רכב השטח של מרצדס, G-קלאס - G מ־Gelände, שטח בגרמנית; שמו המלא Geländewagen, רכב שטח - הוא כלי יחיד במינו. המבנה שלו - הקופסתי בחוץ כמקובל בדגמי שטח מקוריים; המערך המכני שלו, הכולל גם שלוש נעילות דיפרנציאל - והמחיר הצמוד לו, קרוב ל־1.5 מיליון שקלים (פי שלושה מרנגלר/ברונקו בגרסאות הקצה שלהם) ממקם אותו לבד והרחק בין רכבי השטח הייעודיים. 

לדגם זה, בגלל ההיסטוריה, המפרט, המחיר וכמובן השילוב בין היעוד ליצרן, מעמד ייחודי אפילו בהשוואה לדגמי מופת אחרים של מרצדס.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג
 

ארבעים וחמש שנים

מקורו של הרכב בתחילת שנות השבעים; אז ביקש השאה האיראני, שהיו לו גם 25% ממניות דיימלר בנץ, כי מרצדס תייצר עבורו רכב שטח לצרכים צבאיים. רכב זה פותח על־ידי שטייר־דיימלר־פוך האוסטרית (אז חברה בת של מרצדס; כיום מגנה־שטייר) שהתמחתה ברכב צבאי, גם בהנעה כפולה. מרצדס החליטה כי דגם זה יוצע גם במהדורה אזרחית והדור הראשון (W460) הוצג ב־1979.

עד 1990 מדובר היה ברכב שדה ספרטני יחסית שהיו לו שני סרנים חיים, אבל הדור השני היה שונה. הבסיס נשאר, אבל המפרט שודרג - כולל הנעה כפולה־קבועה, שלוש נעילות תקניות - ותא הנוסעים כולל סביבת הנהג היו למהודרים הרבה יותר. עד הצגת הדור השלישי ב־2018, הרכב שודרג ונוספו לו מערכות בטיחות ותקשורת עדכניות. 

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג

בתחילת 2018 הוצג הדור הנוכחי, וזה היה דגם שתוכנן מהיסוד, וכלל שלדה חדשה ומתלה קדמי נפרד. מערכות הבטיחות והתקשורת שודרגו עוד, אבל העיצוב החיצוני המשיך את המופע המקורי. 

מרצדס הכריזה על חידוש הדור השלישי זה עתה, בשם קוד 465 (מחליף את 463 מ־2018). ממדי הרכב כשהיו, אבל השינויים משמעותיים במספר תחומים: היצע מנועים מעט שונה, תכנון מרכב משופר, מערכת מולטימדיה עדכנית. ראשית, בכל המנועים יוטמע מערך היברידי מתון (48 וולט) חזק יחסית; שנית, בגרסה 500 יכהן טורבו־בנזין 3.0 ליטר 6 צילינדרים בטור עם 449 כ"ס (במקום אותו כפול־מגדשים 4.0 ל', V8); גרסאות הדיזל (450d) והביצועים (G63) ללא שינוי. במרכב קורות A שונות, לאווירודינמיות עדיפה ולצמצום רעשי הרוח, מערכת אלקטרו־הידראולית לבולמי הזעזועים במקום מוטות מייצבים, לשיפור היכולת הדינמית ונוחות הנסיעה, גם באמצעות הגדלת מהלך המתלים; אופציה בלבד ב־G63. בסביבת הנהג מולטימדיה חדשה, עם ממשק MBUX ומסך מגע.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: מרצדס
 

הקנקן

העיצוב של G אינו מורכב או מתוחכם. ההפך. הוא נראה תכליתי מפגוש לפגוש, וזה גם סוד קסמו. המרכב גבוה (מאוד; 197 ס"מ) ובעל קצוות ישרים, השמשה הקדמית גדולה וניצבת בצורה יוצאת דופן, ליצירת פרופיל במבנה ייחודי. השוואה לקרובים לו בייעוד ובמבנה - ג'יפ רנגלר, פורד רוביקון - מפגינה כמה הוא פשוט למראה, כמה עיצובם מושקע ביחס. 

