קצת מעל שנה מאז חשיפת הבכורה של הטאטה נאנו בינואר 2008 היא מגיעה לשלב השיווק המסחרי. המכונית הזעירה עוררה גלי סקרנות והתענינות ברחבי העולם מאז נודעה תכניתה היומרנית של חברת טאטה למכרה תמורת 2,500 דולר: באמת מכונית לכל פועל.
לא קל להגיע לתג מחיר כזה, והיום אנו כבר יודעים כי במפרט "אירופי", כפי שהוצגה הנאנו בתערוכת ז'נבה האחרונה, המחיר יהיה גבוה בהרבה – החל מכ-5,000 אירו. בהודו הדרישות אחרות והמיר הבסיסי אכן יהיה כ-2,500 דולר. תמורת זה תזכו למנוע שני-צילינדרים צנוע (מישהו אמר סיטרואן דה-שבו?) בנפח 624 סמ"ק שמפיק 35 כ"ס, ולתיבה ידנית עם 4 הילוכים. עם משקל של 600 ק"ג, זה יספיק להגיע ל-105 קמ"ש (אם הכביש יהיה מספיק ארוך, מן הסתם) – אבל באופן די מובן, טאטא מתגאה יותר דווקא בסעיף החסכון: צריכת הדלק הממוצעת המוצהרת היא 23.6 ק"מ לליטר, וזו הצריכה הטובה ביותר בשוק ההודי למכונית בעלת מנוע בנזין. פליטת CO2 עומדת על 101 גרם/ק"מ, וזה הנתון הטוב ביותר בין כל המכוניות מכל סוג שהוא הנמכרות בהודו. אורכה של הנאנו הוא 3.1 מטרים בלבד, רוחבה 1.5 מטרים וגובהה 1.6 מטרים – ועם ממדים זעירים שכאלו, לא פלא שרדיוס הסיבוב הוא 8 מטרים בלבד.
הנאנו תוצע בהודו בשלוש רמות גימור. הרמה הבסיסית לא כוללת הרבה מעבר למנוע וארבעה גלגלים; ברמה הבינונית מתווספים אבזרי פינוק כמו מגבר בלם ומערכת חימום ומיזוג, ואילו ברמה הגבוהה ביותר כבר יש נעילה מרכזית, חלונות קדמיים חשמליים, פנסי ערפל ואפילו יציאת מתח לטעינת מכשירים סלולריים. בענין זה, אגב, טאטא נתכננת רשימת אבזרים נלווים שכוללים בין היתר מכשיר סלולרי, שעון, חולצות וכן הלאה. לעומת זאת, בסעיף הבטיחות אין כל אזכור ל-ABS או כריות אוויר. הגרסה האירופית תהיה מצויידת יותר גם בסעיף זה.
לא פשוט לייצר את הנאנו בכמויות שיענו על הביקוש. כיום הנאנו מיוצרת במפעל ישן של טאטא שקיבולת הייצור שלו מוגבלת; החל מ-2010 יעבור הייצור למפעל החדש היעודי לנאנו, שהקמתו נתקלה בקשיים הנובעים מהלאמת אדמות חקלאיות. המפעל החדש יוכל להפיק 350,000 מכוניות בשנה. ב-2010 גם אמור להתחיל שיווק הנאנו באירופה. אז גם היא תוכל להגיע גם אלינו, אם כי נכון לעכשיו עדיין לא ידוע מי ייבא אותה. כפי שדיווחנו בעבר, חברת "מאיר" יבואנית הונדה, וולוו ויגואר מעונינת בזכיון, כמו גם אלדן.
אלא שכאן גם עולה שאלה אחרת. לא ברור עד כמה השוק הישראלי – אפילו במצב של מיתון – אכן מותאם למכוניות זעירות וסופר-עממיות כמו הנאנו. מזה שנים שהציבור הישראלי מצביע ברגליים ומתנגד למכוניות קטנות וזולות, בוודאי אם אינן מצוידות בתיבה אוטומטית – ראו מקרה פיאט פנדה כדוגמה ברורה. "מר ישראלי" אינו אוהב להפגין קבל עם ועדה כי בחר במכונית זולה, כנראה. ימים יגידו האם המשבר הנוכחי ישנה את סדרי העדיפויות ואת ההעדפות של הנהג הישראלי.