הנוכחות המשטרתית בכבישים דלילה. נתונים שפורסמו לאחרונה בישיבת ועדת הכלכלה וכן ועדת המשנה לבטיחות בדרכים מתארים הפקרות בלתי נסבלת: במקום 450 ניידות תנועה מבצעיות כפי שנקבע בתוכנית הלאומית לבטיחות בדרכים כבר לפני 19 שנה, נותרו כיום רק 223 ניידות פעילות. במילים פשוטות, מדובר בניידת אחת לכל 100 ק"מ כביש – פער עצום לעומת הסטנדרט הרצוי של ניידת לכל 10 ק"מ.

 אולם המציאות, כך מתברר, עגומה אף יותר משנדמה: בדיון שהתקיים בכנסת, העיד ניצב משנה עמיר ג'בלי, ראש מחלקת מחקר ופיתוח באגף התנועה, כי מספר הניידות הפעילות בכבישי ישראל בכל רגע נתון עומד על 60 בלבד. במדינה עם כ-20 אלף קילומטרים של כבישים סלולים, החשבון פשוט, ותוצאותיו קשות לעיכול; הנוכחות המשטרתית בכבישים אינה רק שולית; היא כמעט בלתי מורגשת.

"אני נוהג על אוטובוס כבר שלושים שנה, ואני מודיע לך שאין נוכחות משטרתית על הכבישים. יש ימים, בהם אני 8 שעות על הכביש, ולא רואה ניידת אחת של משטרת התנועה. תהרוג אותי אבל אני לא מבין איפה כל הניידות? הן בדיוק בשטיפת רכבים?  אבל זה לא מצחיק, בכלל לא, עצוב מאוד. אנשים מרשים לעצמם לנהוג כמו משוגעים, עושים מה שרק רוצים על הכביש", כך אומר לנו צבי רז, בכיר בחברת אוטובוסים.   

 המשטרה צריכה לחזור לכבישים
צילום: דוברות משטרת ישראל

בין השנים 2019 ל-2023, חלה ירידה משמעותית בכמות דוחות התנועה שהונפקו על ידי משטרת ישראל. בשנת 2019 הונפקו 1,311,745 דוחות, ואילו בשנת 2023 המספר ירד ל-986,045 – ירידה של כ-25%. הירידה בולטת במיוחד בשנים 2022 ו-2023, כאשר נרשמה ירידה רציפה בהנפקת הדוחות.  

מעבר לכשל באכיפת החוק, הכישלון האמיתי הוא במתן תחושת הרתעה – אותה תחושת נוכחות בשטח שיכולה למנוע עבירות עוד לפני שהן מתרחשות. אבל הן קורות, והמחיר שלהן הוא חיי אדם. מתחילת 2024 נהרגו 400 אנשים בתאונות דרכים בכבישי ישראל – שפל שלא ידענו שנים, שהופך את השנה הזו לראשונה מאז 2008 שבה נרשמת נקודת ציון עגומה כזו. לצורך השוואה, בשנת 2023 כולה נהרגו 361 בני אדם בכבישים.

בקרב רוכבי אופנועים וקטנועים, המספרים קשים עוד יותר: מתחילת השנה נהרגו 89 רוכבים, לעומת 77 בשנת 2023 כולה – עלייה של כ-16%. חמור מכך - כמעט 40% מההרוגים בתאונות אופנועים וקטנועים היו צעירים עד גיל 24.

 לא רק הגיל מעיד על הבעיה, אלא גם חוסר האחריות: כ-50% מההרוגים בתאונות אופנועים וקטנועים בשנים 2023 ו-2024 רכבו ללא רישיון נהיגה כלל, או ללא רישיון התואם לדרגת הכלי. מדובר במגמה מדאיגה שמדגישה הרלב"ד, וממחישה ירידה חדה בתחושת ההרתעה והחשש מלקיחת סיכונים בכבישים. אמנם אין נתון מדויק על היקף תופעת הנהיגה ללא ביטוח חובה, אך דיון בכנסת לפני מספר שנים הצביע על כך שיותר מ-40% מהרוכבים נוהגים ללא ביטוח – נתון שמוסיף למורכבות הבעיה ולסכנות בכבישים. 

 המשטרה צריכה לחזור לכבישים
צילום: דוברות משטרת ישראל

עו"ד אסף ורשה, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום הביטוח והנזיקין, שמטפל בנפגעי תאונות דרכים רבים, מסביר כי "הפסקת הבדיקות של תוקף ביטוח החובה מצד המשטרה נובעת משילוב של גורמים טכניים ומדיניות בעייתית של סדרי עדיפויות. בדיקת ביטוח חובה מצריכה גישה למאגרי מידע שמתעדכנים בזמן אמת, אך במקרים רבים למשטרה אין את הגישה הזו, מה שהופך את האכיפה למסורבלת ובלתי יעילה. 

התוצאה, היא פגיעה קשה בתחושת ההרתעה, והשלכות כבדות: יותר נהגים ורוכבים ללא כיסוי ביטוחי, וכשמתרחשת תאונה, הנזק הכלכלי נופל על הנפגעים ועל המדינה, בעיקר דרך קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. אומנם במקרים בהם התאונה התרחשה ברשלנות צד ג' , ניתן לקבל פיצוי, גם ללא ביטוח חובה, אולם זה הליך מסורבל יותר, וכמובן מצריך להרים את נטל ההוכחה".

במהלך דיון שהתקיים בכנסת בחודש יולי האחרון, תלה ראש אגף התנועה במשטרת, ניצב יהודה בן עטר, את האשמה במציאות הביטחונית: "יש עכשיו גם מלחמה. אגף התנועה מתעסק היום בשוליים, פחות באכיפה. אנחנו מתעסקים בליוויים, אנחנו מתעסקים בחסימות, אנחנו מעסקים באירוע המלחמתי, אנחנו מתעסקים בטיפול במחאות, ואני כרגע לא נכנס לפן הפוליטי. יחידות שלמות מתעסקות כמעט מידי יום באירועים שפחות קשורים לאכיפה רק בגלל עניינים אובייקטיבים שקשורים לטובת המדינה והביטחון".

ועכשיו, כאשר המלחמה תמה – יחול שינוי דרמטי בסדרי העדיפויות של משטרת התנועה? נקווה לטוב. אולם דבר אחד בטוח: "כאשר המשטרה נמצאת במחצית מכוחה היא מבצעת גם חצי אכיפה. במשטרת ישראל חייבים לחזק את אגף התנועה במשטרה ולהוסיף עוד ניידות ועוד שוטרים כדי לייצר אווירה הרתעתית שתמנע מנהגים לבצע עבירות תנועה מסכנות חיים״, מסכם עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק.