זו החשמלית, e-208, נבחנה אף היא, ואני לקחתי למבחן את גרסת הבנזין החזקה יותר שיש לה 130 כ"ס, וברמת הגימור הגבוהה ביותר, 'GT ליין'. גם המחיר, 125,000 שקלים, נמצא בצד של היותר.
האריה בצהוב
ה-208 הזו הגיעה בצהוב ממכר שגרם לכולם כולל כולם, להסתובב סביבה, להסתכל, להתבונן, לחקור ובעיקר להתרגש. תאורת הלד הניצבת, המציגה מוטיב של ניבי אריה, מחברת את החזית לסמל של היצרן, המתנוסס במרכזה של השבכה המאוד גדולה והמושחרת לחלוטין. בצדדים בולטים חישוקי "17 נאים מאוד ואליהם מצטרפים קשתות בתי-גלגלים, מראות, מסגרות חלונות בפלסטיק שחור-מבריק.
מאחור בולטים כנף יפהפייה מעל, חיבור בין הפנסים באמצע, דיפיוזר למטה – כולם בשחור-מבריק, ורק סיומת המפלטים בכרום, להדגשה. המוטיב המוביל את יחידות התאורה... צדקתם: כמו של ניבים ממשפחת החתוליים. התוצאה לא פחות מנהדרת.
סביבת הנהג, כמה לא מפתיע, מבוססת על i-קוקפיט – אותו מבנה הכולל הגה קטן יחסית הממוקם מתחת ללוח המחוונים – וזהה באופן לא מפתיע לזו שב-2008, רכב הפנאי הקטן השותף ל-208 ברצפה, ביחידות ההנעה וגם במרכיבי עיצוב לא מעטים.
לדשבורד חומרים רכים בחלקו העליון וגם בחלקו האמצעי, בטקסטורה של סיבי פחמן; לוח המחוונים מוקרן בתלת-ממד, והמידע כתוב בעברית; מסך המולטימדיה זקור בחלקו העליון של הדשבורד, ותחתיו פסנתר מתגים; פטנט נחמד הוא תא במרכז למטה, שכאשר הוא נפתח משמש בסיס לטלפון וחלקו הפנימי משמש כמטען אלחוטי.
אני לא מחבב את מערכת המולטימדיה, שכן היא בעיקר איטית והרזולוציה שלה לא מאוד מרשימה. גודל המסך סביר-מינוס ואיכות התמונה ממצלמת הנסיעה לאחור לא ממש מרשימה. עם זאת, בנסיעה לאחור המצלמה והחיישנים "זוכרים" את הסביבה, וניתן לראות את המכונית ביחס לסביבה גם מלמעלה. בערך.
תנוחת הנהיגה טובה, הראות החוצה מעט פחות; מראות הצד צמודות מדי לקורות A עבות, והמראה המרכזית קרובה מדי למסך המולטימדיה ומפריעה בצמתים. המושבים נוחים מאוד אך מעט צפוף לפנים – הן לברך ימין של הנהג, הן לרגל שמאל של הנוסע.
אם יש חיסרון מוחשי למכונה הזאת, הרי זה המרחב מאחור. הכניסה והיציאה אינן נוחות בגלל מפתח דלת קטן מדי, מרווחי הברכיים בינוניים ומרווח הראש לגבוהים פחות מכך.
ואם אני כבר בשלילי, הרשו לי לציין כי לתא המטען של 311 ליטר, שזה קטן ביחס לסגמנט, ולמרות זאת יש בו גלגל חליפי שלא בגודל מלא, אין ווי עגינה (אבל יש גומי) ויש וו תלייה אחד. ונסיים בחיובי: יש לא מעט תאי אחסון בתוך תא הנוסעים.
אבזור, בטיחות
רשימת האבזור ברמת הגימור 'GT ליין' מכובדת, וכוללת חישוקי "17, תאורת לד מלאה, קיפול מראות אוטומטי, מפתח חכם מלא, פקדי הילוכים בהגה המרופד בעור, מושבי ספורט עם טקסטורה נהדרת המשלבים בד נאה ועור תעשייתי, בלם חנייה חשמלי, שקעי USB בשלל סוגים, צימוד לאפל קארפליי ואנדרואיד אוטו.
