט תחת עומס, מעל 4000 סל"ד, והצליל סביר בהחלט, רעשי צמיגים ורוח נשמעים מעל 100 קמ"ש. במהירות כביש 6, נוצרת נוכחות ווקאלית כוללת המורגשת מעט.

1629301
צילום: איתמר רותם

בהינתן המבנה והייעוד, היכולת הדינמית של גרנד סניק מכובדת ביותר. כלומר, אפשר לנהוג בו במהירות לא נמוכה בפיתולים די מעוקלים וברמת ביטחון גבוהה בהחלט — וזו תהיה הרבה מעל ומעבר ממה שמי מחברי המשפחה יסכים לקבל. זוויות הגלגול סבירות בהחלט, גם בעומס, וההגה מתגלה כשותף סמוי לדבר עבירה. הוא לא מאוד "קצר" (2.66 סיבובים מנעילה לנעילה), ובמצב רגיל יש לו קצת שטח מת ומשקל סביר, אבל ב'ספורט' המשקל משתפר, השטח המת כמעט נעלם וכישורי ההפניה מצוינים. עוצמת הבלמים מכובדת ביותר, עם כושר שתילה בולט ויכולת נאותה למינון עוצמה.

במבחן התמורה
רנו גרנד סניק הוא רכב מוצלח ושימושי, עם יתרונות רבים למשפחה המורחבת. עם זאת, יצוין כי מושבים 6 ו־7 מיועדים רק ואך ורק לקטנים. הוא נראה טוב, עשיר באבזור, מכובד בפנים, עתיר מערכות בטיחות עדכניות, נוסע וננהג היטב, עם ביצועים, נוחות נסיעה ויכולת דינמית טובים. לחובתו מספר בעיות תפעול בסביבת הנהג, משטח גדול מדי לפנים (משתקף וחום), ומעט שאון במהירות גבוהה.

1629270
צילום: איתמר רותם

הרכב שנבחן עולה 185,000 שקלים — 20,000 שקלים יותר מהגרסה החלשה, ובאותה רמת מחיר של מעט המתחרים שנותרו: טויוטה פריוס פלוס (170,000 שקלים); סיטרואן גרנד ספייסטורר (165,000-178,000 שקלים).

הבעיה העיקרית של גרנד סניק היא דגמי הפנאי לשבעה, שאחדים מהם נמצאים באותה רמת מחיר. נכון, חלקם קטן ממנו; לאלה שגדולים וגם מרווחים ממנו אבזור והידור פחותים; אבל הבעיה העיקרית של רנו גרנד סניק היא שבתחום בו היה אמור להצטיין, אותה שורה שלישית, הוא אינו מתעלה.

1629271
צילום: איתמר רותם
_______________
הרשימה ממש ארוכה
אבזור. בחוץ: חישוקי "20, תאורת לד מלאה, גג פנורמי; בפנים: מצבי ניהוג (מנוע/הילוכים/היגוי/צליל מנוע), חיישני גשם ותאורה, כניסה/התנעה ללא מפתח, בקרת אקלים מפוצלת ופתחי מיזוג מאחור, צג "8.7, תאורת אווירה, תצוגה עילית, חיישני חניה אחוריים וקדמיים עם מצלמת נסיעה לאחור, בלם חנייה חשמלי, חנייה אוטומטית, הארכת בסיס מושבים קדמיים והקשחת מסעד, תפעול חשמלי כולל חימום ועיסוי, קיפול חשמלי למושבים האחוריים.

בטיחות. בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית במהירות עירונית עם זיהוי הולכי רגל, ניטור סטייה מנתיב ותיקון, זיהוי רכב בשטח מת, התרעת עייפות, עמעום אוטומטי.

שימושיות. שלושה מושבים נפרדים בשורה 2 עם מגשים, 63 ליטרים נפח אחסון פנימי, מגירה מול הנוסע, קיפול מושבים חשמלי. נפח הטענה עד כ-1800 ליטרים.