"דרך מהירה" בעבירות קלה המטפסת מבית שמש ללב ירושלים – כולה בשטח, כשמסביב הרבה טבע, לצד קו הרכבת הישן המטפס לאורך נחל שורק ונחל ספלול. אם אתם בדרך לירושלים ויש לכם זמן (או חוסר חשק לפקקים בכניסה לעיר) זו הדרך בשבילכם!

אבני דרך:
בית שמש, נחם, מחצבות נשר הרטוב, נחל שורק, נחל קטלב, תחנת בר גיורא, הר פיתולים, נחל רפאים, גשר קובי, הר עמינדב, בתיר, עין לבן, גן החיות התנ"כי, ירושלים.

עבירות, שמורות טבע ושטחי אש
המסלול בעבירות קלה ומתאים לכל רכבי השטח, לרבות רכבי פנאי וכאילו-שטח. שימו לב לאבנים הבולטות, שיכולות לגרום נזק לכלי רכב נמוכים.

המסלול עובר על שבילים ברורים, שרובם שבילים מסומנים, כשמסביב רב השטח מוכרז כשמורת טבע. אין כל סיבה לרדת מהשבילים ולפגוע בנוף, ויש להקפיד שבעתיים בתחומי השמורה.
צילום: אתר השטח הישראלי

אין לזרוק זבל וגם לא זבל אורגני, היכול להביא לחנק של החיות בטבע.
אנא שמרו על הנוף ועל הדרך למען עוד שנים רבות של טיולים בשטח.
המסלול אינו חוצה שטחי אש של צה"ל ואפשרי לנסיעה בכל ימות השבוע.
תמיד מומלץ לצאת לדרך עם שני כלי רכב וציוד גרירה וחילוץ בסיסי.
אורכו של המסלול 32 ק"מ והוא יארך בין 3 ל-5 שעות, בהתאם לקצב הנהיגה ומשך העצירות.
חשוב להקפיד על סיפור הדרך. מומלץ לקרוא היטב את ההוראות להמשך הקיטוע בטרם יוצאים אליו. המסלולים מופיעים בצורה של סיפור דרך עם 12 נקודות ציון ל-GPS הניתנות להורדה מאתר השטח הישראלי www.4x4.co.il.

תחילת המסלול:
בצומת הר-טוב שעל כביש 38 מעט צפונית לבית שמש, בפנייה מזרחה לכביש 3856 לכיוון מושב נחם, למשטרה ולמועצה אזורית מטה יהודה.
נ.צ. 1 – צומת הר-טוב

מאפסים מד אוץ
0.2 ק"מ ממשיכים ישר בצומת נחם (שמאלה למושב וימינה הכניסה למחצבות נשר הר טוב).
2 ק"מ סוף האספלט בכניסה לשטח התפעולי של המחצבות.
נ.צ. 2 – סוף האספלט

מאפסים מד אוץ
ממשיכים ישר ושמאלה – מזרחה לשביל הכורכר המסומן באדום.
שומרים על השביל השמאלי (השבילים ימינה מובילים לכניסה לשטח התפעולי של רדימיקס בטון).
0.5 ק"מ שער הכניסה לשמורת הטבע – נחל שורק.
צילום: אתר השטח הישראלי

נחל שורק זורם מהרי ירושלים כ-70 ק"מ עד שנשפך לים התיכון מצפון לקיבוץ פלמחים. בעבר זרמו בנחל מי מעיינות ירושלים, אך כיום הם נשאבים לשתייה ואילו המים הזורמים בנחל הם מי שפכים מטוהרים ממכון השפכים של ירושלים הנמצא במעלה הנחל, מדרום להר איתן.

1.4 ק"מ חציית גשר הבטון של נחל שורק – הקצף הלבן מבשר כי אלו לא מי מעיינות, גם למי שלא מסוגל להריח...

לאורך הדרך ומימינה על צלע ההר, למרגלותיו ובגשרים מעל הנחלים, מטפסת מזרחה מסילת הברזל הישנה העולה מבית שמש לירושלים.

קו הרכבת מיפו דרך רמלה לירושלים נחנך בשנת 1892, בזמן שהעות'מנים שלטו במזרח התיכון, והיה לקו הרכבת הראשון שאינו קשור לקו הרכבת הראשי שחצה את המזרח התיכון מקהיר לאיסטנבול. רבים ניסו ליזום את הפרויקט, אך יזם יהודי ירושלמי בשם יוסף נבון הצליח לקבל את הזיכיון מהטורקים, לגייס הון ולהקים חברה צרפתית אשר תוך שנתיים הניחה את המסילה הצרה לאורך נחל שורק ונחל רפאים (מהנחלים שזרמו אז שאבו את המים לקטרי הקיטור). קו הרכבת לירושלים פעיל כאמור עוד מתקופת הטורקים, היה פעיל גם תחת המנדט הבריטי וגם משמש את מדינת ישראל משנת 1948. הקו חודש בשנת 2005, במקביל להחלטה להקים את קו הרכבת המהיר לירושלים – שהוא אחד מפרויקטיי התשתית הגדולים של מדינת ישראל.

