ממש בסוף שנת 2023 עלה לאקרנים הסרט פרארי של מייקל מאן. מי שיגיע לסרט הנושא שם זה וללא היכרות מוקדמת, עשוי להיות מופתע באופן הטיפול שלו באיש ובקבוצה. הסרט כמעט ואינו נוגע בקריירת מרוצי הגרנד פרי ופורמולה 1 של האיש אנצו פרארי, של החברה האגדית אותה הקים וגם לא של הקבוצה, סקודריה פרארי. 

מנגד, הסרט מתמקד בשלושה חודשים גורליים עבור פרארי ובתקופה שתהיה בהמשך משמעותית עבור הספורט המוטורי בעולם.

פרארי – הסרט
צילום: פורום פילם, יחסי ציבור
 

הנקודה בזמן

עיקר הסרט עוקב אחרי ההכנות למרוץ מילה מילייה (Mille Miglia) שנערך במאי 1957. מרוץ זה, שאורכו כשמו – 1000 מילים, ובדיוק: 1597 ק"מ – נערך על הכבישים הציבורים של איטליה בין ברשיה לרומא, והיה חלק ממסורת שהחלה ב-1927.

במרוץ זה גרמה תאונה שאירעה 60 ק"מ לפני קו הסיום ומקורה בפיצוץ של גלגל, לכך שהמכונית – פרארי S 335, נהוגה בידי אלפונסו דה פורטגו ועם הנווט אדמונד נלסון – סטתה ממסלולה ועפה על הקהל. כתוצאה מהתאונה נהרגו הנהג והנווט ועוד תשעה צופים. 

בעקבות האירוע הקטלני הזה נאסר קיומם של מרוצים בדרכים ציבוריות באיטליה. מילה מיליה עצמו היה, החל מ-1977, לאירוע מוטורי אחר; מרוץ מטרה בהשתתפות מכוניות שנוצרו עד 1957.

פרארי – הסרט
צילום: פורום פילם, יחסי ציבור

העיתונות האשימה את פרארי בכך שבמכונית לא הוחלפו צמיגים בזמן עצירת הטיפול האחרונה כדי לחסוך בזמן; בהמשך ובעקבות חקירה נמצא כי לא כך היה.
 

הסרט ואנציו

הסרט עוסק בחייו של האיש פרארי בתקופה המדוברת – הגעגועים לבנו דינו שמת ב-1956 בגיל 24, יחסיו העכורים עם אשתו לאורה שהייתה בתחילת הדרך שותפה בחברה, ועם לינה לארדי, המאהבת עימה חי בהמשך ושהייתה אם בנו מחוץ לנישואין פיירו.

פה ושם משורבבים פרטים שאינם מתאימים קלנדרית לתקופה אותה מתאר הסרט כמו אזכורים לקרב מול פורד (1966), רכישת מחצית פרארי על-ידי ג'יאני אניילי מפיאט (1969), בנוסף נאמרו גם התייחסויות שגויות לגבי מיקום המנוע מלפנים (ולא מאחור/במרכז הקשורות לשנות השישים בפורמולה 1). 

פרארי – הסרט
צילום: פורום פילם, יחסי ציבור

ובכל זאת, כל אלה מובאים כדי להציג את הדמות המורכבת של אנציו פרארי: הכישרון שלו שמצא ביטוי לא רק בהצלחות על מסלולי המרוצים אלא גם ביכולתו לייצר אויבים, הקשיים הכלכליים וגם יחסיו הלא פשוטים עם העיתונות האיטלקית שראתה אותו גם אחראי למותם של נהגים. הוא מצדו גירש ממסיבות עיתונאים כתבים לא מפרגנים וניצל אחרים כדי להדליף פרטים.יוצרי הסרט, שנוצר על-פי ספרו הביוגרפי של העיתונאי האמריקאי הידוע ברוק ייטס ויצא לאור ב-1991, לא פספסו כמובן את האמירה המפורסמת של פרארי שהוא מוכר מכוניות כדי לממן את המרוצים, בניגוד לאחרים המשתמשים בתחרויות כדי למכור מכוניות. וגם פרט שולי, לכאורה, מספר על האיש; בשנים האלה הוא נשאר נאמן לפיג'ו 403 שלו.