מפרט הבטיחות ברמת גימור זו כולל בלימה אוטונומית עם זיהוי הולכי רגל ודו-גלגלי (עד 140 קמ"ש), בקרת שיוט אדפטיבית (עד עצירה מלאה), תיקון סטייה מנתיב, התרעה על עייפות נהג, ניטור שטחים מתים, קריאת תמרורים ועמעום אוטומטי. 208 קיבלה רק ארבעה כוכבי בטיחות במבחן הריסוק של יורו NCAP, וזאת לאחר שהציגה ציונים טובים הטובים לחמישה כוכבים – 91% בהגנה על מבוגרים, 86% בהגנה על ילדים – אך ציון של 56% בהגנה על הולכי רגל מנע כוכב חמישי, מכיוון שהמכונית צוידה במצלמה לזיהוי ולא ברדאר (מה שעלול ליצור בעיות בחושך ובמזג אוויר רע). בארץ משווקת ה-208 עם רדאר ולכן המכונית ראויה לחמישה כוכבי בטיחות.
מאיצים
יחידת הכוח מוכרת משלל דגמי PSA וגם... נכון, מאחותה התאומה של 208, אופל קורסה, גם מדגם הפנאי הצמוד, 2008. מנוע טורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר מייצר 130 כ"ס ו-23.4 קג"מ, ואליו משודכת תיבה אוטומטית עם 8 הילוכים. נתוני הביצועים בהחלט מכובדים, עם כושר האצה מ-0 ל-100 קמ"ש ב-8.7 שניות, ומהירות מרבית עם נתון מעניין: 208 קמ"ש.
לא רק הנתונים. בפועל, התאוצה מרשימה הן ביציאה מהמקום ובמהירות בין-עירונית היא מרשימה לא פחות, ועקיפות נעשות בקלות, גם תחת עומס. עם זאת, התאוצה מוגשת באופן לינארי ואינה מרגשת. אופן פעולתה של יחידת הכוח בהחלט נעים, ולמעט פעם אחת שהורדת ההילוך ממש הורגשה, אני לא יכול לבוא אליה בתלונות. מה כן? פעולת הדימום/התנעה אינה נעימה. בסיומו של מבחן עמדה צריכת הדלק על 13.5 ק"מ/ל'.
מתגלגלים
לא רק המנוע. פגשנו באותה פלטפורמה המשרתת את 208 באותו מבחן שערכנו לאופל קורסה, וזו כזכור הרשימה אותנו בכישורי הנהיגה והנסיעה שלה. כיול המתלים נוקשה יחסית – כנדרש ב-GT ליין', הזהה לזה של 'GS ליין' באופל – וגם דופן הצמיג הנמוכה יחסית (205/45-17) אינה מועילה. עם זאת נוחות הנסיעה טובה הודות לשיכוך טוב של פעולת הבולמים. שיבושים מורגשים בעיר, בייחוד על מפגעים חדים, אבל הרכב אינו חובט ומשתלט מיד על התזוזה. בכביש הבין-עירוני נוחות הנסיעה טובה יותר, וה-208 מסתדרת היטב גם עם גלי כביש. רעשי הרוח סבירים, אך שאון הצמיגים הרחבים נשמע היטב.
היכולת הדינמית של 208 ב-GT ליין' נהדרת; היא נכנסת בדיוק ובהתמסרות לתוך הפנייה וכך גם יוצאת ממנה, משקל ההגה נכון במצב 'ספורט' וכמעט אין לו שטח מת. בכלל, אם אתם אוהבים לתקוף פניות, זו בפירוש מכונית מצוינת למימוש הרגש הזה. יכולת הבלימה טובה, אך חסרה לי נשיכה ראשונית חזקה יותר של הבלמים. אבל, אם אתם בעניין הזה של נהיגה כזו בכבישים ההם, אולי צבע צהוב יבלוט מדי, וכדאי לכן לשקול אוטו לבן. או כסוף.
בסיכומו של יום
פיג'ו 208 – בוודאי בגרסה/רמת הגימור שנבחנה – נמצאת בחלק העליון של סגמנט הסופרמיני. היא נראית מעולה בחוץ, עשויה מכובד בפנים, מצוידת היטב, הביצועים שלה משובחים, נוחות הנסיעה ממש בסדר והיכולת הדינמית מצוינת. מנגד, מרחב הפנים בכלל, בייחוד מאחור, אינו טוב, ותא המטען קטן יחסית.
מול כל אלה נמצא תג המחיר, העומד על 125,000 שקלים ב-'GT ליין', הממקם אותה מול פולקסווגן פולו, אולי האיכותית בקטגוריה. אלא ש-208, בנוסף לתכונותיה וליכולתה כמכונית, מעוצבת באופן שיגרום לך להתאהב בה בכל מבט.
*פורסם ב-22.10.20 (נוסף וידאו)
