אבני דרך:
ירוחם, חרבת הרועה, נחל חצץ, נחל אתדיר, מעלה אברהם, המכתש הגדול, נחל חתירה, נחל מתמור, חולות צבעוניים, מפער חתירה, עין יורקעם, צומת רותם, דימונה.

עבירות, שמורות טבע ושטחי אש
המסלול בעבירות קלה עד בינונית ומתאים לכלי רכב גבוהים. אפשרי גם לג'יפונים בתנאי שלנהגים יש ניסיון בירידות תלולות.
המסלול כולו על שבילים מסומנים וחוצה גם שמורות טבע מוכרזות. אין כל סיבה לרדת מהשבילים ולפגוע בנוף, בוודאי שאסור לעשות זאת בתוך שטח המכתש הייחודי.
אין לזרוק זבל, וגם לא זבל אורגני היכול להביא לחנק של החיות בטבע.
אנא שמרו על הנוף ועל הדרך למען עוד שנים רבות של טיולים בשטח.
המסלול אינו חוצה שטחי אש של צה"ל ואפשרי לנסיעה בכל ימות השבוע.
יש לצאת לדרך עם שני כלי רכב וציוד גרירה וחילוץ בסיסי.
צילום: אתר השטח הישראלי

אורכו של המסלול 21.2 ק"מ בשטח וכ-52 ק"מ מירוחם ועד צומת רותם. אפשר לנסוע אותו ברצף של 3-4 שעות טיול, ועוד כשעה לביקור בעין יורקעם.
חשוב להקפיד על סיפור הדרך, מומלץ לקרוא היטב את ההוראות להמשך הקיטוע בטרם יוצאים אליו. המסלולים מופיעים בצורה של סיפור דרך עם 12 נקודות ציון ל-GPS הניתנות להורדה מאתר השטח הישראלי www.4x4.co.il

תחילת המסלול:
תחילת המסלול על שביל מסומן – 11 ק"מ מדרום לירוחם.
130 ק"מ ממרכז הארץ, נוסעים על כביש 40 עד צומת הנגב. פונים דרומה לכביש 224 לכיוון ירוחם, כשמעבר לצומת נבנית עיר חדשה – קריית ההדרכה של צה"ל אשר מעביר את בסיסיו ממרכז הארץ לדרום.
מצומת הנגב, כ-12 ק"מ, עד לצומת הכניסה לירוחם (צומת גבעת ירוחם) - פונים ימינה עד כיכר הכניסה המרכזית לירוחם (מימין אגם ירוחם).
ממשיכים ישר ודרומה, על כביש 204, לכיוון שדה בוקר ומצפה רמון.
11 ק"מ מכיכר ירוחם פנייה שמאלה לשביל מסומן באדום עם השילוט למעלה אברהם.
נ.צ. 1 – ירידה לשטח
צילום: אתר השטח הישראלי

מתחילים ומאפסים מד אוץ
פונים שמאלה לשביל המסומן באדום עם השלט למעלה אברהם ונוסעים מזרחה על שביל כורכר כבוש לכיוון השער האחורי של בסיס צה"ל המגודר.
0.3 ק"מ צומת שבילים בו השביל המסומן אדום פונה ימינה לעבר השטח.
נ.צ. 2 – צומת שבילים

מאפסים מד אוץ
פונים ימינה ונוסעים על השביל המסומן באדום, כשמשמאל הגדר הארוכה של הבסיס.
1 ק"מ משמאל לדרך סוללה לבנה, המסתירה בור מים ומעליה חרבת הרועה - שווה עצירה וביקור.
חורבת הרועה היא שריד להתיישבות בני ישראל בנגב – בתקופת המלוכה, במאה העשירית לפני הספירה, ישבו במקום בני שבט שמעון. באותה התקופה היה מקובל כי החדרים הקיפו חצר וקירותיהם החיצוניים היוו חומת מגן - מבנה אשר זכה לכינוי "בית ארבעת המרחבים".
2.4 ק"מ צומת שבילים במפגש ערוצים של נחל הרועה.
שימו לב כי השביל המסומן במפה אינו תואם את השביל המסומן בשטח (הגדר של הבסיס "דחקה" את השביל דרומה).
נ.צ. 3 – צומת שבילים
צילום: אתר השטח הישראלי

