נהוג לחשוב כי כאשר דוד קרא תיגר על גוליית, היה זה החלש שהעז להתמודד עם החזק. אבל, לדעתי לפחות, זו קריאה לא נכונה של סיפור המעשה. דוד הביא איתו לזירה נשק חדש, המקלעת, וזו אפשרה לו לפגוע בענק המגושם מרחוק.

כל שדוד היה צריך לעשות כדי לנצח בדו-קרב הזה, היה להגיע לטווח פגיעה מבלי שהענק יבחין במקלעת, יבין את הסיכון שבחובה, ויוריד את המצחייה של קסדת המתכת שאמורה הייתה להגן על האזור היחיד בגופו שלא היה עטוי ברזל – המצח. בפעולת הסחה שכללה נפנוף במקל וקללות, דוד הצליח לעשות בדיוק את זה: להגיע לטווח פגיעה, לפגוע במצחו של הענק, להפילו ארצה. כללי המשחק השתנו. 

נשק לא קונבנציונלי
ולמה התחלתי באותו סיפור שהיה לסמל ולמשל? כאשר לחצתי על דוושת התאוצה של טסלה מודל 3 'פרפורמנס', הבנתי שזה "נשק לא קונבנציונלי". כבר נהגתי במכוניות חזקות כמו בוגאטי, פרארי, למבורגיני, 911 טורבו ועוד, אבל בטסלה התחושה שונה לגמרי .

1642132
צילום: עמית אגרונוב

לא ישבתי ספון בקוקפיט של מכונית-על, כאשר מסביבי אין-סוף מחוונים ומתגים, לא הנעתי מנוע וספגתי לגופי נהמה המכינה את הגוף למה שעומד לקרות תוך שניות ספורות. בטסלה התיישבתי מול סביבת נהג מינימליסטית, בתנוחת נהיגה הדומה לכל "טויוטה" שנהגתי במהלך שנותיי הרבות ליד ההגה – אפילו לא לחצתי על מתג הנעה כמקובל בכל מכונית, גם בחשמליות אחרות. כאן פשוט משכתי מוט דקיק מימין להגה, כמו זה המשמש להפעלת מגבים – ולחצתי על דוושת התאוצה עד קצה מהלכה. 

ללא דרמה וללא כל הכנה, בשקט מוחלט, הבטן נשאבה אל הגב, הראש נדבק למסעד העליון של המושב; תוך קצת יותר משלוש שניות הייתי במאה קמ"ש. 

1642136
צילום: עמית אגרונוב

כללי המשחק השתנו לפחות ככל שאלה נוגעים לתאוצה ולמהירות. יש מעט מכוניות בעולם שמסוגלות לתאוצה כזו בכלל וליציאה כזו מהמקום בפרט. ואם ישנן כאלו, צריך שבע ספרות כדי לכתוב את מחירן בארץ – או שהן מצוידות באותו נשק חדש המשנה את כללי המשחק: מנוע חשמלי.  

התרשמות ראשונית
טסלה 3 אינה מרשימה במיוחד בעיצובה החיצוני. היא נראית כמו מאות דגמים אחרים של מכוניות שנעות על הכבישים. ובכל זאת היא מסובבת ראשים, בעיקר בימים אלה, כאשר מעט מאוד יחידות ממנה מסתובבות על הכביש.

1642139
צילום: עמית אגרונוב

שחרור נעילת הדלת נעשה דרך אפליקציה (אל דאגה, יש גם שלט ייעודי) ואני בתא הנוסעים. זה, בניגוד לעיצוב החיצוני, שונה לגמרי מכל מכונית בה נסעתי בעבר. סביבת הנהג נקייה לחלוטין – ללא לוח מחוונים, ללא מתגים. פס דמוי-עץ מלפנים, צג ענק בגודל "15 במרכז הקונסולה המרכזית, ידיות בצדי ההגה מימין ומשמאל ו... זהו. 

תתפלאו, אבל אהבתי. יש יופי במינימליזם. 

המושב המופעל חשמלית, איך לא, נוח מאוד. 

1642151
צילום: עמית אגרונוב

צריך להתרגל לכך שהכל מופעל דרך המסך. יש אמנם יופי במינימליזם – אבל לפעמים הוא בא על חשבון נוחות התפעול. 

כיוון הגה – נכנסים למסך, מגיעים לתפריט 'כיוון הגה', עושים את הפעולה הזו דרך אחד המתגים שעל ההגה; באותה דרך מכוונים את מראות צד. לפחות כוונון המושבים נעשה בדרך שאנחנו מכירים. 

אני חייב לסייג את דברי בכך, שכל הכיוונים שהזכרתי נשמרים בזיכרון המסך הכל-יכול תחת שם המשתמש, ואפשר להוסיף את מספר הטלפון שלו לזיכרון. המכונית תזהה את המשתמש, תשחרר את נעילת הדלת ותכוון את המושב בהתאם למה שכבר נקבע. 