1.7 ק"מ גשר עילי מעל הזרימה של נחל שורק.
צילום: אתר השטח הישראלי

9.8 ק"מ מכלאה של רשות הטבע והגנים לאקלום והחזרה לטבע של יחמורים פרסיים.

היחמור נזכר עוד בתנ"ך כחיה כשרה על שולחנו של שלמה המלך. היחמור נכחד בארץ, ובמבצע מיוחד של "משוגעים לדבר" הוחזר לשיקום מפרס (איראן של היום). עם השנים גדל העדר לכ-500 פרטים הנמצאים בכרמל, בנחל כזיב ובשנים האחרונות גם בהרי ירושלים (מחצית ממספרם בכל העולם!). לחלק מהיחמורים משדרים על הצוואר, והפרויקט בנחל שורק מתבצע בשיתוף גן החיות התנכ"י של ירושלים.
10.7 ק"מ תחנת הרכבת של בר גיורא – כמעט באמצע הדרך מבית שמש לירושלים.
נ.צ. 3 – תחנת בר גיורא

בשפך של נחל קטלב לנחל שורק הוקמה תחנת הרכבת של בר גיורא, וכאן מילאו מים לדודים של קטרי הקיטור הישנים. כיום משמשת התחנה כשטח תפעולי לרכבת ישראל וכנקודת השחלוף ביו הרכבות שעולות ויורדות מירושלים – שכן בנקודה זו הפסים כפולים.
אפשר לחצות את הגשר הרגלי שמעל נחל שורק ולצאת להליכה קצרה לעבר התחנה ולנחל קטלב.

מאפסים מד אוץ
ממשיכים לטפס מזרחה על השביל המסומן באדום.
1.3 ק"מ צומת הר פיתולים במפגש שבילים עם השביל השחור המטפס להר טייסים.
1.9 ק"מ, ממש לפני הכביש וגשר רפאים, צומת שבילים עם השביל הירוק המטפס צפונה לכיוון הסטף, בו פונים ימינה ויוצאים מהשער לכיוון כביש 386.
2 ק"מ כביש 386 שבין צומת כרם לצומת נס הרים - זהירות!!!
נ.צ. 4 – כביש 386
צילום: אתר השטח הישראלי

שימו לב!
המשך השביל הוא מעט מימין ומעברו השני של הכביש. אבל הפנייה באמצע עיקול הכביש ופס לבן כפול – סכנה לחיים ולרישיון הנהיגה!!!
פונים ימינה ונוסעים על הכביש המפותל והיפה עד נקודה בטוחה, רחבה מספיק, עם שדה ראייה ומותרת לפניית פרסה, וחוזרים כמעט עד לנקודה בה עלינו על הכביש.
רגע לפני שיורדים מהכביש – עוברים את הגשר שמעל מסילת הרכבת ולאחריו ימינה לשביל המסומן באדום לכיוון גשר קובי ונחל רפאים.
נ.צ. 5 – ירידה לשטח

מאפסים מד אוץ
מטפסים עם השביל המסומן באדום, במקביל למסילת הברזל ולנחל רפאים היבש (מתקן השפכים של ירושלים שופך את תוצרתו ישירות לנחל שורק).

לאורך הנחל הרבה פינות חמד מוצלות לפיקניק לצד הדרך, ועם זאת יש לשים לב: הדרך מהירה ונוחה – היזהרו בעיקולי הדרך מתנועה נגדית, בדגש על רוכבי אופנוע או אופניים.
צילום: אתר השטח הישראלי
2.7 ק"מ צומת עם השביל הכחול המטפס לרכס שורק ולהר עמינדב, חרבת סעדים ויד קנדי בו ממשיכים ישר וימינה עם הסימון האדום.
4.0 ק"מ צומת עם השביל השחור בו פונים ימינה עם השביל המסומן באדום לצד נחל רפאים.
5.3 ק"מ חציית גשר אירי הבנוי מסלעי גיר גדולים.
5.7 ק"מ גשר נחל רפאים ונחל קובי - סוף הסימון האדום.
נ.צ. 6 – גשר נחל קובי

מאפסים מד אוץ
פונים שמאלה, חוצים גשר אירי מבטון ומיד בצומת השבילים המסומנים בירוק ובשחור פונים ימינה, צפונה בכיוון הכללי, ומזרחה על השביל הירוק עם השלט ליד קנדי.
השביל עוזב את גדת הנחל ומטפס מעלה על הצלע של הר עמינדב.
2.9 ק"מ צומת שבילים ירוק ושחור לצד עץ ברוש רחב.
נ.צ. 7 – צומת שבילים

