שני מותגים, שני דגמים
המותג הראשון שעשה זאת בגדול היה ג'ילי, שהיה כמעט בן רגע לרב המכר בישראל בתחום זה בזכות מחיר כמעט שובר שוק בזמנו, טווח נסיעה גדול עד 460 ק"מ, הבטחה לחיסכון בעלויות מהשקל הראשון ומלאי "בלתי מוגבל" בזכות תקינה אירופאית מלאה. ואכן, בשנת 2022 נמסרו יותר מ-6,800 רכבי ג'ילי והא המותג התשיעי בגודלו בישראל. הרכב היחיד שהיא משווקת – דגם הפנאי הקומפקטי ג'ילי גאומטרי C – הוא הנמכר ביותר.
מתחרה חדשה החלה לפעול כאן ממש לאחרונה בתחום הרכב הפרטי; BYD הסינית משווקת מזה עשור אוטובוסים חשמליים, אבל לא מכבר החלה להציע שלושה דגמי פנאי – ולאחד מהם, BYD אטו 3, תקינה אירופאית מלאה. גם הוא רכב פנאי קומפקטי, הטווח המוצהר, 420 ק"מ, קצר יותר אבל לא מאוד רחוק, ובעוד ג'ילי מתחילה לצבור רשימת המתנה ארוכה הרי ב-BYD מבטיחים, בדיוק כמו בג'ילי לפניה, מלאי גדול וזמין לאספקה. ההצלחה לא איחרה לבוא ובשנת 2022 נמסרו קצת יותר מ-3,700 יח' של אטו 3, זאת למרות שהמסירות החלו רק בחודש נובמבר.
וכן, המחיר של הדגמים האלה ממש קרוב.
על הנייר
ראשיתו של גיאומטרי C בדגם אמגרנד GS שהוצג ב-2016 כרכב בנזין וגרסה חשמלית מוסבת שלו (2019) זכתה לשם המוכר לנו כאן. ה-C מוצע בישראל בשתי גרסאות סוללה – סוללת 53 קוט"ש לטווח של 350 ק"מ או סוללת 70 קוט"ש לטווח של 460 ק"מ – לשתיהן מנוע אחד, הנעה קדמית ו-204 כ"ס. טווח המחירים נע בין 152,000 שקלים לגרסת הטווח הקצר ומגיע עד ל-165,000 שקלים לגרסת הטווח הארוך שהתייצבה למבחן. צביעה דו-גונית מוסיפה 2,000 שקלים.הדגם השני, BYD אטו 3, הוצג ב-2021 על בסיס פלטפורמה חשמלית ייעודית חדשה של היצרנית (e-Platform 3.0). ה-3 מוצע בעולם עם סוללת 50 קוט"ש לטווח של 350 ק"מ או 60.4 קוט"ש ל-420 ק"מ – ולישראל מגיעה רק זו עם הטווח הארוך. גם כאן מנוע אחד, הנעה קדמית והספק של 204 כ"ס, אך זה יכול לעלות במצב דחף (בוסט) ל-220 כ"ס. המחירים בישראל נעים בין 163,500 שקלים לרמת הכניסה ועד 175,500 שקלים לרכב המבחן.
הקרבה ביניהם נמשכת מעבר להיותם רכבי פנאי ולהספק המנוע. הממדים שלהם דומים מאוד וכמקובל בסגמנט, ועם זאת ל-אטו 3 יתרון של מספר ס"מ – חלקם משמעותיים יותר (2 ס"מ בבסיס הגלגלים ו-4 ס"מ ברוחב) וחלקם פחות (2 ס"מ לאורך). נתון המשקל אף הוא צמוד, והביצועים קרובים: 7.7 שניות ל-100 קמ"ש בג'ילי מול 7.3 שניות ב-BYD. וכן, כמו בדגמים רבים המגיעים מסין, רשימת אבזור הנוחות בשניהם עשירה וארוכה ביחס למחיר ובכלל.
לשניהם מגוון רחב ועשיר של מערכות בטיחות מתקדמות כמצופה כיום, ובשניהם המערכות פועלות באופן תקין אך פחות מעודן ונעים מהמקובל. בתחום אחד נרשם יתרון ברור לזכותו של אטו 3: הוא כבר נבחן על-ידי יורו NCAP וזכה לדירוג של 5 כוכבים; ה-C עדיין לא, ולכן חסר דירוג בשלב זה.