1642144
צילום: עמית אגרונוב

ובכל זאת. תקראו לי "שמרן" – אבל אני רוצה לשנות את תנוחת הישיבה גם בזמן נהיגה, והרי הדבר מחייב גם כוונון מחודש למראות הצד. גם את אלה, תוך כדי נהיגה, אני יכול לעשות רק באמצעות המסך ודרך התפריטים. לדעתי, זו היסחפות "טכנולוגית" מיותרת. 

גם היעדרו של מד מהירות מול פני הנהג בולט באופן משמעותי; זה לא נכון להסיט את המבט מהכביש לעבר המסך כדי לבדוק את מהירות הנסיעה. למרות מערכות הבטיחות המתקדמות של טסלה 3, האמורות למנוע תאונות, עדיף שמהירות הנסיעה תוצג לנהג כאשר עיניו על הכביש. אותו צג עדיין אינו תומך כראוי בעברית, אולם נמסר לי שהוא יעודכן בקרוב. 

1642142
צילום: עמית אגרונוב

הכל נשכח
אולם הכל נשכח כאשר בוחרים במצב 'ספורט' ומתחילים לנוע. רכבת הרים, טיל מונחה, מטוס סילון... כל הדימויים האלה לא באמת מתארים את התחושה שמלווה את מה שקורה עם הלחיצה המלאה על דוושת התאוצה. וכן, לא רק בקו ישר – גם ההתנהגות מהממת. הסוללות הכבדות שבתחתית הרכב מורידות את מרכז הכובד של המכונית, אליהם מצטרפים שני המנועים החשמליים היוצרים הנעה כפולה – ומכאן תבינו שהמכונית הזו נדבקת לכביש כעלוקה לווריד. יש שיגידו יותר מדי. 

בגרסת 'פרפורמנס' (ביצועים) יש שלושה מצבי נהיגה: 'נוח', 'ספורט', 'מסלול'. בזה האחרון ניתן לכוון את יחסי העברת הכוח בין הגלגלים האחוריים לקדמיים, את רמת המעורבות של מערכת בקרת היציבות ועוד. יתכן ששימוש נכון ביכולות שליטה אלה יאפשר לזרוק זנב בקלות גדולה יותר, אולם במצב 'ספורט' המכונית נטועה בכביש כמו רכבת על פסים. 

1642153
צילום: עמית אגרונוב

אבל כל שכתבתי עד כה מתגמד מול התאוצות המטורפות של טסלה 3 'פרפורמנס'. 513 כ"ס, תאוצה מ-0 ל-100 קמ"ש תוך 3.3 שניות, מהירות מרבית של 260 קמ"ש. תאוצות הביניים שמייצרת טסלה 3, לצורך עקיפה למשל, לא חוויתי בשום מכונית בה נהגתי מימי – וכל זאת תוך שקט מופלא. 

אני גם מכור לבלימת המנוע של המכוניות החשמליות. מקובל להשתמש במצב של בלימה חזקה להטענה חוזרת של המצבר בעיר, ובמצב ביניים או ללא בלימה בכביש מהיר. אני אוהב להשתמש במצב ביניים או במצב של בלימה חזקה גם בכביש מפותל; תכונה זו מאפשרת לנצל את הבלימה החריפה כדי להכניס את חרטום המכונית לתוך הסיבוב. משכר. 

1642135
צילום: עמית אגרונוב

בקיצור, טסלה בתנועה היא חוויה שניתן לקבל רק במכונית-על. אספר לכם כי לצורך צילומי הווידאו של טסלה 3 פנינו לעשרה בעלי מכוניות-על בישראל – דגמים של פרארי, פורשה 911 GT3 ועוד, כדי שיתייצבו למבחן תאוצה מול הטסלה; כולם סירבו. הצענו גם מבחן האצה לרבע מייל, בו היו אמורים לנצח, והסירוב נשאר בעינו; הם פחדו להתמודד מול עוצמתה של טסלה 3 'פרפורמנס' שעולה 265,000 שקלים. 

ולעניין חשוב באמת
אי אפשר לסיים כתבה על מכונית חשמלית בלי להתייחס לטווח הנסיעה. במבחן שלנו, שכלל נסיעה מהירה במעלה נס הרים, מבחני תאוצה זוללי חשמל, עמד הטווח על כ-400 ק"מ. כלומר, הטווח בנהיגה רגילה יהיה לפחות זה, קרוב יותר ל-450 ק"מ. אגב, המרחק מתל אביב לאילת הוא 345 ק"מ.

*תודה למיכאל שפרונג שנידב עבור המבחן את מכונית הטסלה הפרטית והחדשה שלו!

*פורסם ב-07.04.21 (נוסף וידאו)

1642145
צילום: עמית אגרונוב