מאפסים מד אוץ
פונים ימינה ולמטה עם השביל המסומן בשחור.
0.2 ק"מ צומת שבילים קטן בו פונים שמאלה ומזרחה על השחור.
1.2 ק"מ צומת בו פונים שמאלה ולמעלה על השחור (השביל ימינה יורד לכיוון פסי הרכבת ולכיוון הכפר בתיר מהצד השני של העמק).
2.9 ק"מ צומת שבילים לצד כביש 385 והר גילה שממזרח.
נ.צ. 8 – צומת שבילים
צילום: אתר השטח הישראלי
מאפסים מד אוץ
ממשיכים על השביל ישר וימינה.
0.3 ק"מ צומת שבילים מסומנים בשחור וכחול בו ממשיכים ימינה על השביל הכחול.
0.4 ק"מ צומת שבילים בו פונים שמאלה עם הכחול.
1.4 ק"מ מגרש חניה סלול אסלפט למרגלות המעיין של עין לבן.
נ.צ. 9 – תחילת האספלט

טיפוס קצר במדרגות יביא אתכם לבוסתנים ולבריכות של עין לבן. בסוף הקיץ עין לבן הופך ל"אין לבן", ובקיצור: אין מים בבריכות. השילוט של עיריית ירושלים מרשים, יש הרבה פינות מוצלות תחת העצים וכל המקום מטופח באמצעות מתנדבים רבים ומשפחתו של נדב אלעד, לוחם צנחנים אשר נהרג בתאונת דרכים בחברון.

מאפסים מד אוץ
ממשיכים מזרחה על האספלט ועם הסימון השחור.
0.5 ק"מ האספלט חוזר להיות שביל כורכר.
1.6 ק"מ השביל הופך לאספלט ונכנס למגרש החניה של גן החיות התנ"כי.
1.8 ק"מ צומת מגרש החנייה של גן החיות התנ"כי.
נ.צ. 10 – מגרש חניה
צילום: אתר השטח הישראלי

מאפסים מד אוץ
פונים שמאלה (סימון כחול) או ממשיכים ישר לכיוון היציאה מגן החיות.
0.4 ק"מ צומת היציאה מגן החיות בחיבור עם הכביש המוביל לשכונת מנחת בירושלים.
נ.צ. 11 – צומת גן החיות

מאפסים מד אוץ
פונים ימינה על הכביש לכיוון מרכז ירושלים ולתל אביב.
0.9 ק"מ בכיכר הגן הטכנולוגי יממשיכים ישר.
1.3 ק"מ צומת מלחה.
נ.צ. 12 – צומת מלחה

עד כאן כ-32 ק"מ של הדרך הכי מהירה ללב ירושלים דרך השטח.
אפשר לפנות שמאלה לכביש 1 (בגין) ולכיוון תל אביב, או להמשיך ישר לתוך ירושלים ולכיוון העיר העתיקה.

להתראות בטיול הבא...
לתגובות ושאלות: ogash@4x4.co.il.

המדור מובא בחסות סוזוקי – https://www.suzuki.co.il
צילום: אתר השטח הישראלי

שיטת הניווט והכנת אמצעים למסלול

שיטת הניווט – הניווט על שבילים מסומנים או שבילים ברורים בשטח. מומלץ להשתמש במפת סימון שבילים בקנה מידה 1/50,000. הקפדה על ההנחיות בסיפור הדרך תבטיח לכם הצלחה בניווט. שימוש במכשיר GPS מוסיף לביטחון העצמי אך אינו דרוש למי שמקפיד על סיפור הדרך. יש להקפיד על מדידת מרחק והנחיות סיפור הדרך וסימון השבילים המסודר. מה עושים?
בטרם היציאה לקיטוע (קטע הניווט מ: מאפסים מד אוץ עד ל: מאפסים מד אוץ) יש לקרוא היטב את סיפור הדרך ואז לצאת לדרך ולנסוע מנקודה לנקודה בהתאם להנחיות, למדוד מרחק בין נקודה לנקודה ולעקוב אחר סיפור הדרך. בנקודות המשמעותיות שבהן צריך לפנות, לרדת מהשביל המסומן או לשנות כיוון, ישנה נקודת ציון. באמצעות סיפור הדרך, מכשיר ה-GPS והשכל הישר הקפידו להגיע לנקודות ציון אלו ומשם להמשיך הלאה לקטע הבא. שימו לב שיכולים להיות הפרשים במדידת המרחקים (הגדלים ככול שהמרחק הנמדד גדול יותר) כך שחשוב להשתמש במפה תוך כדי הטיול על מנת לחבר בין סיפור הדרך לשבילים המסומנים בשטח.

הכנת אמצעים למסלול – גלגל נוסף תקין וכלי עבודה תקינים – מגבהה תקין ומפתח גלגלים מתאים, ציוד חילוץ: רצועת גרירה, רצועות ריסון ושאקלים מתאימים, מצפן ומכשיר GPS – נוח כשיש, מפות סימון שבילים מס' 9 (הרי ירושלים), טלפון סלולארי, מטען ו/או סוללה נוספת, מים ומזון.

צילום: אתר השטח הישראלי