גם החודש אנחנו במדבר יהודה, אפילו לא רחוק מהמסלול של החודש הקודם. הפעם תשומת ליבנו מוקדשת לאזור הדרומי יותר של מדבר יהודה – תא השטח שבין בקעת קנאים הסמוכה לערד לשוליים המזרחיים של אזור דרום הר-חברון.
גם המסלול הזה – שגם הוא מעגלי כקודמו – מנצל אותו יתרון פרקטי לא מוסתר של מדבר יהודה בהשוואה לנגב, למשל: הוא לא מרוחק יתר על המידה מהמרכז, ולא צריכים להקדיש חצי יום על הכביש בכל כיוון. עם זאת, אנו עדיין בעונה הנכונה והיפה ביותר לטיול במדבר יהודה המתאפיין ברוב חודשי השנה בחום קיצוני ועוין. המסלול מסתיים באום דרג' ומשם היציאה מהשטח ומשטחי איו"ש נעשית על כבישים.
לאן מטיילים: מדבר יהודה.
אבני דרך במסלול: ערד, כביש 3199 ערד-מצדה, בקעת קנאים, כפר הנוקדים, נחל צפירה, חניון בריכת צפירה, מרפסת צאלים, הר בדר, נחל ארנב, מעבר נחל שפן, נחל הרדוף, הר איתי, הר ריביי, נחל משמר, נחל חומט, נחל חולד, תצפית נחל חבר ומערת האימה/מערת האיגרות, מעלה עוזי, משטרת אום דרג'.
יציאה מהשטח דרך מחנה אום דרג' לשעבר, כביש 3269, כרמל, כביש 317, מעון, סוסיה, צומת סוסיה, כביש 316, מעבר מצדות יהודה, כביש 80, צומת תל-ערד.
צילום: דרור ברלי
אורך המסלול בק"מ ובזמן: כ-49 ק"מ, מכפר הנוקדים ועד הירידה מאום דרג'. 5-7 שעות, תלוי במספר ואורך ההפסקות. מאום דרג' ועד לצומת תל-ערד, עוד כ-36 ק"מ של נסיעה בכביש.
עונה מומלצת: סוף סתיו, חורף, תחילת האביב. מומלץ להתעדכן בתחזיות מזג האויר ולקחת בחשבון התרעת שיטפונות. לאוהבי הקיץ והחום – אפשרי, אבל פחות יפה, הרבה פחות נעים ועל כן גם פחות מומלץ.
עבירות: בינונית. המסלול מיועד לרכבי שטח בעלי הילוך כוח בלבד ויש בו כמה מעברים טכניים. מעבר נקודתי אחד ברמה בינונית-קשה ואפילו קשה לנהגים לא מנוסים בכלי רכב נטולי נעילות/בקרת משיכה יעילה – "מעלה בדר" הסמוך למרפסת צאלים. צירי מדבר יהודה טרשיים, מטלטלים ועתירים בחריצים המכתיבים קצב תנועה איטי יחסית.
ניווט: קל. לכל אורכו, המסלול נע על שבילים ברורים ומסומנים בצבע. בסיום הטיול, החל מאום דרג' ועד למעבר מצדות יהודה אנו נעים על ציר-איו"ש טיפוסי שנושק פה ושם לשטחי B. אל תסטו מהציר!
הניווט במסלול התבצע באמצעות תוכנת "עמוד-ענן" ומפת טיולים וסימון שבילים מס' 11 ("מדבר יהודה").
נקודות להפסקה/מנוחה: לאורך כל המסלול אין נקודות מוצלות! מי שיוצא למסלול הזה בעונות החמות, מומלץ שייקח עימו שמשיות/יריעות הצללה.
שמירת טבע: המסלול נע בצמוד לגבול שמורת הטבע מצוק ההעתקים. לא להשאיר אשפה! לא לרדת משבילים! לא לנסוע בשטח בשעות החשיכה! גם בהפסקות מנוחה, החנו את הרכב בצד השביל ולכו ברגל לנקודת ההפסקה/מנוחה.
