מכל החברות שלא מציעות מכוניות ידניות בארץ, אין מי שמצערת אותי יותר מאשר מאזדה.
מאזדה היא אמנם יצרנית מאסה ששלטה שנים ביד רמה בשוק הישראלי, וגם כיום היא עדיין מהחברות המוכרות יותר מכוניות בארץ. אבל בעולם מאזדה היא חברה קטנה יחסית ובעלת התמחות: מאזדה - כפי שמצהיר הסלוגן "זום זום" - מייצרת מכוניות ספורטיביות, או לפחות בעלות אופי ספורטיבי.
חילופי דורות ומודל עסקי
כמי שספג חלק נכבד מהתרבות המוטורית שלו ממגזין זה במשך השנים אני יודע שרבים מחובבי הרכב מתייחסים בנוסטלגיה למכוניות שפיג'ו ייצרה בשנות השמונים והתשעים. פיג'ו, על פי האגדות, ייצרה מכוניות רגילות אך כאלה עם אופי ספורטיבי. מכוניות שהיו להן מנועים רגילים כמו אצל שאר היצרנים, אבל נהנו משלדה, מתלים, הגה ושאר מכלולים בעלי כיול ואופי ספורטיבי. נהיגה במכוניות פיג'ו הייתה מהנה גם במהירויות חוקיות למהדרין ובנסיעות יומיומיות.
פיג'ו אמנם נטשה מאז את הדרך ההיא לטובת מוצרים אחרים (כך יודע גם כל מי שראה את השחזור הדרמטי של הישיבה הגורלית שנערכה על–ידי אנשי טופ גיר בעונה האחרונה), אבל למזלם של חובבי הנהיגה תפסה מאזדה את מקומה של פיג'ו; זו הציגה לא מזמן דור שלישי לליין של מכוניות שלכולן עיצוב ואופי ספורטיבי. המנועים אטמוספריים, הניהוג חד ומגיב לדרישות הנהג והעברת ההילוכים היא חוויה בפני עצמה; מאזדה מייצרת תיבות הילוכים ידניות מהטובות בעולם. הבעיה היא שלחברת דלק מוטורס אין כל עניין למכור מכוניות עם תיבות כאלה לציבור בישראל.
צילום: מנהל
פניתי פעם לאנשי דלק מוטורס (בעזרת מגזין אוטו) בשאלה בנושא, והם השיבו לי שאין הצדקה להציע גרסאות ידניות בישראל בגלל שהעלויות הכרוכות בהבאתן - הכשרת מכונאים והחזקת חלפים - אינן מוצדקות ביחס לביקוש הנמוך. לדעתי יש הסבר חלופי לחוסר הנכונות של דלק מוטורס להציע מכוניות ידניות בארץ, הסבר שאפשר לתמצת למשפט שנוהג לומר ג'רמי קלארקסון: "we couldn't be bothered". סביר להניח שלחברה מצליחה כמו מאזדה ישראל אין כל עניין בסיכונים ושינויים במודל עסקי שעובד מצוין במשך שנים.
ניסיון לשכנוע
ראשית, בישראל יש יותר ביקוש למכוניות ספורטיביות ממה שחושבים. למשל, ב–2013 נמכרו 1070 יחידות של יונדאי וולוסטר - 520 מהן ידניות. כלומר: הביקוש קיים כאשר המחיר נכון.
לדעתי, מאזדה 3 עם מנוע 2.0 היא התגלמות המכונית הספורטיבית–עממית בטעם של פעם, וספק אם מכירת 500 יחידות ממנה בשנה, או אפילו 200, הוא נתון זניח.
סיאט הצליחה למכור בישראל אלפי איביזות ידניות, לדעתי מאזדה ידנית תצליח בשוק המקומי, בהינתן המחיר הנכון - גם אם יהיה יקר מזה של האיביזה.
לא מזמן התראיין כאן באוטו בכיר בשוק הרכב שאמר שבישראל ניתן למכור מכוניות ידניות רק אם הן זולות מאוד. אלא שב–2013 ניסאן מכרה 452 ג'וק ו–646 קשקאי עם תיבה ידנית, ואילו סקודה מכרה 655 יטי עם שלוש דוושות.
צילום: מנהל
ניסיון להבין
המצב בישראל בתחום זה לא נורמלי; לא סביר שאותם אנשים שמחו על מחיר הקוטג' ושרבים מתוכם, שמתקשים לגמור את החודש, באים לסוכנות הרכב ואומרים למעשה "אני מוכן לשלם אלפי או עשרות אלפי שקלים בשביל לחסוך לעצמי את הטרחה הנוראית הכרוכה בהעברת הילוכים" (כמובן שיש מצב שלא מדובר באותם אנשים. המערכת).
ההסבר הסביר ביותר שאני יכול לחשוב עליו הוא הנטייה האנושית לקונפורמיזם. רוב האנשים פשוט חוששים לבחור משהו שונה מהכלל וכך נוצר מעגל המזין את עצמו. ייתכן כי גורם חשוב בו הוא הפחד מזה שיהיה קשה אחר כך למכור את הרכב כמשומש. לדעתי הפחד איננו מבוסס משום שדווקא בשוק היד 2 יש לא מעט אנשים צעירים שמחפשים רכב ראשון ועוד לא התנוונו לנורמה הישראלית של אוטומט בכל מחיר. בכל מקרה, למאזדה, שנהנית ממוניטין אמינות וסחירות מצוינים, הסיכוי הטוב ביותר לשבור את המעגל הזה.
על מהותו של המותג
לבסוף אני רוצה לומר כמה מילים על מהות המותג: אנשי חברת מאזדה, כמו בלא מעט חברות אחרות, אינם בני אדם ציניים, שכל מה שמעניין אותם זה לעשות כסף. לרוב האנשים, במיוחד אלה היוצרים, ישנה תשוקה למקצוע שלהם. כפי ששף רוצה את ההכרה ביכולתו להכין לכם אוכל טעים ורופא ביכולתו לשפר את בריאותכם, למהנדסי מאזדה יש גאוות יחידה בגלל המכוניות המיוחדות שהם מייצרים.
חברת מאזדה העולמית היא חברה עם זהות וערכים שהייתי רוצה (ואולי גם הם היו רוצים) שתבוא לידי ביטוי גם בנציגות שלה בישראל. גם כאן יש אנשים שיעריכו את אלפי שעות הכיול שהשקיעו מהנדסי מאזדה בייצור תיבה ידנית שהופכת את פעולת החלפת ההילוכים בה לחלק מחוויית הנהיגה במכונית שחוויית נהיגה היא המהות שלה.
מה דעתכם? רוצים לראות מאזדה ידנית בישראל? ספרו לנו בתגובות
צילום: מנהל