ליד המטען
את המבחן התחלנו בטעינת בוקר ארוכה – יותר מדי כלי רכב חשמליים על מעט מדי עמדות טעינה זה אינו מתכון להתחלה יעילה. אבל זה מתאים לכתבי רכב שיכולים אז לסקור את העיצוב החיצוני, סביבת הנהג המרחב לנוסעים, תאי המטען ושאר ההיבטים הסטטיים של הכלים.מצאנו כי לשניהם הופעה חיצונית מוצלחת למדי. לג'ילי מופע מקורי יותר, אך הקשר שלו לרכב פנאי במגמת שטח מובהק פחות; הפרופורציות מקרבות אותו במידות ובהופעה לאותם דגמי פנאי קומפקטיים בצד הקטן של הסקלה (קיה אקסיד, למשל). ל-BYD מופע פשוט ונקי יותר ומקורי פחות – ניתן לראות מקורות השראה מכמה מותגים אירופאים מובילים. ל-BYD גם הופעה ועיצוב שלמים יותר – מארז הסוללות למשל מוחבא היטב. בקיצור, בתחום זה – עניינים של טעם ושל העדפה.
ממשיכים לטעון
הכניסה ל-C נוחה מעט פחות בגלל שהמפתח נמוך יותר. בהתאם, גם תנוחת הנהיגה נמוכה יותר וקרובה יותר לכזאת שיש במשפחתיות. נציין לחובתו הגה שלא יוצא מספיק החוצה ופוגע בתנוחת הנהיגה. עיצוב סביבת הנהג מודרני ונעים, שילוב הגוונים מוצלח ובערב תאורת אווירה נאה.ביצוע מרשים פחות עם הרבה משטחים של פלסטיק נוקשים שלא מותירים רושם מיוחד, וגם תצוגת מסך המולטימדיה (12.3 אינץ') פחות חדה. מושב הנהג לא נוח במיוחד ובעל מראה פשוט, אך לטעמנו הוא עדיף על זה של האטו 3.
אטו 3 מפליא בסביבת נהג אולטרה מעוצבת – החל בקווים היוצרים אותה במוטיב מיתרים/גלים, דרך מגוון הצבעים ומשטחי הדיפון ועד לפרטים קטנים יותר, כמו המיתרים בדלתות או ידיות פתיחת הדלת המיוחדות. יש שיעדיפו מופע שקט ורגוע יותר כמו שיש בג'ילי, אך אין ספק שב-BYD בחרו להשקיע ביצירת סביבת נהג מהמקוריות שיש, וכזו שלא ניתן להתעלם ממנה. על כך מוסיף ה-BYD איכות חומרים טובה יותר (גם אם לא מצטיינת בפני עצמה) ומסך מולטימדיה גדול במיוחד (15.6 אינץ') שבהחלט מוסיף לרושם.
תנוחת הנהיגה גבוהה יותר והמרחב מלפנים עדיף. גם לחובתו גלגל הגה שלא יוצא מספיק החוצה ומושב מוצלח פחות – האחיזה הצידית טובה יותר אך המבנה האחוד מפריע לכתפיים של נהגים גבוהים והתמיכה בבסיס חסרה.
לשני הכלים הנדסת אנוש הרחוקה מלהצטיין, כל אחד בדרכו שלו. ג'ילי אוסף נקודות בזכות פקדים חיצוניים למערכת המיזוג אך מאבד נקודות בגלל תפעול מסורבל של מערכת המולטימדיה דרכה נעשות רוב הפעולות – כולל בחירת מצבי נהיגה ודרגות העוצמה של הבלימה הרגנרטיבית הנעשות דרך שני תפריטים שונים. גם ממשק ווייז 'מתוח' ונראה מוזר, ונדרשות יציאה וכניסה איטיות ממנו לכל הפעולות. חוגה לעוצמה של מערכת השמע נמצאת רק על גלגל ההגה.
ב-BYD חסרים פקדים לשליטה במיזוג, יש מספר לחצנים סביב ידית ההילוכים – קיצורי דרך שונים, מצבי נהיגה ובלימה רגנרטיבית ועוד. עם זאת, מיקומם אינו נוח, העומס רב ואלה דורשים לעיתים הסטת מבט ממושכת. מיקום פתחי המיזוג הנאים הופך אותם ללא נוחים לשימוש, המיתרים בדלתות מוסיפים להופעה, אך הם מוצלחים פחות כאשר הם צריכים להחזיק ציוד.