צילום: דרור ברלי
מגבלות צה"ל/בטחון: באזור אום-דרג' עדיין ניתן לפגוש נוכחות צה"לית פה ושם ואז החיילים ינחו אתכם מהיכן להימנע/לא לעבור בגלל אימונים בחומרי נפץ וכו'. נכון להיום אין מגבלות צה"ל או ביטחוניות באזור, אבל – וזה אבל גדול: בכל אזור מדבר יהודה תפגשו בפלסטינים מקומיים שמסתובבים בו. חלקם רועים בדואים שמתגוררים בסמוך, חלקם מטיילים שמגיעים מאזור דרום הר חברון וזו החצר האחורית שלהם. עד כה לא נתקלנו בשום בעיה איתם, אבל כשהם מגיעים בחבורות גדולות ורעשניות ובכלי רכב שחלקם בעלי לוחית רישוי ישראלית צהובה ונראים כגנובים או כ"משטובות" (כלי רכב שהורדו מהכביש בישראל והגיעו לשטחי הרש"פ, שם משמישים אותם לנסיעה), חובה להודות שהתחושה אינה תמיד נוחה. ביישובים הבדואיים באזור דרכו אנו עוברים בסוף המסלול בדרכנו החוצה מהאזור – ח'רבת קנני-א-סירה או ח'שם אל-כרם, כל עצירה ולו לשניות ספורות תגרום להתעניינות רבתי ולהתקהלות של ילדים ונערים שיתקרבו אליכם – אין להם כל כוונה רעה אבל זה לא תמיד נעים שעושים לכם "V". לא מומלץ להסתובב כאן לבד או להקים אוהל לחניון לילה – צאו בקבוצה שבה מינימום שני כלי רכב, ואם מישהו מהמטיילים גם חמוש – מה טוב. ידעו קרובים וחברים מראש היכן אתם מתכוונים לטייל ומתי פחות או יותר אתם אמורים לצאת מהשטח ולהיות בדרככם הביתה.
תדלוק אחרון לפני כניסה למסלול: כל תחנות הדלק בערד.
ציוד נדרש: רכב שטח/פנאי עם הנעה כפולה, תקין ומתודלק, גלגל רזרבי תקין + כלי החלפת גלגל, טלפון סלולרי תקין עם סוללה מלאה, ציוד חילוץ (רצועות, שאקלים, קומפרסור, ערכת תיקון תקר, את חפירה) אוכל ושתיה/מים, קרם הגנה, כובע, נעלי הליכה.
צילום: דרור ברלי
יצאנו לדרך
נקודת התחלת המסלול ואיפוס הספידומטר שלנו היא בכניסה לשביל שחור שנע צפונה מכפר הנוקדים הממוקם בבקעת קנאים שמצפון-מזרח לעיר ערד. הקלידו ב-WAZE "
כפר הנוקדים", או היכנסו לעיר ערד לפי השילוט "מצדה", שייקח אתכם דרך העיר לכיוון מזרח, ואז שמאלה בצומת כידוד לכיוון בית העלמין של ערד וכביש 3199 (ערד-מצדה)
כביש 3199 ערד-מצדה. הכביש ללא מוצא הארוך בישראל. אורכו מקצה לקצה כ-19 ק"מ בכל כיוון. הכביש מתחיל בצומת כידוד שבמזרח העיר ערד ומתפתל לכיוון צפון-מזרח דרך בית העלמין של ערד, יורד לבקעת קנאים ומשם ממשיך להתפתל עד לכניסה המערבית של אתר מצדה. הכביש המפותל מתאפיין בפניות רבות, שינויי גובה דרמטיים, יש בו הרבה נקודות ראייה מתות בגלל שדה ראייה מוגבל, הנתיבים צרים והשוליים לא תמיד טובים. הכביש מהווה אבן שואבת לחובבי נהיגה/רכיבה ספורטיביים – גם בגלל התוואי, גם בגללם, מחייב נהיגה איטית וזהירה.
כ-8 ק"מ אחרי בית העלמין, תראו מצד ימין את "כפר הנוקדים" – כפר נופש/חאן בדואי גדול, מקום נעים ומומלץ שניתן ללון בו ולצאת לטיול בבוקר – מול כפר הנוקדים תראו שביל מסומן בשחור ושלט "ברוכים הבאים, שמורת טבע מדבר יהודה" -
זו נקודת ההתחלה.