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג
 

מה שבתוכו

ל־G אין מפתח חכם. מה כן יש? ידית מסיבית, עם לחצן פתיחה. פתיחת המנעול וסגירת הדלת מפיקים 'קליק' מכני ייחודי. לרכב אין ידיות אחיזה לכניסה - לא מלפנים ולא מאחור - ועם מדרגות צד (באיכות גבוהה, עם גומי למניעת החלקה) צרות יחסית, הכניסה לא מאוד נוחה.

סביבת הנהג נעימה ואיכותית, וההופעה מהודרת. עם זאת, מתגי החלונות או פס המצחייה הקטן שמעל לצמד המסכים עשויים מחומרים פשוטים יחסית. מנגד, איכות ההרכבה גבוהה ביותר.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג

בהינתן העבודה שהדור הנוכחי לא שונה מאז הוצג ב־2018 - ניכר כי סביבת הנהג אינה עדכנית בנוסח הדור האחרון של דגמי מרצדס. זה לא בהכרח רע, אני בעד פקדים פיזיים, אולם תפעול מערכת המולטימדיה, הנעשה באמצעות בורר סיבובי ומשטח מגע, אינו נוח. הוותק בא לידי ביטוי גם בהיעדר משטח טעינה אלחוטי ובמיעוט שקעי USB, ואלו שכן נמצאים הם מהסוג הישן מה שאילץ רכישה של מתאם. יש ממשקי צימוד לטלפון, אך אלו מחייבים שימוש בכבל. 

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג

ובעניין האבזור, ל־G קלאס אין רמות גימור מובחנות כמו בדגמים אחרים וכל רכב נבנה באופן אישי. וכך, ברכב הנבחן מכל דלק 100 ליטר (הכרחי; למקורי 75 ל'), תאורת 'מטריקס לד' נהדרת, 10 כריות אוויר. יש גם מערך מצלמות היקפי, אבל עם תצוגה קטנה יחסית ולא איכותית (למעט מצלמת הנסיעה לאחור). במפרט גם מערכת פליטה משודרגת, "לשיפור צליל המנוע", עוד נגיע לזה.

אותה רשימת אבזור אינה מאוד מרשימה, ולהוציא מערכת השמע (המטריפה) של בורמסטר, אינה כוללת פריטים המקובלים במכוניות העולות שמינית. בכל אופן, ההיצע ישנו, כמו מושבים משודרגים - עור נאפה במקום 'רגיל', עיסוי, אוורור (חימום כבר יש, גם למושבים האחוריים) - אבל תוספת המחיר אינה זניחה: בין 100,000 ל־200,000 שקלים.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג

תנוחת הנהיגה יוצאת דופן: קו חלונות נמוך במיוחד ומושב גבוה יחסית, ליצירת שדה ראייה מעולה לפנים. המושבים נוחים ותומכים, אם כי בהתחלה התחושה היא שהם הדוקים מדי. 

הכניסה לאחור מעט מאתגרת מאותן סיבות שצוינו בהקשר של המושבים הקדמיים, אבל הדלת נפתחת בזווית רחבה. הספסל נוח מאוד, תומך היטב. הרצפה שטוחה כמעט לגמרי. שני פתחי מיזוג, גם במרכז, גם על קורות B.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג

לתא המטען נפח של 640 ליטר. זוגתי שתחיה ואני הצלחנו להכניס אליו ציוד לסופ"ש, אולם כשרצינו להשתמש בכיסוי הנגלל כדי להגן על הציוד מהאבק הצפוי בשטח, נדרשנו להעביר מעט ציוד למושב האחורי.

מחירו של G קלאס הבסיסי בגרסת 500 הוא 1.43 מיליון שקל, ושתי חבילות העיצוב עולות 30,000 שקלים. 

