כאשר סקודה חשפה ב-2001 את הדור הראשון של סקודה סופרב החדשה – הייתה קודמת, בין 1934 ל-1949 – התגובות כללו בין השאר מבטי תמיהה וגם בדיחות. בסך הכל פאסאט מוארכת, כמו הפאסאט הסינית (מ-1999), וממפעל עם תדמית מיושנת שנועד לייצר רכב עממי וזול.

אבל, עם הרבה אבזור, תמורה מעולה ואותו מרחב פנים משופר מאחור, היא הצליחה למרות הסטיגמות, והובילה לייצור הדור השני (2008). עם עיצוב מכובד יותר, ממדים ואבזור עשיר עוד יותר דגם זה כבר גרף את כל הקופה ומחק את הלעג.

כעת, כאשר סקודה מזמינה אותנו לנהוג בדור השלישי של הסופרב (הוכרז בז'נבה 2015), מדובר כבר בשחקן מרכזי וחשוב בשוק המשפחתיות הגדולות האירופאי – וגם המקומי. והציפייה גדלה כאשר הצ'כים מספרים על יותר גודל בפחות משקל, יותר כוח וצריכת דלק מופחתת, מפרט דינמי מתקדם – ושוב: אבזור מפנק אפילו יותר והרבה קדמה בטיחותית.
צילום: מנהל

עיצוב
הסופרב היוצאת הצליחה למרות העיצוב שלא הצטיין בפרופורציות, אבל זה לא הסיפור הפעם. הסופרב החדשה נראית סלונית וגדולה, מרשימה ושופעת ביטחון. הפרופורציות בין החלק הקדמי לאחורי נכונות, קווי הדופן הרמוניים ולחרטום המפוסל בתלת ממדיות יש נוכחות מאוד ברורה. המראה הזה לוקח את סקודה עוד צעד קדימה והוא בבירור אחד הקלפים החזקים שלה, ושל הסופרב.

מבפנים
תא הנוסעים בסופרב נעים אך אין בו הפתעות. סקודה מציגה את ארסנל האבזור של הקבוצה כאשר הוא משולב בשפת העיצוב המוכרת שלה. הגרסאות שהגיעו להשקה כללו מערך מולטימדיה חדש שיודע להתחבר טוב יותר לטלפון החכם (לנו זה לא עבד) ואבזור שופע שאת רובו פגשנו בפאסאט. כך אוורור המושבים, או הפיצול לאחור של בקרת האקלים. ברוח ימים אלה גם האבזור הבטיחותי עשיר מאוד: מערך מניעת תאונות חזית, שמירה על נתיב, התראות בשטחים מתים וכו'.

אבל הנשק העיקרי של הסופרב הוא עדיין המרחב הפנימי עם מרווח הרגליים העצום מאחור. וכאשר בסיס הגלגלים צמח ל-284 ס"מ והרוחב גדל, התחושה היא כמעט כמו בלימוזינה ממש; חבל רק שבליטת מנהרת ההינע תפריע לנוסע שלישי. תא המטען הענק גדל (ל-625 ל') והוא נוח לשימוש בשל השמירה על מבנה של דלת חמישית. סקודה גם משלבת, בהתאם למסורת, שפע פתרונות "פשוט חכמה" למטען ולנוסעים; בדגם הזה יש כבר מקום ייעודי לשתי מטריות.
צילום: מנהל

בתנועה
הסופרב משתמשת, באופן שלא יפתיע איש, במבחר המנועים המוכרים של קבוצת פולקסווגן, וגם כאן פגשנו את חלקו בפאסאט. המנוע העיקרי לשוק הישראלי צפוי להיות 1.4 ל' 150 כ"ס שהגיע להשקה רק עם תיבה ידנית (6 הילוכים). הרושם הראשוני הוא שמדובר ביחידת כוח נעימה שמציעה ביצועים טובים למדי; האצה ל-100 קמ"ש תארך 8.6 שניות. הביצועים טובים ברוב המצבים, גם אם פה ושם בסל"ד נמוך מורגשת השהייה מסוימת בהזרמת הכוח, דבר שעלול להפריע גם בזחילות. כמובן, בהקשר המקומי צריך יהיה להתרשם מהדרך בה תשפיע על כך התיבה הרובוטית הדו-מצמדית (DSG), כאן עם שבעה הילוכים.

גרסת ה-2.0 ליטר 220 כ"ס שדגמנו צוידה בתיבת DSG, כאן עם שישה הילוכים. הביצועים כמובן טובים בהרבה, כולל האצה ל-100 קמ"ש ב-7 שניות, התגובות לפקודות המצערת נמרצות והיכולת זכתה לליווי של פסקול נעים.

נוחות, התנהגות
הגרסאות שהגיע להשקה צוידו במערך המתלים האדפטיבי – חידוש משמעותי בסקודה – הכולל אפשרות בחירה בין ארבעה מצבי ניהוג, ועוד אחד אינדיבידואלי שמשלב ביניהם. מערך המתלים הזה אחראי לאיכות נסיעה נעימה בכבישים תוצרת חוץ בגרסת ה-1.4 ליטר; כאן יש לציין כי בגרסה זו היה חסר ריסון במצב הרך. על רצף שיבושים נראה היה שרחש המתלים אינו מוחרש מספיק והסופרב שידרה תחושה מעט עסוקה. הגרסה החזקה יותר הייתה מרוסנת יותר.
צילום: מנהל

הסופרב היא מכונית גדולה למדי ובייחוד בגרסת ה-1.4 ממדיה מורגשים גם בהתנהגות. היא צפויה ואוחזת, אבל אינה מרגישה דינאמית במיוחד ואינה מתיימרת לגרום הנאה לנהג בנהיגה דינמית. גם כאן הגרסה החזקה מהודקת יותר.

סיכום
אין ספק שסקודה הלכה עם הסופרב החדשה בכיוון הנכון. היא שמרה על היתרונות המוכרים ועם זאת עטפה אותם באריזה הרבה יותר מושכת ומתקדמת. זו אינה מכונה דינמית או מהנה במיוחד לנהיגה, אבל היא בהחלט נעימה למרחקים ארוכים, ומוסיפה לכך מרחב ושימושיות מצוינים שרק שופרו ביחס לדגם הקודם.

העיצוב והמבנה החדשים, הציוד העדכני ושפע האבזור ימשכו הרבה יותר לקוחות. עם מה שיש לה תוכל סקודה סופרב החדשה לעשות צרות למובילות הקבוצה בכלל, לפאסאט החדשה בפרט.
צילום: מנהל