מאז ומתמיד פורד פוקוס פנתה אל חובבי ההגה; אי-אז ב-1998, כשהוצגה, טענו בפורד כי היא תספק את מה שחובבי הרכב מחפשים, כולל ההתנהגות המושחזת והחיבור לנהג, והתגאו בהיותם הראשונים להתקין מתלה אחורי רב-חיבורי במשפחתית-קומפקטית.

הם לא שיקרו. היא באמת קיימה, ועד היום נחשבת לאמת מידה להתנהגות ולהנאה מנהיגה, חרף השורשים הצנועים. באותה השנה בדיוק, הוצגה גם המשפחתית הקומפקטית הספרדית – סיאט לאון - שברוח המותג הלטיני פנתה לצעירים ברוחם והציעה שלל יחידות כוח חזקות ועיצוב מושך, שפיצו על חוסרים בתחום הדינאמי ובמשוב לנהג. המשותף לשתיהן וחריג בקטגוריה, הוא הפגנת יכולת משפחתית ראויה בשילוב זיק ספורטיבי כבר בגרסאות הפשוטות.

עתה, 23 שנים מאוחר יותר, התכנסנו בשעת בוקר מוקדמת בעיירה הציורית חדרה, בכדי להתחיל את המבחן שיקבע האם שתי הנינות שומרות על הגחלת הדינאמית, ולבדוק מי מהן עושה זאת טוב יותר.

סיאט לאון FR מול פורד פוקוס ST-ליין – מבחן דרכים השוואתי
צילום: נועם עופרן

שלושה מתוך ארבעה
פורד פוקוס הגיעה עם בגדים כחולים ספורטיביים, כיאה לרמת הגימור ST ליין: פגושים נמוכים, שבכה מוחצנת, כנף אחורית קטנה וחצאית נאה. סיאט לאון הגיעה באדום, שהבליט את קו העיצוב החדש והאגרסיבי של המותג הספרדי, ועם זאת לא תמצאו כאן חצאיות צד ושאר מרעין פוזאין, אלא רק חישוקים מגודלים וכנף אחורית בולטת, לצד יחידות תאורה אחוריות המחוברות ביניהן בפס תאורה דק.

הפוקוס יותר מנופחת ובוטה, הסיאט אלגנטית ומתוחכמת. מי יותר יפה לטעמנו? שלושה מתוך ארבעת הבוחנים - כולל זה שמגדיר עצמו כאמת המידה האסתטית של המגזין (והוא ממש לא) - העדיפו את עיצוב הפוקוס, בעוד היחיד שהעדיף את עיצוב הלאון הוא מהטיפוסים האלה שאוכלים כל דבר עם סכין ומזלג. אפילו ג'חנון. ופיצה. תסיקו את המסקנות לבד, ושמישהו כבר ייקח לו את הסכו"ם.

סיאט לאון FR מול פורד פוקוס ST-ליין – מבחן דרכים השוואתי
צילום: נועם עופרן

חדש, חדיש ומחודש
בעוד שנרשם רוב להעדפת העיצוב החיצוני של הפוקוס, בתא הנוסעים, גבירותיי ורבותיי... מהפך.  עיצוב הפנים של הפוקוס מיושן למראה, כמעט כאילו שייך לדור קודם, בעוד זה של סיאט מציג חדשנות - הקווים נקיים ועדכניים, לוח המחוונים מוקרן ואיכותי, המולטימדיה מגודלת ובעלת רזולוציה נהדרת, והדשבורד נטול מתגים כמעט לחלוטין. המופע המרכזי הוא פס דק לרוחב כל החלק הקדמי, שמשמש גם כתאורת אווירה וגם כתאורת אזהרה (כאשר פותחים דלת, צבעו משתנה לאדום, כאשר ישנו רכב בשטח המת, הוא מהבהב בכתום ועוד) - וזה מאוד מרשים, בעיקר בלילה.

הבעיה היא שבסיאט לקחו את הקידמה צעד אחד קדימה מדי, ותכננו את תפעול כל המערכות דרך משטחי מגע ייעודיים או באמצעות מסך המולטימדיה (כולל המיזוג) - ויש להעביר מספר "תחנות" עד שמגיעים לתפריט המבוקש. זה מורכב ולא אינטואיטיבי בעמידה, ומסיח את הדעת מדי בנהיגה. המקום היחיד בו תמצאו פקדים רגילים הוא על גלגל ההגה או בפאנל קטן משמאלו (הפשרת אדים מהשמשות, למשל), מה שרק תורם לתחושת הבלבול.

