יגואר XF

אחרי שהדור הראשון של ה-XF נהנה ממראה עדכני וייחודי גם אחרי שמונה שנות שירות, מובן מדוע בחרו אנשי יגואר לשמור על העיצוב הבסיסי גם בדגם החדש של ה-XF.

למרות הדמיון הגדול (מדי?) בין שני הדורות, הדור השני הוא דגם חדש לחלוטין, המתבסס על רצפה חדשה (זו של ה-XE, הקטנה יותר) וקלת משקל מבעבר.

ההבדל במשקל מגיע עד לכדי 190 ק"ג ביחס לדור היוצא - דבר שהתאפשר, בין השאר, הודות לשימוש נרחב באלומיניום בחלקי המרכב.

הממדים, לעומת זאת, נותרו כבעבר - למעט בסיס הגלגלים, שהתארך ב-5 ס"מ. תא הנוסעים חדש לחלוטין, כשהחידוש מתמקד בהתווספותם של לוח מחוונים דיגיטלי ("12.3) ובמסך מגע מרכזי ("10.2) המשרת את ממשק התפעול של הרכב.

לישראל מגיעה ה-XF עם שתי יחידות הנעה, כששתיהן הופיעו עוד בדור הקודם - 2.0 ל' טורבו (240 כ"ס) ו-3.0 ל' עם מגדש-על (380 כ"ס, חזק ב-40 כ"ס משל הדור היוצא), אליהם משודכת תיבה אוט' עם 8 יחסי העברה.

לישראל הגיעה ה-XF בנובמבר 2015, כשמחיר גרסת הבסיס נותר כבעבר - אך זה של הגרסה החזקה והמאובזרת האמיר בלמעלה מ-10%.

הדגם החדש, כמו קודמו, מציע עיצוב מזוהה, מרשים ומקורי בין מכוניות הסלון.

יחד עם זאת, הדור החדש נראה מלפנים כמו מתיחת פנים מוצלחת לדור הקודם ולא דגם חדש לגמרי.

ברגע הראשון, נראה כי סביבת הנהג כמעט זהה לזו של הדור הקודם, אבל אחרי התמקמות ראשונית ניכרים הבדלים מוחשיים - ואלה כוללים בעיקר איכויות ביצוע טובות יותר. המרחב, מלפנים כמו גם מאחור, שופר משמעותית לעומת הדגם הקודם.

כבר בגרסת הבסיס (2.0 ל' טורבו, 240 כ"ס) הביצועים טובים למדי.

תיבת ההילוכים מעט איטית במצב הרגיל שלה,

אך מצב הספורט מעלים מגרעת זו.

צריכת הדלק הממוצעת בימי המבחן עמדה על 8.2 ק"מ לליטר - סביר למדי, בהתחשב בקצב הנהיגה.