1. 0.0 ק"מ. מול כפר הנוקדים,
איפוס ספידומטר. שלטי "בריכת צפירה" ו"ברוכים הבאים, שמורת טבע מדבר יהודה". מתחילים לנוע צפונה על השביל המסומן בשחור. מיד פיצול עם שבי לאדום שנע שמאלה – אנו ממשיכים ישר עם השביל השחור, שמהר מאוד הופך לציר טיפוסי של מדבר יהודה – טרשי, קופצני ומטלטל, עתיר חריצים ואבנים בולטות. אין כאן בעיית עבירות, אבל מומלץ לשלב הנעה כפולה ולנהוג לאט ובזהירות, במיוחד בזמן גשם ולאחריו, שהופך את השביל הזה, שבהמשך חלקו על פי תהום, לחלקלק מאוד.
צילום: דרור ברלי
2. 0.3 ק"מ. פיצול שחור-אדום. ממשיכים ישר בשביל הימני, המסומן בשחור.
3. 0.9 ק"מ. משמאל – שביל המוביל למעלה-צפירה העולה להר צפירה. אנחנו ממשיכים ישר על השביל המסומן בשחור.
4. 2.9 ק"מ. פיצול. מימין – חניון הלילה בריכת-צפירה. זו גם הנקודה האחרונה אליה ניתן להגיע ברכב 2x4 ולעתים תוכלו לראות כלי רכב של מטיילים שחונים כאן – מומלץ מאוד לא להשאיר באזור הזה כלי רכב חונים ללא השגחה, פן ייפרצו או ייגנבו – ראו הוזהרתם!
5. 3.5 ק"מ. מעבר ערוץ נחל צפירה, שביל אדום מצטרף משמאל.
6. 4.7 ק"מ – 0.0 ק"מ. חציית ערוץ נחל צפירה – ירידה בהצלבות עמוקות. שלבו הילוך ראשון ומצב LOW בתיבת ההעברה, בכלי רכב נמוכים אולי יידרשו כיוונים מבחוץ בזמן המעבר בהצלבות העמוקות. משני צידי המעבר תוכלו לראות גבי מים יפים, חלקם מלאים במים.
למעוניינים (ואם יש מישהו חמוש שמתנדב להישאר ולשמור על כלי הרכב) – ניתן להחנות כאן את כלי הרכב ולצאת להליכה לבריכת צפירה. לאחר הביקור במקום ממשיכים בנסיעה על השבי להשחור שכעת מתפתל בעליה.
ברכת צפירה. גב מים גדול, יפה ועמוק הנמצא בראש המפל הגדול של נחל צאלים בגובה 100 מטר ומלא במים רוב ימות השנה. למעשה מדובר בשלוש בריכות צמודות בעומקים שונים, כאשר האחרונה, העמוקה ביותר, נושקת למפל.
צילום: דרור ברלי
7.
0.7 ק"מ – 0.0 ק"מ. שימו לב!!! – צומת שחור-כחול. השביל הכחול מימין וקשה לראות אותו.
איפוס ספידומטר. פונים ימינה לשביל הכחול - "ציר הנחל" היפה שיורד בתלילות לכיוון ערוץ נחל צאלים. הישארו ב-LOW, יהיה לו שימוש...
8. 0.6 ק"מ. סוף הירידה, ערוץ נחל צאלים.
9. 1.2 ק"מ. השביל שובר שמאלה בחדות מתוך הערוץ ומשנה צבעו לירוק.
10. 1.6 ק"מ. חציית הערוץ וטיפוס ממנו שמאלה, בעלייה.
11. 2.1 ק"מ. מרפסת צאלים ו"מעלה בדר" – זהו מעבר הכרחי ואין לו מעקף. שלבו הילוך ראשון LOW. מולכם שתי אפשרויות לטיפוס תלול – הימנית בהצלבות קשות, מצריכות כלי רכב גבוה בעל מהלך מתלים נכבד, המצויד בנעילה אחורית ו/או מערכת TC יעילה. העלייה השמאלית קלה יותר, ומומלצת יותר לנהגים לא מנוסים, רצוי עם מכוון חיצוני.
צילום: דרור ברלי
12. 2.7 ק"מ. פיצול. כרצונכם - שני השבילים מתחברים בהמשך.