כולם לעלות
גם הכניסה לשורה השנייה עדיפה ונוחה יותר באטו 3, מדגישה את אחד היתרונות הברורים של הדגם בעימות הזה. בזכות מפתח דלתות מעט גדול יותר ויתרון גובה, ב-BYD "מתיישבים" ואילו אל הג'ילי "נופלים". היתרון הגדול הוא עם הושבת ילדים – צריך להתכופף פחות.על הכניסה הנוחה מוסיף ה-BYD מרחב טוב יותר, במיוחד לשלושה, בזכות רצפה שטוחה וקונסולה מרכזית רחוקה, זאת בניגוד למנהרת הינע בולטת בג'ילי. גם המושב האמצעי עצמו בג'ילי מוצלח פחות. המרווחים ב-BYD עדיפים בשלושת הצירים, במיוחד מרווח הראש. בג'ילי מסילות המושבים הקדמיים הפריעו לכפות הרגליים. המושב עצמו ב-BYD לא מצטיין בפני עצמו – מסעד המושב מעט ספסלי, אך ביחס לבסיס המושב הפשוט של ג'ילי וזווית המסעד השוכבת הוא העדיף מבין השניים.
יתרונותיו של אטו 3 באים לידי ביטוי גם בתחומים נוספים. המופע המרשים מלפנים נמשך גם לשורה השניה עם אותן ידיות, מיתרים, משטחי דיפון ותאורת פנים עשירה. לעומתו, העיצוב המודרני-נקי של הג'ילי מלפנים נשאר שם, ומאחור רמת ההגשה מאוד בסיסית עם משטחי דיפון נוקשים ופשוטים.
BYD אטו 3 גם מאובזר טוב יותר מאחור: שני פתחי מיזוג במקום אחד בג'ילי, שני שקעי טעינה במקום אחד בג'ילי (אחד מכל סוג, רק A בג'ילי), כיסים בגב המושבים עם מקום ייעודי לנייד, גג שמש פנורמי גדול משמעותית תאורת אווירה ותאורת קריאה שאין כלל בג'ילי.
טוענים מטען
ג'ילי מציע נפח מצומצם למטען של 340 ליטרים בלבד, נתון שמתאים לדגמי סופרמיני. ל-BYD נפח הטענה גדול בהרבה של 440 ליטרים והוא עדיף בשימוש משפחתי. לשניהם מבנה יעיל ומוצלח – זה של BYD יותר, בזכות תאים גדולים בצדדים ורצפה כפולה. פתח הטעינה ב-BYD גדול ורחב יותר, וגם גובה הסף נוח יותר.ג'ילי צובר מספר נקודות בזכות צמיג רזרבי (לא בגודל מלא) שאינו קיים ב-BYD (ערכת ניפוח). תקר שאינו ניתן לתיקון שקרה ממש עם תום המבחן הדגים את הפער הגדול בין צמיג לערכה – ההבדל בין יכולת תנועה תוך עשר דקות, לבין המתנה לגרריסט במשך שעות.
מאיצים
כאמור, לשני הכלים הספק של 204 כ"ס (150 קילוואט) ומומנט של 31.6 קג"מ והביצועים על הנייר מאוד קרובים. ל-BYD הספק מעט גבוה יותר במצב 'ספורט' (220 כ"ס) אולם גם תוספת משקל של מעל 50 ק"ג. ואכן הביצועים בפועל – הן במבחני תאוצה שביצענו והן בכבישי ישראל – דומים עד זהים, עם יתרון קל-עד-זניח של כל אחד מהם בהתאם למצבי הנהיגה השונים. לשניהם תגובות מהירות ומיידיות ומספיק כוח לביצוע עקיפות ושמירה על קצב גבוה גם בתוואי הררי.ההבדלים נובעים מאופן ההגשה: ל-BYD העברת כוח לינארית ומדורגת יותר היוצרת תחושה כוחנית פחות. בג'ילי הכוח מגיע קצת מוקדם יותר וכולו בבת אחת – התחושה כוחנית יותר, אך לא פעם הוא התקשה להעביר את הכוח לאספלט ופרפר צמיגיו. בכל מקרה, כאמור, הביצועים בפועל כמעט זהים וטובים למדי בכל מצב.
טוענים מכוניות
אחרי טעינת הבוקר הארוכה הגיעה טעינת ערב ארוכה לא פחות – לאחר התברברות לא קצרה וטווח הולך ומצטמצם הגענו בלית ברירה לעמדה בדבירה. בעמדה זו רק חיבור מהיר אחד והוא כבר היה מאויש. בהמשך התחברנו בתורות. כל זה נמשך יותר משעה במהלכה ביאסנו עוד שני בעלי רכב חשמלי שהגיעו לטעון את הרכב שלהם – תזכורת לתשתית עמדות הטעינה החייבת לקבל דחיפה משמעותית כדי לספק שירות סביר.עם הטעינה נרשם יתרונו הגדול והבולט ביותר של ג'ילי. בתום המבחן ג'ילי גיאומטרי C רשם נתון צריכה של 5.2 ק"מ לקוט"ש בעוד BYD אטו 3 השיג 4.9 ק"מ לקוט"ש. הפער הקטן לכאורה בנתוני הצריכה לטובתו של ג'ילי, כ-6% בלבד, התרגם להבדל של עשרות קילומטרים בזכות סוללה גדולה עם 9.5 קוט"ש יותר (כמעט 16% יותר).
