בניגוד לפרסומים המוקדמים ולכותרות המטעות, החקיקה שהציג האיחוד האירופי ב-10 בפברואר אינה אוסרת על מכירת מכוניות חדשות בעלות מנועי בעירה פנימית.

החקיקה, שצפויה לקבל אישור סופי בחודש מרץ הקרוב, אוסרת למעשה על מכירת כלי רכב העושים שימוש במנועי בנזין ודיזל, אך מעניקה ליצרניות מרחב פעולה להמשיך בייצור של כלי רכב עם מנועי בעירה - בתנאי שהדלק שמניע אותם אינו מזהם בתהליך ייצורו (כלומר, Carbon Neutral, בעל "מאזן פחמן ניטראלי"), כמו למשל הדלק הסינתטי שפורשה מפתחת.

במקביל, יצרניות בוטיק קטנות, כאלה שמייצרות פחות מ-1000 מכוניות בשנה - דוגמת פאגאני, בוגאטי, קוניגסג ואחרות - יהיו פטורות לחלוטין מההגבלה ויוכלו להמשיך לייצר רכבי בנזין, ככל הנראה לפחות עד 2050.

חשוב גם להדגיש שהחוק מתייחס למכירת מכוניות חדשות בלבד (משנת 2035 ואילך), ולפחות כרגע אינו מטיל הגבלות על רכבי דיזל ובנזין משומשים - גם אם ברור שזה רק עניין של זמן עד שגם אלו יוגבלו בצורה זו או אחרת (מעבר להגבלות כניסה לחלק מהערים הגדולות באירופה, הקיימות כבר כיום).

בניגוד לפרסומים: האיחוד האירופי לא אסר על ייצור רכבי בעירה פנימית החל מ-2035
צילום: מרצדס
 

החקיקה וההשלכות

לצד החקיקה שתאסור מכירת כלי רכב מונעי בנזין ודיזל על ידי יצרנים גדולים (וזה כולל יצרניות כמו פרארי ולמבורגיני, למשל, שמוכרות יותר מאלף מכוניות בשנה), ההוראות החדשות יאפשרו שימוש ב"דלק נוזלי מתחדש וגז לתחבורה ממקורות לא ביולוגיים ודלקי פחמן ממוחזרים".

זהו מונח רחב שאולי נשמע מבלבל, אך סוגי הדלק אליהם מתייחס האיחוד האירופי בחוק כוללים מימן בנוזל או בגז (וסוגי דלק אחרים הדומים למימן), ובאופן ספציפי, דלק שנוצר על ידי איסוף פחמן מהאטמוספירה וסינתזה שלו עם מימן ירוק: תהליך זיקוק המפיק דלק נוזלי סינתטי בעל תכונות הדומות מאוד לבנזין, אשר נחשב לניטראלי מבחינת פליטת מזהמים - שכן הוא פולט בחזרה לאטמוספרה רק את הפחמן ש"נאסף" מהאוויר בתהליך ייצורו.

בניגוד לפרסומים: האיחוד האירופי לא אסר על ייצור רכבי בעירה פנימית החל מ-2035
צילום: Sippakorn Yamkasikorn

זהו פתרון נפלא, שיכל להחליף את הבנזין ולחסוך מאיתנו את הצורך במעבר מהיר לחשמל, אך יש עימו כמה בעיות, בעיקר עלות הפקה גבוהה וכמויות ייצור קטנות. בתיאוריה, לפחות, התקנה הזו מורידה את הלחץ מיצרני הרכב, ומציבה אותו על חברות הדלק. יש לזה כמה יתרונות וחסרונות, שכן לחברות הדלק יש משאבים להשקיע בפיתוח תחליפים סינתטיים, אך אם הם יהיו יקרים מדי להפקה, יש סיכוי שהם לא ישקיעו בכך משאבים בכלל.

סוגיה נוספת היא שהאיחוד האירופי עדיין פועל לקראת ניטרליות אקלים עד שנת 2050, והמשך מיחזור של פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים באטמוספרה אינו נחשב כפתרון לזה. האיחוד גם צופה שהפחמן באטמוספרה יהפוך דליל ככל שנתקרב לתאריך היעד של 2050 (שכן כלי רכב ותהליכי ייצור חדשים יפלטו פחות פחמן חדש לאטמוספירה), מה שישאיר פחות ופחות "חומר גלם" באוויר עבור יצרני הדלק הסינתטי.

בניגוד לפרסומים: האיחוד האירופי לא אסר על ייצור רכבי בעירה פנימית החל מ-2035
צילום: Matt Boitor
 

יצרניות הבוטיק

כחובבי רכב, אני מניח שמעטים מאיתנו יתנגדו למעבר מהיר לחשמל של רוב צי הרכב בעולם - כל עוד יתנו לנו להמשיך ליהנות ממנועי בנזין לשימושים ספורטיביים. בדיוק כמו שאי אפשר לעלות לכביש המהיר עם סוס ועגלה, אך עדיין אפשר ליהנות מרכיבה על סוסים כפעילות ספורט ופנאי.

גם האיחוד האירופי מכיר ברעיון הזה, ויאפשר ליצרניות רכב קטנות המייצרות פחות מאלף כלי רכב בשנה להמשיך למכור מנועי בנזין ודיזל אחרי 2035. בהתחשב בנדירות של מכוניות כאלו בכבישים ובנסועה השנתית הנמוכה, ההשפעה על זיהום האוויר הינה מזערית ממילא, אולם ההשפעה הכלכלית של התקנות החדשות עשויה להיות הרסנית עבורן. 

בניגוד לפרסומים: האיחוד האירופי לא אסר על ייצור רכבי בעירה פנימית החל מ-2035
צילום: Alex Presa

המעבר לכלי רכב חשמליים או לדלק סינתטי מהווה אתגר גדול עבור חברות כמו בוגאטי, קוניגסג ופאגאני, שלא לדבר על מותגי נישה קטנים ועניים יותר - וההקלות המדוברות יעניקו להן מרחב מחייה לפחות עד 2050.

המהלך ישפיע לטובה גם על יצרניות קטנות בבריטניה, דוגמת מורגן, BAC וג'ינטה, שאומנם אינן מחויבות בחוק החדש בעקבות יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי - אך נשענות על ייצוא לאירופה כמקור הכנסה חשוב. בנוסף, קרוב לוודאי שהממלכה המאוחדת תאמץ תקנות ברוח דומה בשנים הקרובות, והתקנות האירופיות יהוו בסיס תקדימי חשוב עבור היצרנים הבריטים.

בניגוד לפרסומים: האיחוד האירופי לא אסר על ייצור רכבי בעירה פנימית החל מ-2035
צילום: אודי