הסיד הנוכחית, אשר הוצגה בתחילת 2012, לוקחת את העיצוב והמיתוג האירופאי צעד נוסף קדימה עבור קיה ומציגה חזות ספורטיבית מבעבר, מבחוץ כמו גם מבפנים.

לארץ מגיעות גרסאות ההאצ'בק, סטיישן והפרו-סיד (קופה 3 דלתות, ראו דף דגם נפרד).

כל הגרסאות מוצעות עם מנוע בנזין 1.6 ל' (135 כ"ס) ותיבה רובוטית דו-מצמדית עם 6 היל', כאשר בגרסאות ההאצ'בק והסטיישן קיימת גם אפשרות למנוע דיזל 1.6 ל' (128 כ"ס) עם תיבת הילוכים ידנית או אוטומטית-פלנטארית (6 היל', בשתיהן).

בסוף 2015 עברה הסיד מתיחת פנים קלילה למדי, במסגרתה גם קיבלה מנוע דיזל מחוזק (136 כ"ס) עם תיבה אוטומטית חדשה - רובוטית דו-מצמדית עם 7 היל'.

במהדורת הדיזל המעודכנת, לסיד תצרוכת דלק משופרת ב-27.5% לעומת גרסת הדיזל האוטומטית היוצאת. מה חבל כי גם אחרי מתיחת הפנים,

הסיד אינה מוצעת בישראל עם מערכות עזר אקטיביות, בניגוד למקובל כיום.

השינוי בעיצוב מהדור הקודם הוא דרמטי. הסיד נהנית ממראה דינאמי וזורם בגרסת ההאצ'בק, בעוד שלגרסת הסטיישן מראה חיצוני פחות מושך, הנראית כבדה יותר.

האיכות הכוללת טובה, חומרי הדיפון חסונים ורכים יחסית למעלה, פשוטים יותר מגובה הברך ומטה.

למרות השימוש הנרחב בגווני שחור, התא אינו מרגיש קודר. הנדסת האנוש מוצלחת. מרווח הפנים לנוסעים ולמטען טוב למדי, במיוחד בסטיישן; בכל מקרה, המושב האמצעי מאחור אינו נוח למבוגרים.

מנוע הבנזין (1.6 ל', 135 כ"ס) סטנדרטי לחלוטין ומגיע עם תיבה רובוטית דו-מצמדית (6 היל').

בדומה לשאר בנות מינה, בשל תגובותיה המעט-איטיות בהילוכים הראשונים, תיבה זו תתאים יותר למרבים בנסיעות בין-עירוניות.

צריכת הדלק הממוצעת עמדה במבחן על 13.3 ק"מ לליטר. גרסת הדיזל המחוזקת (136 כ"ס, רובוטית דו-מצמדית 7 היל') חזקה וחסכונית (15 ק"מ לליטר בממוצע המבחן) וכבונוס - תיבת ההילוכים שלה נעימה גם בתמרונים עירוניים.