13.
3.2 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת T. על השביל השחור הראשי.
איפוס ספידומטר. פונים כאן ימינה, בעלייה.
14. 2.2 ק"מ. פיצול. פונים בשביל השמאלי הראשי, עם הסימון השחור.
15.
3.2 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת שחור-כחול.
איפוס ספידומטר. פונים ימינה על השביל השחור.
16. 1.4 ק"מ. תחילת ירידה תלולה – שלבו מצב LOW בתיבת ההעברה והורידו הילוכים.
17. 3.3 ק"מ. ירידה בהצלבות. הילוך ראשון LOW. חוצים את נחל שפן ב"מעבר שפן" המעט טכני. ייתכן ויידרש כיוון מבחוץ.
18. 4.5 ק"מ. שביל אדום מימין. ממשיכים ישר על השביל השחור.
19. 5.2 ק"מ. פיצול בחציית אחד מערוצוני נחל הרדוף. סעו בשביל השמאלי.
20. 8.2 ק"מ. צומת שחור-כחול. השביל הכחול מימין מוביל לתצפית נחל משמר המרוחקת כ-5 ק"מ; התוספת הכוללת היא כ-10 ק"מ. אם זמנכם בידכם – בהחלט מומלץ. הפעם המשכנו ישר על השחור
21. 13.1 ק"מ. שביל ירוק (שמגיע מכיוון הר חולד, בור קרש ומעלה שפן) מצטרף משמאל. אנחנו ממשיכים ישר על השחור.
22. 13.8 ק"מ. מפגש הצירים שחור-ירוק. אנו ממשיכים על הימני, השחור.
23.
15.4 ק"מ – 0.0 ק"מ. שביל ירוק מימין.
איפוס ספידומטר. אנו פונים כאן ימינה בשביל הירוק, שמוביל אותנו לתצפית נחל חבר ומערת האימה/מערת האיגרות.
24. 1.7 ק"מ. ברחבת התצפית. החנו את הרכב במרחק בטוח וצאו לתצפית המרהיבה על נחל חבר – זהירות! לא להתקרב מדי לשפת המצוק! בסיום הביקור, חוזרים לרכב ושבים על העקבות לנקודה 23.
צילום: דרור ברלי
תצפית נחל חבר ומערת האימה. הכינוי שניתן למערה מס' 8 בנחל חבר שבמדבר יהודה שבה נתגלו שרידיהם של פליטים יהודים מימי מרד בר כוכבא.
המערה שוכנת במצוקו הדרומי של נחל חבר, מול "מערת האיגרות" השוכנת במצוק הצפוני של הנחל ואשר בה נתגלו אגרותיו של שמעון בר כוכבא למפקדי עין גדי יהונתן בן-בעיה ומסבלה בן-שמעון, וכן "ארכיון בבתא", לצד שלדי המסתתרים ורכושם.
במערת האימה נתגלו ממצאים מעטים יותר הואיל והיא נסרקה בידי הבדואים טרם הגעתה של משלחתו של יוחנן אהרוני למקום ב-1960. הכינוי "מערת האימה" ניתן לה לאחר שנתגלו בה שלדיהם של 40 גברים, נשים וילדים.
בהמשך נתגלו במערה גם מספר קרעי אגרות וכתבים, מספר מטבעות בר-כוכבא וכן עותק יווני של ספר תרי-עשר. לצד השלדים שבמערה נמצאו גם שלושה חרסים עם שמותיהם של שלושה מהנפטרים במקום.
בראש המצוק שמעל המערה נתגלו חורבותיו של מחנה רומאי דומה לזה שנמצא מעל מערת האיגרות בצד השני של הנחל. מחנה זה שימש למצור הרומאי על המסתתרים היהודים במערת האימה שסופם שגוועו בה ברעב ובצמא.
25.
3.5 ק"מ – 0.0 ק"מ. שוב בנק' מס' 23. איפוס ספידומטר. עכשיו פונים ימינה לשביל השחור בכיוון צפון-מזרח ו"מעלה עוזי".
26. 1.2 ק"מ. מתחילים לרדת ב"מעלה עוזי" – שלבו הילוך נמוך, מצב LOW בתיבת ההעברה וזהירות.
