ב-2016 נחשף קיה נירו. רכב פנאי קומפקטי (C-SUV), שפותח, כמו המשפחתית יונדאי איוניק, על פלטפורמה ייעודית שנועדה להעניק בסיס לדגמים ירוקים של קבוצת יונדאי. בתחילה הוצגו גרסאות היברידיות והיברידיות-נטענות, וב-2018 הוצג קיה נירו חשמלי EV, גרסה חשמלי של הדגם כמו-גם זו של יונדאי איוניק. ב-2019 עברו שני הדגמים מתיחת פנים. 

הקשר, פרטים
כעת, שלוש שנים לאחר הצגתה של הגרסה החשמלית, משיקה קיה ישראל את הגרסה החשמלית של נירו. עם תחילת השיווק של גרסה זאת, נירו הוא כעת הדגם היחיד המוצע בארץ בשלוש הגרסאות הירוקות: היברידית, היברידית-נטענת, חשמלית. 

נירו מוצע בישראל בגרסה החזקה יותר המצוידת בסוללה הגדולה יותר (בעולם גם גרסה חלשה יותר עם סוללה מוקטנת). המנוע מייצר 204 כ"ס, לסוללה 64 קוט"ש, הטווח המוצהר 455 ק"מ, ויש לה אפשרות לטעינה מהירה של 100 ק"ו. משקל הרכב 1825 ק"ג, בשעה שהיברידי רגיל שוקל 1490 ק"ג.

1648381
צילום: מערכת אוטו

מחיר הגרסה החשמלית של נירו הוא 180,000 שקלים (145,000-153,000 שקלים לגרסאות האחרות). האבזור עשיר במעט מזה שבגרסאות המוכרות. במפרט הבטיחות בין השאר בלימה אוטונומית, שמירה הרכב במרכז הנתיב, ניטור שטחים מתים, בקרת שיוט אדפטיבית.

עיצוב, נראות 
מרחוק תתקשו להבדיל בין הגרסה החשמלית לשתיים האחרות, אבל השבכה שהיא שונה, בעיקר אטומה ובה ממוקם פתח הטעינה, מסגירה אותה, וגם תאורת היום השונה יוצרת אבחנה נדרשת. לגרסה זו גם חישוקי "17 בניגוד ל-"16 באחרות, והרכב נראה מעט גבוה יותר (עם 156 ס"מ, הוא אכן גבוה ב-1.5 ס"מ); אותה הגבהה התחייבה בגלל בליטת הסוללות מתחת לרצפה (אם תתכופפו ניתן לראות אותה). בכל מקרה, הוא נראה אנונימי יותר וקרבי פחות מאשר ספורטאז', לדוגמא. 

1648377
צילום: מערכת אוטו

פנים הרכב  
גם בסביבת הנהג השינוי מינימלי, ובכל מקרה קל להתאקלם במהירות. יש חשמליות שמפגיזות במראה "חללי", אבל כאן העיצוב והתפעול ארצי, מקובל ומוכר. העיצוב מעט כבד, כמו בגרסאות המוכרות, אבל מספר שינויים – ריפוד משולב דמוי עור, משטחים כסופים, תאורת אווירה – מעשירים את האווירה. 

המחוונים קריאים והתצוגות בהם ברורות, והצג המרכזי, "8, מוכר כמו-גם התצוגה המעט מיושנת שלו. בצג שפע מידע על מצב הסוללה, אופן השימוש, הטווח ועוד. שינוי נוסף ביחס לגרסאות האחרות הוא בבקרת האקלים שכאן אינה מפוצלת. גם כאן ניתן להגביל את פעולת בקרת האקלים לכיוון הנהג בלבד לטובת החיסכון.

1648379
צילום: מערכת אוטו

החידוש הגדול בסביבת הנהג הוא בורר הילוכים גדול בצורת חוגה, וזה מורכב בקונסולה חדשה ונאה בין המושבים, ובה גם בלם חנייה חשמלי מבורך ונוח לתפעול.  

תנוחת הנהיגה, כמו בגרסאות האחרות, אינה מאוד גבוהה, ועדיין היא קרובה יותר למקובל ברכב פנאי מאשר ב"פרייבט". המושב, שבגרסה זו מתכוון חשמלית, מעט רך מדי. מאחור המרחב מפתיע לטובה, ותא מטען שימושי.

1648378
צילום: מערכת אוטו

מנוע, ביצועים 
עם 204 כ"ס ומומנט של 40.3 קג"מ, משך האצה של 7.8 שניות ל-100 קמ"ש (11.5 שניות בגרסה ההיברידית), זה הנירו החזק במבחר, והדבר מורגש מיד. 

הרכב מגיב בזריזות למצערת, הוא צובר מהירות באופן מכובד, ובמצב 'ספורט' הוא כמעט עצבני. נירו החשמלי שומר על כושר מצוין גם בעליות, גם בעקיפות, ומאתגר בקלות את אחיזת הצמיגים הקדמיים. כמובן שלא תרצו לנצל זאת יותר מדי כדי שלא לפגוע בטווח. חטיבת הכוח אינה חרישית לגמרי, בעיקר כאשר מערך הקירור נקרא לפעולה. 

ויש הפתעה. לא היו מקרים רבים בהם זכינו להעיר רכב חשמלי עם יותר מ-400 ק"מ על מד הטווח – ולא משנה מה הצהיר היצרן. הרכב בו נהגנו הותנע עם 445 ק"מ במצב 'חיסכון' או 430 ק"מ במצב 'רגיל'; כאמור, הטווח הרשמי הוא 455 ק"מ. בנוסף, ובניגוד לאחרים רבים, הטווח לא השתנה כאשר יצאנו מהחניה המקורה לשמש.

1648384
צילום: מערכת אוטו

ככל שהרחקנו בטווח הנסיעה, התחושה הייתה שגם נירו לא ירחיק עצמו מהטווחים שהבטיח, ומאלה שהוא מציג. בנסיעה לצפון בקצב מקובל, וללא ניסיון לחסוך, נראה היה שהוא יכול להגיע לטווח כולל של 410 ק"מ, אחד הטובים בו נפגשנו עד היום בכלי חשמלי; הצריכה עמדה על 5.9 ק"מ/קוט"ש(. מה שאומר טווח קטן יותר – כ-380 ק"מ – עדין מרשים).

קטע דינמי עם עליות תלולות (קצר משמעותית מאשר במבחנים אחרים) הביא אותנו לעמדת הטעינה עם 360 ק"מ משוקללים – נותרו לנו עוד 125 ק"מ ו-34% סוללה (נתונים טובים משמעותית מבכלים רבים שבחנו במסלול דומה). 34 דקות היו אמורים לסדר 80% סוללה, אבל חיכינו עוד קצת וקיבלנו 97% ב-70 דקות; מעבר ל-80%, הטעינה איטית ביחס לכלים אחרים שפגשנו. מנקודה זו, הרכב הבטיח 413 ק"מ. חזרנו משם למרכז בקצב מקובל, עברנו 163.5 ק"מ ונותרו לנו 232 ק"מ לטווח כולל של 395 ק"מ. 

נוחות, התנהגות
נירו החשמלי נוקשה למדי, דבר הבולט בעיקר בנסיעה איטית. נראה כי הוא נוח פחות מהגרסה הרגילה, הוא קופצני בייחוד בעיר אך לעיתים גם באחו. תוספת המשקל ושיכוך לא מושלם גורמים לרכב לנוע מדי בכביש גלי.

1648383
צילום: מערכת אוטו

מחוץ לעיר נשמעים בעיקר רעשי הכביש. עם הירידה לשבילים מורגשת אותה נוקשות והיא מוחשית במיוחד במעבר על בורות גדולים יחסית.  

נראה שלנירו קצת קשה להתמודד עם שפע המומנט, זמינותו המיידית, והעובדה שכל התפוקה המרובה מוזרמת רק לגלגלים הקדמיים. בייחוד במצב 'ספורט', אבל לא רק, עלולה להיווצר לוחמת הגה, והוא אף שש להחליק צמיגים שאחיזתם אינה גבוהה. תכונות אלה מוצאות ביטוי הן ביציאות נמרצות מהמקום והן כאשר נוצר תת היגוי בפניות. התנהלות זו תגרום לכך שתמצאו כי עדיף לרוב לנוע במצב 'רגיל' ובמתינות.

הבלמים, כרגיל בכלים כאלה, אינם מדויקים ואינם נוסכי ביטחון, מדגישים בתגובתם את תוספת המשקל ואת האחיזה הלא גבוהה. כאן נציין כי השמירה על מרכז הנתיב עקשנית מדי, ובקרת השיוט האדפטיבית עצבנית מעט בפעולתה.

1648380
צילום: מערכת אוטו

מחיר, תמורה 
למרות שהוא יוצר רושם צנוע, נירו החשמלי הפתיע בנושא החשוב ביותר ברכב מסוגו: הטווח. ביחס לסוללה הלא-גדולה הוא מעניק טווח נאה, ונפגע פחות מהמקובל ממהירויות שיוט גבוהות. אין הרבה כלים חשמליים שמעניקים, בקלות, טווח נסיעה של מעל 400 ק"מ, ועושים זאת מבלי לפגוע בצד השימושי. כמכונית, בטור החובה עיצוב מעט שגרתי בחוץ ובפנים ונוחות נסיעה בינונית. 

אבל הבעיה העיקרית של נירו החשמלי היא בתג המחיר שלו. במחיר של 180,000 שקלים הוא יקר בהרבה מהגרסאות האחרות, שמחירן כ-150,000 שקלים, והוא קרוב מדי למתחרות גדולות וזוהרות יותר.

1648386
צילום: מערכת אוטו