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג
 

צלילי המוסיקה

המנוע הוא מהטובים שיש למרצדס, משרת גם את הדגמים הספורטיביים ביותר שלה, וכך גם אופי הפעולה: חזק, בריא, צליל מופלא. נתחיל בנתונים: בנזין כפול־מגדשים 4.0 ליטר V8 המייצר 422 כ"ס ב־5250-5500 סל"ד ו־62.2 קג"מ ב־2250-4750 סל"ד. התיבה האוטומטית עם 9 הילוכים, ההנעה כפולה, משך ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש הוא 5.9 שניות והמהירות המרבית 210 קמ"ש.

תוספת "שדרוג צליל המנוע"; שהוזכרה קודם היא מערכת פליטה ספורטיבית, ומותקנת ברוב דגמי G500 שנמכרו אצלנו (ויש יותר, של אקרפוביץ'). אבל בעיקר: יכולת צבירת המהירות של הרכב מאוד משכנעת. ומרשימה.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג

עם זאת, תיבת ההילוכים אינה מתעלה כאן. בעוד שהמנוע דוחק בנהג למשוך אותו אל הקצה, תיבת ההילוכים לא תמיד משתפת פעולה עם הרעיון - רוב הזמן היא חלקה ובמצב 'ספורט' ההעברות ההילוכים מהירות יותר, אבל לעיתיים היא הגיבה באיטיות, מעט התבלבלה ואפילו הורגשו חבטות פה ושם. 

צריכת הדלק במהלך המבחן נעה סביב 5.5 ק"מ לליטר, חלק גדול במאמץ ובשטח. זו צריכת דלק גבוהה למדי, וסיבה מובנת לפרישתו של מנוע זה מההיצע. 

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג
 

חינוך טוב

ל־G מתלים 'רגילים' - לא קפיצי אוויר, לא בולמים אדפטיביים. הוא אינו מעודן במיוחד אבל בהחלט נוח. השיכוך יעיל, בעיקר כאשר השיבוש גדול יותר, אבל טוב פחות כאשר הוא קטן, מכיוון שהמהלך הראשון של הבולם נוקשה ולצמיגי ה'שטח' (צמיגי A/T, חורף) דופן נוקשה יחסית. שיכוך ההחזרה יעיל גם כן, אך פעולתו אינה מעודנת ביותר.

בידוד רעשים מוצלח עד 110 קמ"ש - כולל בידוד רעשי רוח; לא מובן מאליו ברכב עם מרכב כה קופסתי שכזה; אלה מתחילים בכ־120 קמ"ש. וגם אז לא נשמעים הרבה.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג

במהלך המבחן בלטה פעולת המערכת לתיקון סטייה מנתיב - תיקון שנעשה דרך מערכת הבלמים ולא דרך ההגה. למערכת פעולה לא מעודנת ולא היה ברור מתי המערכת נכנסת לפעולה, גם בפעמים שיצרתי פרובוקציה מכוונת - פעם היה תיקון, פעם רטט בהגה.

היכולת הדינמית טובה בשביל רכב כה גדול וכבד (2.35 טון). לכיול הראשוני הנוקשה של המתלים יתרון בריסון תנודות המרכב, ולהגה (אלקטרו־הידראולי) משקל ודיוק טובים (בעיקר ב'ספורט'). מצד שני, תחת עומס רכות הפעולה שלו בולטת, ולמשקל נוסף ממד גובה לא קטן (כמעט 2 מ'); למרות ההנעה הכפולה, התנהלות רגועה בכביש מפותל מומלצת.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג
 

מנת השף

ואז ירדנו לשטח. G קלאס מגיע אליו עם תכנון מעולה מלמטה - כל המכלולים בקו אחד עם קורות השלדה, כולל המפלטים הנמצאים בצדי המרכב. רכב ההדגמה צויד בצמיגי A/T במידה 265/60 על חישוקי "18, פאלקן ווילדפיק, אידאלי למי שמתכנן לטייל. עם זאת, כמו כל רכב כביש־שטח עדכני, המרכב שופע פלסטיק, כך שכדאי להיזהר. מדרגות הצד עשויות פלסטיק מסיבי יחסית שאינו מחובר לבתי הגלגלים, כך שאם נוצר נזק למדרגה, ניתן להחליף רק אותה.