27. 1.5 ק"מ. החלק הקשה, לשעבר, ב"מעלה עוזי". פעם היו כאן טרשים חדים ומדרגה צפופה שהצריכה זהירות מרובה וכיוונים קפדניים, במיוחד כשהיה צורך להעביר כאן כלי רכב רחבים וגדולים. היום יש כאן "רק" המון אבנים – אבל הציר מפולס היטב ורחב דיו. נשאר רק לרדת לאט ובזהירות
צילום: דרור ברלי
מעלה עוזי. המעלה נקרא על־שמו של רב"ט עוזי בנדרלי מבית שערים, בן חנק'ה ושמואל בנדרלי, דור רביעי בארץ. עוזי נולד ב-27.5.45, גדל והתחנך בבית שערים. באוגוסט 1964 התגייס לצנחנים לפלוגת החה"ן (חיל ההנדסה) שהוקמה אז (פלחה"ן 5105) והיה ממקימי הפלוגה. מפקד הצוות/מחלקה שלו היה סג"מ איציק מרדכי, לימים אלוף ושר הביטחון. ב-28.12.65 נהרג עוזי בתאונה במהלך קורס חבלה בחצור.
פריצת המעלה בנחל חבר הייתה יוזמה של מפקדים זוטרים, ביניהם המ"מ איציק מרדכי. המעלה/מעבר נפרץ והוכשר בשלבים על־ידי הפלוגה בין שלל משימותיה האחרות והחל עוד לפני מותו של עוזי. עוזי עצמו הספיק להיות בין העושים במלאכת הפריצה אך לא זכה לראות את סוף המשימה. חבריו לפלחה"ן החליטו לקרוא למעלה על שמו, והגדיל לעשות המ"מ איציק מרדכי שפנה לוועדת השמות הממלכתית כדי לקרוא למעבר על שמו "מעבר עוזי" באופן רשמי.
בשנת 2011 נקבעו במעלה באופן רשמי ובטקס מרגש (ביוזמת אנשים פרטיים ובשיתוף רט"ג) שלטי מתכת המספרים את סיפורו של עוזי. מאז, למרבה הצער, השלטים נעקרו והושחתו.
28. 2.3 ק"מ. קטע טכני קצר – שלבו LOW וסעו בזהירות, אולי יידרשו כיוונים פה ושם. מיד פיצול בשביל – שימו לב ופנו בשביל הימני!!! לא!! לנסות לנסוע בשמאלי – קטע השביל התמוטט ותיקלעו שם למצב שידרוש היחלצות לאחור בנתיב צר – לא נעים ויכול להיות גם מסוכן.
29. 3.6 ק"מ. צומת שחור-ירוק. חציית נחל אבישי. ממשיכים ישר על השביל השחור.
30.
4.0 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת שחור-אדום, ליד שלט של רט"ג.
איפוס ספידומטר. פונים שמאלה על השביל המסומן באדום, לכיוון מערב.
צילום: דרור ברלי
31. 0.4 ק"מ. צומת אדום-ירוק. שבי לירוק מימין, אנחנו ממשיכים ישר על האדום.
32. 3.8 ק"מ. חציית ערוץ נחל חבר.
33. 4.6 ק"מ. צומת אדום-ירוק. ש ביל ירוק משמאל. אנחנו ממשיכים ישר על האדום.
34. 6.9 ק"מ. פיצול בשביל – כרצונכם. שני השבילים נפגשים בהמשך.
35. 10.2 ק"מ. שבילים מצטרפים, ליד בטונדות ולמרגלות משטרת אום-דרג' שנמצאת בדיוק מולנו, על הגבעה. אנחנו ממשיכים ישר.
36. 10.4 ק"מ. שביל כחול מצטרף מימין. אנחנו ממשיכים דרומה עם השביל האדום, משטרת אום דרג' על הגבעה מימיננו.
37.
11.7 ק"מ – 0.0 ק"מ. צומת.
איפוס ספידומטר. פונים ימינה לכיוון צפון, שביל כבוש היטב, לעלייה לגבעת "מחפר-ח'שם-אום-דרג'", היא משטרת אום-דרג'.
38. 1.2 ק"מ ברחבת החנייה של משטרת אום-דרג' (מצפה-מדרג), בסיום הביקור שבים על העקבות בירידה לכיוון נקודה 37.
