כשאהיה בן 64 – אנהג כמו אלוף ראלי - אוטו

כשאהיה בן 64 – אנהג כמו אלוף ראלי

ארי ואטאנן, מנהגי הראלי המפורסמים בכל הזמנים, חוגג היום 64 אביבים – ועדיין עוסק בתחום שדורש שינויי כיוון, הגיית יתר, קפיצות והתרסקויות. פוליטיקה, כמובן

מהרגע בו התחלתי לכתוב את המדור הזה, לפני חודשיים שלמים, חיכיתי לכתוב על יום ההולדת של ארי ואטאנן שחל היום. אחת הסיבות לכך היא שכשחיפשתי סרטונים של וולטר רוהל ויוהא קאנקונן, גיבורי המדורים הקודמים, עלה שמו של "הארי שבתחבורה" (אם הבנת את ההקשר, כל הכבוד, גם אתה זקן כמוני) שוב ושוב, ובעיקר, עלו הסרטונים הפולחניים שלו בחיפושי ה'יוטיוב' שלי; כי חוץ מהעובדה שהוא זכה בדקאר ארבע פעמים, ובאליפות העולם בראלי בעידן ההנעה האחורית בו המכוניות לא נסעו ישר לשנייה, הוא גם הכוכב של סרטון הקאלט המוטורי האולטימטיבי – Climb Dance. אם תרצו, הקן בלוק של שנות ה-80' (רק עם כשרון אמיתי והישגים במרוצים).

ואטאנן נולד, כמו כוכבי ראלי רבים, בפינלנד, והשתתף במירוץ הראשון שלו ב-1970. בגיל 22 כבר עשה את הבכורה שלו באליפות העולמית – ב"ראלי אלף האגמים" המקומי, כמובן. ב-1979 וב-1980 הוא זכה באליפות הראלי הבריטית מאחורי ההגה של פורד אסקורט RS1800, לצד הנווט דיוויד ריצ'ארדס, מי שלימים הפך לנשיא 'פרודרייב' ולאחת מהדמויות המשפיעות ביותר בספורט המוטורי העולמי.

ואטאנן החל להתחרות עם האסקורט ב-WRC במדי קבוצה חצי-פרטית (במימון יצרנית הסיגריות 'רוטמאנס'), זכה בראלי הראשון שלו (אקרופוליס) ב-1980, ובאליפות שנה לאחר מכן – ועד היום נותר הנהג היחיד שעשה זאת שלא במדי קבוצת יצרן רשמית.

ב-1984 – בימי השיא של קבוצה B המוטרפת – הוא חתם עם פיג'ו, ניצח חמישה מירוצים רצופים עם ה-205T16 והיה מועמד מוביל לזכות באליפות עונת 85', עד שכמעט נהרג בראלי ארגנטינה; ואטאנן התהפך בכ-200 קמ"ש, עשה כמה וכמה סלטות, וסיים ב-18 חודשי החלמה מהפציעות הקשות והדיכאון שספג בעקבותיהן.

הוא חזר לפעילות מלאה ב-1987 בראלי דקאר, בו זכה ארבע פעמים עם פיג'ו וסיטרואן – מה שכנראה היה הופך לחמש פעמים רצופות אם מכוניתו לא הייתה נגנבת במהלך המירוץ של 1988. את הבעסה הוא המתיק בתחרות טיפוס הגבעה של פייקס פיק, במה שיירשם כניצחון הנהיגה הגדול ביותר שלו בזכות הסרטון זוכה הפרסים שהנציח את ההישג. באותה שנה הוא גם פרסם את הספר האוטוביוגרפי שלו, "כל שנייה קובעת", שהפך לרב מכר מידי.
בראיון למגזין 'איוו' הבריטי סיפר ואטאנן כי מעריצים מבקשים להצטלם איתו עד היום כשהם והוא מסוככים על עיניהם, כמחווה לפוזה האלמותית מ-Climb Dance בה הוא מסוכך על עיניו מהשמש בעודו מחליק ומרסן 600 סוסים מעל תהומות עצומים.

לצד ההישגים בדקאר ובפייקס פיק, החלה הקריירה שלו ב-WRC לדעוך לאורך שנות התשעים, וההישג הראוי ביותר לציון שלו היה פודיום בראלי הארגנטיני הראשון בו השתתף מאז התאונה המחרידה שלו תשע שנים לפני כן.

ואטאנן המשיך להתחרות באירועים ספורים לאורך שנות האלפיים בהצלחה חלקית, והעביר את שרביט הראלי לדור הבא – בתו קים היא המנהלת של אלוף ה-WRC הנוכחי, סבסטיאן אוג'ייה, ובנו מקס משתתף השנה באליפות הראלי הבריטית.

עם ניסיונו בצמיגים משופשפים ובפוליטיקה פנימית, הלך מיודענו ארי לנסות את מזלו בפרלמנט האירופי ב-1999, וייצג את המפלגה הפינית השמרנית. הוא התמחה בחוקים שקשורים בתנועה ובמיסוי על כלי רכב, וב-2009, לאחר שתי כהונות, התמודד על ראשות ה-FIA אך נכנע למנהל קבוצתו לשעבר, ז'אן טוד – האיש והדוגמניות שגבוהות ממנו בראש וחצי.

אבל אנחנו מוכנים לסלוח לו על הפוליטיקה, בזכות הסרטונים הבאים:

הראשון, Climb Dance, לא צריך הקדמות נוספות:


השני, זכה לכינוי "Dear God" בעקבות אנחת הרווחה שפלט הנווט שלו; בראלי מאנקס ב-1983 ואטאנן פגע באבני השפה והעיף את המכונית להחלקה ענקית בדיוק לפני שער חקלאי צר – אך תיקן והתחמק מתאונה קטלנית בשנייה האחרונה. האקשן האמיתי מתחיל ב-1:38 דק', אבל צפו מההתחלה כדי להבין את רמת הטירוף. תתכוננו להריץ אחורה שוב ושוב.


אחרון חביב, סרטון מחווה עם קטעים מכל הקריירה וציטוטים של ארי והקולגות. כן, זה כולל הרבה אסקורטים בנעילה נגדית:

שיהיה במזל טוב, ארי!
     

תגובות גולשים:

לכתבה זו התפרסמו תגובות