סיאט לאון FR מול פורד פוקוס ST-ליין – מבחן דרכים השוואתי
צילום: נועם עופרן

אצל הפורד העניינים פשוטים בהרבה - ישנם כפתורים חיצוניים לתפעול המיזוג והסטריאו, ומערכת המולטימדיה ידידותית לשימוש. אולם חומרי הדיפון פחות איכותיים מאלו של הסיאט, והעיצוב הבנאלי, לצד המחוונים האנלוגיים, מעניקים תחושה דלה בהשוואה.  

נדל"ן בכלל ומושבים בפרט
עם בסיס גלגלים דומה – 269 ס"מ ללאון, 270 ס"מ לפוקוס - שתי המכוניות מציעות מרחב נדיב ליושבים מלפנים ומאחור. המושבים הקדמיים של שתי המכוניות ספורטיביים למראה, כאשר זה שבסיאט עוטף יותר ותומך בגוף באופן עדיף ואילו זה שבפורד נוח יותר לישיבה.

סיאט לאון FR מול פורד פוקוס ST-ליין – מבחן דרכים השוואתי
צילום: נועם עופרן

מאחור יש יתרון קל לסיאט בכל הנוגע למרווח (בעיקר לראש) ולזכותה פתחי מיזוג עם שליטה נפרדת, אך המושב נמוך והנוסע במרכז יסבול מתעלת האין-הינע המגודלת. הפורד מציעה, גם כאן, ספסל גבוה ונוח יותר. עם זאת, אין פתחי מיזוג ליושבים מאחור, שזה חתיכת חיסרון באקלים שלנו.

תא המטען של הסיאט גדול במעט (341 ליטר בפוקוס, 380 בלאון) אך זה שבפוקוס נוח יותר לשימוש בזכות סף הטענה נמוך ומבנה שטוח. מנגד, הלאון מציעה פתח להטענת מגלשיים.

סיאט לאון FR מול פורד פוקוס ST-ליין – מבחן דרכים השוואתי
צילום: נועם עופרן

האדישה היא גם המהירה
לשתי המכוניות יחידות כוח בנפח 1.5 ליטר, טורבו, בהספקים שבדורות הראשונים שלהן היו מספיקים לגרסאות החמימות: 150 כ"ס מארבעה צילינדרים בלאון, ו-182 סוסים ממשולש הצילינדרים בפוקוס. היום זה מספיק למשפחתיות צנועות יומרות, אך עדיין מעלה את רף הציפיות. ואכן, שתיהן מייצרות ביצועים מצוינים, מטפסות בקלות מתלולים, מספקות עקיפות זריזות ומשייטות בקלילות במהירות חוקית וחצי. אבל בניגוד לעבר, אין כאן רעמים וברקים: הכוח ליניארי, המנועים שקטים והריגושים עמומים.   

פערי הסוסים מורגשים, והפוקוס מהירה במקצת מהלאון - הן בזינוק והן בהאצות ביניים - אך מעניקה תחושה אדישה יחסית, בין היתר באשמת תיבה פלנטרית מעט-איטית ומנוע חרישי שאינו חובב סל"ד גבוה.

סיאט לאון FR מול פורד פוקוס ST-ליין – מבחן דרכים השוואתי
צילום: נועם עופרן

נתון המומנט דומה וכאן ישנו יתרון קל לסיאט עם 25.5 קג"מ לעומת 24.5 קג"מ בפורד (כששניהם מושגים כבר בכ-1500 סל"ד), אך בפועל המנוע הספרדי פחות גמיש. הוא מצריך טיפוס לטורים יותר-גבוהים כדי לבעור במדחפים מלאים, וזורח כשמתקרבים לסל"ד שגורם למד להאדים, מלווה בצלילי מפלט מפתים. לתחושה היותר-תזזיתית תורמת תיבת ה-DSG הזריזה, אשר מורידה ומעלה הילוכים באופן מיידי מהתיבה האוטומטית של יריבתה. התשלום מגיע במהירות נמוכה, שם, כרגיל, התיבה כפולת המצמד פחות חלקה ורהוטה.  

צריכת הדלק במבחן שלא היה עדין, עמדה על ליטר לכל 9 קילומטרים בפורד, בעוד הסיאט הייתה חסכונית יותר וצרכה ליטר לכל 10.7 קילומטרים.