משטרת אום דרג'. נקראת בערבית גם "מחפר-ח'שם-אום-דרג'" והשם המעוברת הוא "מצפה מדרג" אבל כולנו מכירים את המקום בשם "אום-דרג'". מבנה משטרת הספר הירדנית בשיפולי מדבר יהודה, המהווה נקודת תצפית בולטת באזור. נמצא כאן מבנה הרוס למחצה בן קומה אחת, לידו בור מים ומבנה נוסף ששימש אורווה לגמלים. על הגבעה וגבעות שמסביבה שרדו עדיין כתובות ענק של יחידות צבאיות שהתאמנו במקום בעת ששהו בבסיס "אום-דרג'" של חיל ההנדסה ששרידיו עדיין נמצאים במרחק של כקילומטר וחצי לכיוון דרום-מערב. מרשא הגבעה תצפית פנורמית של 360 מעלות – פני חבר, כרמל ומעון במזרח, ערד, הר חולד ונחל חולד בדרום, נחל ערוגות, מצד ופני-קדם בצפון, נחל חבר והרי מאוב במזרח.
המקום הוא אחד משישה מבני משטרה ששימשו כבסיסים ונקודות תצפית של משטרת המדבר/חיל הספר הירדני שהשתמשו בגמלים על מנת לקיים שגרת פטרולים בין תחנה לתחנה, משנות ה-50 ועד למלחמת ששת הימים ושימשו להגנה מפני ישראל ולהתמודדות עם מבריחים. המשטרות נפרשו מאיזור יער יתיר לכיוון ים המלח, וחלקן בתבנית "מיקי מאוס" (מבנה מרכזי עם שני מגדלי שמירה קטנים בשתי פינות, שבמבט על נראה כמו ראשו של העכבר המצויר המפורסם.
שרידי משטרת אום-דרג' מיושבים על ידי צעירים יהודים בני יישובי דרום הר-חברון שתפסו אותו על מנת לקיים בו נוכחות ישראלית ולמנוע את השחתתו על ידי הבדואים מהסביבה.
צילום: דרור ברלי
39.
2.5 ק"מ – 0.0 ק"מ. לאחר הירידה מאום-דרג', אנו שוב בנק' מס' 37.
איפוס ספידומטר. זהו סוף הטיול. מכאן ואילך, ספר הדרך ממשיך להנחות אתכם ביציאה משטחי איו"ש בחזרה אל תחומי הקו הירוק – שימו לב היטב להנחיות! אנו פונים ימינה בכביש לכיוון מערב, השביל הופך מיד לכביש סלול.
40. 0.6 ק"מ. משמאל משטחי בטון של שרידי מחנה צבאי – ותיקי חיל ההנדסה בוודאי זוכרים את מחנה אום-דרג' המיתולוגי. בעבר שכן כאן בהל"צ – בית הספר להנדסה צבאית. בהל"צ עבר דרומה לנגב בתחילת שנות ה-2000 ובסיס אום דרג' ננטש, נהרס ופונה.
41. 6.0 ק"מ. יישוב בדואי קטן – ח'רבת קנני א-סירה. כביש מצטרף מימין. אנחנו ממשיכים עם הכביש (שמספרו 3269).
42. 7.5 ק"מ. משמאל היישוב הישראלי כרמל.
43. 7.9 ק"מ. צומת כרמל. פונים שמאלה בכביש 317.
44. 10.9 ק"מ. צומת מעון. משמאל, היישוב הישראלי מעון. אנחנו ממשיכים מערבה על כביש 317.
45. 18.0 ק"מ. צומת סוסיה. פונים כאן שמאלה לכביש 316 בכיוון דרום לפי השילוט "ערד".
46. 19.4 ק"מ. מחסום/מעבר מצדות יהודה – יוצאים משטח איו"ש לתחום הקו הירוק.
47. 22.0 ק"מ. צומת T. מימין – המשך כביש 316 לכיוון היישוב שני. אנו פונים כאן שמאלה לכביש 80 היורד לכיוון צומת תל-ערד.
48. 35.9 ק"מ. צומת תל-ערד על כביש 31. סוף מסלול!
צילום: דרור ברלי