וכך, הטווח של ג'ילי במבחן עמד על 364 ק"מ (79% מהנתון הרשמי) מרשימים בהתחשב בעומס, מול כ-300 ק"מ (כ-71% מהנתון הרשמי) בלבד ב-BYD. וכמובן כתמיד, הצריכה והטווח של שניהם צפויים להשתפר בשימוש מתון ויום-יומי יותר.
נוחות והתנהגות
נוחות הנסיעה של שני הכלים ממוצעת למדי כתוצאה מכיול מתלים שאינו רהוט במיוחד, ולכך מצטרפת רמה בינונית של בידוד רעשי רוח וכביש (ג'ילי רועש מעט יותר). התוצאה: הנסיעה בשניהם אינה נינוחה במיוחד. בעיר שניהם זזים ורועדים לא מעט במעבר על רצף שיבושים, אולם BYD עדיף בזכות ספיגה טובה יותר של שיבושים בינוניים וגדולים, במיוחד כאלה בעלי שפה חדה – הדופן השמנמנה יותר של צמיגי אטו 3 בוודאי מסייעת בכך. בנוסף, המתלה האחורי של ג'ילי (קורת מתח) מתמודד פחות טוב עם פסי האטה. מחוץ לעיר המצב משתפר והם בהחלט נעימים יותר בתוואי שכזה, כאשר לרוב BYD נותר נוח ונינוח מעט יותר. ג'ילי גם מעט פחות מרוסן מ-BYD בכביש גלי או מפותל, אולם הינו שמחים לתוספת ריסון גם בדגם זה.היכולת הדינמית של שניהם מספקת לכל צורך סביר, אולם על שניהם לעשות דרך בתחום זה ביחס למתחרים מערביים. ג'ילי מעביר מעט יותר מן הדרמה בנהיגה שכזו, האחיזה טובה פחות, הוא מתקשה יותר בהעברת הכוח לאספלט וההגה קל ואינו מדויק.
BYD היה מעט עדיף בקטעים הדינאמיים, בזכות רמת אחיזה גבוהה יותר, מערכות בקרה המתפקדות באופן מעודן, וההגה שהיה רחוק מלהצטיין היה מעט עדיף יותר.
יכולת הבלימה של השניים ראויה; פעולת דוושת בלם לא מוצלחת, זו של ג'ילי מעט פחות. הבלימה הרגנרטיבית של ג'ילי עדיפה – יש לו שלושה מצבים והם עקביים יותר. ב-BYD שני מצבים בלבד, שניהם חלשים מדי ועוצמת הבלימה משתנה בהתאם למהירות עזיבת המצערת ומהירות הרכב – אולם המעבר בין דרגות העוצמה נעשה באמצעות לחצן פיזי חיצוני וזה נוח משמעותית.
מסכמים
ג'ילי גיאומטרי C היה הדגם החשמלי-סיני הראשון שהיה לרב-מכר ממש מסוגו. כאשר הגיע לכאן לפני כשנה הציע חבילה מאוד מרשימה של טווח-ביצועים-אבזור באריזת פנאי חשמלי – ובמחיר שהיה נמוך מזה של משפחתיות רבות דאז.BYD אטו 3 מציע יתרונות ברורים באיכות סביבת הנהג והנוסעים, מרחב ושימושיות, כולל תא המטען הגדול משמעותית. על אלה הוא מוסיף יכולות עדיפות, גם אם לא תמיד בפער גדול, בתחומי הנסיעה כולל נוחות והתנהגות – כל זה בחבילה מודרנית, שלמה ואפויה יותר.
התחום היחיד בו ה-C מתעלה על ה-3 באופן מובהק נוגע לטווח הנסיעה – וכאן צריך כל נהג לעשות את השיקול שלו לגבי נחיצות הק"מ העודפים הללו.
לטעמנו החבילה הכוללת של BYD עדיפה ומוצלחת יותר, ועליה הוא מוסיף גם מבחן ריסוק מוצלח מאוד ביורו NCAP. לכן, מכל הסיבות שהוזכרו, BYD אטו 3 הוא הדגם המנצח במבחן זה.
