נתוני המכירות בארה"ב לעשרת החודשים הראשונים של 2007 מראים תמונה שגרתית: רוב מותגי היבוא החשובים בעליה, שלושת הגדולות המקומיות – GM, פורד וקרייזלר – בירידה. בכך לכשעצמו אין כל חדש. אבל מה שמפתיע הוא שעוד תחום שהיה בשליטה מסורתית של יצרני ארה"ב – במקרה זה קרייזלר – עבר לידיים יפניות. הדודג' קאראוואן/גרנד קאראוואן (תאומו של הקרייזלר טאון-אנד-קאנטרי), המוביל המסורתי של תחום המיניוואנים, כבר אינו הנמכר ביותר בסגמנט: פסגת המכירות נכבשה על-ידי ההונדה אודיסיי (לפחות האמריקנים יכולים להתנחם בכך שהמיניוואן הגדול של הונדה מיוצר אצלם, באלבאמה). הפער אמנם קטן, ואם נחבר יחד את מכירות הוויאג'ר הרי שחטיבת קרייזלר עדיין בראש בהפרש ניכר, אבל מה שצריך להדאיג את האמריקנים זו המגמה. בשנה שעברה באותה תקופה היה הדודג' בראש בפער נאה, ומכירות הקרייזלר וויאג'ר לבדו התקרבו לאלו של האודיסיי. השנה צנחו מכירות המיניוואן של דודג' בכ-22%, מכ-180,000 לכ-140,000, ואלו של קרייזלר מ-137,000 לכ-110,000. זה הספיק כדי להעניק את הבכורה להונדה עם מכירות של 144,000 יחידות (המספרים האלו קצת גורמים לכם לחשוב, הא?), למרות שגם אצלה חלה ירידה של כ-4%. בקרייזלר מקווים כי הדור החדש של המיניוואנים שלהם יחזיר אותם למקום הראשון. מעבר למספרים עצמם, יש כאן תזכורת לא נעימה לאמריקנים שגם בתחום החזק שלהם מזה שנים, תחום המכונה Trucks וכולל רכבי פנאי, טנדרים ומיניוואנים, לא לעולם חוסן. מוקדם יותר השנה התברר כי הונדה – שוב הונדה – התמקמה בראש מכירות רכבי הפנאי עם ה-CR-V, פעם ראשונה שרכב פנאי "רך" מגיע למקום הראשון בארה"ב ופעם ראשונה שעושה זאת מותג לא-אמריקני. הטיפוס לצמרת נעשה על חשבון הפורד אקספלורר, המוביל המסורתי והכמעט-נצחי (עם דגדוגי םפה-ושם מצד השברולט טריילבלייזר). סיכום המכירות של עשרת החודשים הראשונים מראה על מגמה מקיפה יותר: גם הטויוטה ראב4 עקף את האקספלורר בסיבוב ומדורג שני. אפילו מבית קמה לאקספלורר תחרות חצופה: הפורד אסקייפ הקומפקטי נמכר אף הוא יותר מהאקספלורר, רחמנא לצלן. בג'נרל-מוטורס, אגב, דווקא הטאהו הגדול והכבד הוא רכב הפנאי הנמכר ביותר – תמוה בעידן זה של מחירי דלק מאמירים. תחום המכוניות הפרטיות כבר מזמן נמצא בשליטה יפנית (טויוטה קאמרי, הונדה אקורד, טויוטה קורולה והונדה סיוויק הן רבות המכר; כדי לסבר את העין, הקאמרי המובילה מגרדת את קו ה-400,000 בעשרת החודשים הראשונים של 2007. גם הסיוויק שבמקום הרביעי רשמה לבדה מכירות של כמעט 280,000 יחידות באותה תקופה, דהיינו כפול משוק הרכב הישראלי כולו...). מכונית הנוסעים האמריקנית הנמכרת ביותר, אגב, היא השברולט אימפאלה, עם כ-270,000 יחידות. עוד נקודה מעניינת: הטויוטה פריוס ההיברידית השיגה מכירות מדהימות של 150,000 יחידות, כ-70% יותר מאותה תקופה ב-2006. גם תחום הטנדרים הקומפקטיים כבר מזמן עבר לידי היפנים: הטויוטה טאקומה הוא הנמכר ביותר, והפער גדל מול התחרות האמריקנית הנרפית שמציבים פורד ריינג'ר, שברולט קולורד ו-GMC קניון. המעוז האחרון של האמריקנים הוא תחום הטנדרים הגדולים. כאן אמנם חלה פגיעה משמעותית במכירות בגלל מחירי הדלק, אבל הטנדרים הכבדים של פורד ו-GM הם עדיין כלי הרכב הנמכרים ביותר בארה"ב, שניהם עם יותר מחצי מיליון יחידות (!) עד עתה ב-2007. המתחרה היפני המשמעותי היחיד הוא הטויוטה טונדרה, שאמנם הגדיל מאד את מכירותיו אך רחוק מהצמד האמריקני או מהדודג' ראם, שעבר את סף 300,000 המכירות. בסיכום עשרת החודשים הגדילה קבוצת טויוטה (כולל לקסוס וסאיון) את מכירותיה בארה"ב בכ-4%, וזאת בשוק שהיקפו הכולל ירד ב-2.5%; זה הספיק כדי לעקוף את פורד המדרדרת ולהתייצב במקום השני אחרי GM. הונדה השיגה גידול של 2.9%, ניסאן – גידול של 5.5%. לעומת זאת, GM רשמה ירידה של 5.7%, פורד צנחה ב-13% כואבים, וקרייזלר ירדה ב-3.5%. בשנה שעברה השיגו שלושת הגדולות מכירות משותפות של 7.7 מיליון מכוניות, שהיוו כ-55% מכלל השוק (שהגיע לכמעט 14 מיליון מכוניות...). השנה מכרו שלושת היצרניות המקומיות כ-7.1 מיליון מכוניות – עדיין מעל החצי, כ-52.5% מכלל השוק. אבל עד מתי?