סיאט לאון FR מול פורד פוקוס ST-ליין – מבחן דרכים השוואתי
צילום: נועם עופרן
 
על קוצה של פרוגרסיביות
רמות הגימור הספורטיביות אינן ניחנות רק בעיצוב קרבי ובמושבים חובקים למען התחושה, אלא גם בכיול מתלים נוקשה יותר. למעשה, שתיהן מונמכות בס"מ וקצת ביחס לגרסאות הרגילות שלהן. אי לכך, לא תופתעו לשמוע שנוחות הנסיעה אינה מזהירה, אבל בעוד הסיאט מאבדת את זה כשיש בור או שבר כביש רציני, הפורד אינה חובטת ופעולת המתלים שלה פרוגרסיבית יותר במצבים אלה. תוסיפו לזה צמיגים בחתך גבוה יותר בפוקוס שמסייעים בספיגה (215/50-17 לעומת 225/40-18 בסיאט), ותקבלו מכונית נוחה ונינוחה יותר ברוב התנאים, חרף רחשי צמיגים יותר-בולטים.

הכיול הנוקשה מגיע לרוב כחבילה עם דינאמיות משופרת, ושתיהן מציעות יכולות גבוהות - אך ריגושים מועטים. לסיאט, תתפלאו אולי לשמוע, יש שלדה מצוינת, והיא נטולת תת היגוי ונענית יותר למשחקים (לפחות עד שבקרת היציבות הבלתי מתנתקת קוטעת את העניינים) - אבל היא סובלת משתי מגרעות אקוטיות, ההגה והבלמים; ההגה של הלאון FR קל מדי (גם במצב ספורט), מעורפל-מאוד בהפניה הראשונית, ומקשה על הדיוק בפניות-מהירות ועל הערכת מידת האחיזה בקרבת המגבלות. הבלמים דווקא מציגים עוצמה נאה והתנגדות סבירה לדעיכה, אך הדוושה ספוגית מדי ופוגעת בתחושת הביטחון. כפועל יוצא, ולמרות היכולת הדינאמית הגבוהה, יורד הקצב ואיתו גם ההנאה.      

סיאט לאון FR מול פורד פוקוס ST-ליין – מבחן דרכים השוואתי
צילום: נועם עופרן

גם הפוקוס אינה כוכבת הפיתולים שפעם הייתה, למרות שאין ספק שבתחום הזה היא עדיין מהטובות בקבוצה. גם היא סובלת מהגה קל ומהיר מדי בהפניה הראשונית, אך הוא מדויק בהרבה ומהווה חלק ממכלול הרמוני ומאוזן יותר - ריסון המרכב מעולה, הבלמים איתנים והיא צפויה ומשרה תחושה בטוחה. גם כאן בקרת היציבות אינה מתנתקת במלואה, יש טיפונת תת היגוי בעיקולים ומעט-מדי נכונות להדק את הזנב בסיבובים - אבל היא צייתנית להפליא ויודעת לייצר קצב מפעים.   

סיאט לאון FR מול פורד פוקוס ST-ליין – מבחן דרכים השוואתי
צילום: נועם עופרן

כשירד הערב על הכינרת
בסיכומו של מבחן שארך תריסר שעות, עם שלוש הפסקות אוכל לבוחן אחד וארבע הפסקות להטלת מים לבוחן אחר, השורה התחתונה הייתה ברורה; למנצחת נוחות נסיעה עדיפה ברוב המתארים, היא טובה יותר בפיתולים ונהנית מביצועים משופרים. אז נכון, צריכת הדלק פחות טובה ותא הנוסעים נראה מעט-מיושן, אבל פורד פוקוס ST ליין הייתה עדיפה ברוב התנאים - עוד לפני שהתייחסנו לפער המחירים לטובתה שעומד על 23 אלף שקלים.

סיאט לאון FR מול פורד פוקוס ST-ליין – מבחן דרכים השוואתי
צילום: נועם עופרן

סיאט לאון FR מציעה תא נוסעים מעוצב לתפארת, היא מרווחת וחסכונית יותר, ומציגה ציונים גבוהים ברוב התחומים. אולם תפעול המערכות המסורבל שלה פוגע בשימושיות היומיומית, בעוד שההגה המעורפל, הבלמים הספוגיים והמתלים החובטים מעמעמים את יכולת השלדה המצוינת. 
 
ולמרות זאת, כשירד הערב ועלה המופע האורקולי המרשים בקוקפיט של הלאון FR, טון ההחלטה החל להיחלש, אך המסקנה נותרה זהה – פורד פוקוס ST ליין היא המנצחת במבחן המשפחתיות הספורטיביות-לייט.

סיאט לאון FR מול פורד פוקוס ST-ליין – מבחן דרכים השוואתי
צילום: נועם עופרן