ל־G מרווח גחון של 24.1 ס"מ, זווית גישה של 30.9 מעלות, זווית בטן של 26 מעלות, זווית נטישה של 29.9 מעלות - או 25.9 עם וו גרירה, כמו ברכב ההדגמה - זוויות מרכב דומות לאלו של לנד קרוזר מהדור הפורש, בעוד שמרווח הגחון גדול משמעותית.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג

מבחינת עזרים לשטח, G מינימליסטי: שלוש נעילות דיפרנציאלים, יחס העברה נמוך, מצב נהיגה ייעודי לשטח (G) המופעל עם שילוב ל־Low או עם נעילת דיפרנציאל מרכזי, מערך צילום היקפי ו... זהו. אולד סקול. לא בקרת זחילה, לא ניתוק מוט מייצב, לא מתלים עולים ולא מתלים יורדים.

עם הכניסה לשטח, נעלנו דיפרנציאל מרכזי ואז גילינו כי פעולת מערכות הבטיחות המתקדמות, מבוטלות לצד מערכות ABS ו־ESP (ולדעתי זה מעט מוגזם) כשבמקביל נכנס לפעולה מצב נהיגה G המשפיע על פעולת ההיגוי, תיבת ההילוכים, המצערת. מה שעוד גילינו הוא שבכל כיבוי, נעילת הדיפנרציאל המרכזי כבית, כך שכדאי לשים לב לכך לפני תחילת תנועה.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג

בשביל G נעים ונוח, בהמשך להתרשמות בנסיעת הכביש. אבל G הוא רכב שטח אמיתי - וכך צריך להתייחס אליו. בהקשר הזה, נכונה לנו אכזבה מסוימת, אחרי שגילינו של־G יש בעיה משמעותית יותר - נטייה מסוימת להתדרדר לאחור, גם בשיפועים קלים יחסית; לא צפוי בהינתן סוג תיבת ההילוכים. המשמעות היא קושי בהתקדמות זחילה בה נדרש תמרון איטי, עם צורך בהעלאת סל"ד בשביל להתקדם בזחילה (בכל זאת, מנוע טורבו־בנזין) במעבר מסולע וכך נוצר קושי מסוים בתמרון. בנוסף, היעדר הבקרות ומהלכי המתלים הקצרים יחסית חייבו נעילת דיפרנציאל אחורי - בעידן של בקרות, מוזר לנעול כל כך מוקדם.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג
 

סוף הדרך

מרצדס G-קלאס 500 השאיר אותי ברגשות מעורבים. מצד אחד, הרכב הזה מנגנן בדיוק על המקומות הנכונים - מנוע וביצועים מעולים, תנוחת נהיגה יוצאת דופן, המופע הייחודי והכה־מזוהה. למתלים תכנון מוקפד - ואלו משלימים את התחושה שמדובר ברכב מתוכנן היטב.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג

מצד שני, מעט המגרעות שישנן, בולטות. סביבת הנהג הלא־עדכנית ורשימת האבזור הלא־באמת־עשירה יוצרים תחושת "חסכו עליי". בנוסף, בשטח הוא פחות הרשים מהצפוי; אלה לא יצרו מצב של דיל ברייקר - אבל.

על רקע מחירו של הרכב, 1,460,000 שקלים (2 חבילות עיצוב ולא הרבה אבזור) - בדיוק המחיר של מכונית־פאר נכבדה־מאוד (מרצדס S קלאס 350d) פלוס רכב־שטח עתיר־יכולת (ג'יפ רנגלר רוביקון S) - לדיל הזה יש בעיה, והיא מעבר לעצם המחיר המאוד גבוה.

מרצדס G-קלאס - מבחן דרכים (G500)
צילום: איתי שטיינברג