מאפסים מד אוץ
ממשיכים שמאלה עם השביל המסומן באדום.
1.5 ק"מ צומת שבילים בפתחה רחבה של נחל חצץ בו ממשיכים על השביל השמאלי לכיוון הגדר.
1.7 ק"מ צומת עם שביל לבן כבוש היוצא מהבסיס.
נ.צ. 4 – השביל הלבן

מאפסים מד אוץ
חוצים את השביל הלבן לכיוון מזרח וממשיכים על השביל המסומן באדום, נצמדים לגדר (והשביל חוזר להתאים לסימון האדום שעל המפה).
1.0 ק"מ השביל האדום מגיע כמעט עד הגדר של הבסיס ופונה בחדות ימינה ומזרחה.
2.1 ק"מ צומת שבילים בו ממשיכים באדום לתוך הערוץ של נחל אתדיר.
3.1 ק"מ צומת שבילים בלב הפתחה הגדולה.
נ.צ. 5 – צומת שבילים
צילום: אתר השטח הישראלי

מאפסים מד אוץ
פונים שמאלה ומיד ימינה עם הסימון האדום.
1.1 ק"מ צומת באוכף בו ממשיכים עם השביל השמאלי בכיוון למטה כשממול רואים את קירות המכתש הגדול.
1.6 ק"מ השביל פונה שמאלה, עוזב את ערוץ הנחל ומטפס מעלה לאנדרטה.
1.8 ק"מ אנדרטת אברהם קריניצי, לזכר ראש עיריית רמת גן, העיר המאמצת של חטיבת הצנחנים שפרצה את המעלה.
2.0 ק"מ אוכף על קו פרשת המים לפני הירידה לתוך המכתש הגדול.
נ.צ. 6 – אוכף המכתש הגדול

מאפסים מד אוץ

יורדים על השביל המסומן באדום לתוך המכתש – שימו לב למדרגות הסלע, ואם צריך הוסיפו אבנים והיעזרו במכוון קרקעי.
1.8 ק"מ מגיעים לאחד הערוצים המתחילים את נחל חתירה הזורם צפון מזרחה ומנקז את המכתש.
נ.צ. 7 – נחל חתירה

מאפסים מד אוץ
חוצים את הערוץ וממשיכים צפון מזרחה על השביל האדום.
שימו לב: יש להקפיד על השביל הראשי המסומן באדום ולא לרדת לשבילים משניים במכתש – למרות שקיימים סימני צמיגים ושרידי שבילים, ולמרות שסביבת השביל צבעונית ומזמינה.
צילום: אתר השטח הישראלי
9.7 ק"מ מפגש שביל אדום עם שביל כחול רגלי המוביל לאתר של "עצים מאובנים".
9.9 ק"מ כביש 225 החוצה את המכתש מירוחם במערב לעבר מפער חתירה וכביש 206 במזרח.
נ.צ. 8 – כביש אספלט

מאפסים מד אוץ
פונים ימינה על הכביש לכיוון המפער – היציאה של המכתש.
1.8 ק"מ חולפים על פני הכניסה למחצבות נגב מינראליים – אפשר לראות את המפעל מצפון בלב המכתש.
4.5 ק"מ פניה שמאלה לחניון של חולות צבעוניים – שווה ביקור ומומלץ להביא בקבוק שקוף קטן על מנת לאסוף חול בשכבות צבעוניות שונות עם הילדים.
5.0 ק"מ מפער היציאה מהמכתש לצד השביל הרגלי המטפס לסנפיר הקטן - אחת מצלעות המכתש הגדול.
6.2 ק"מ צומת עם כביש 206 המחבר בין צומת רותם בצפון למפעלי אורון וצין בדרום.
נ.צ. 9 – צומת כביש

מאפסים מד אוץ
פונים ימינה על הכביש עם השלט לכיוון מפעלי אורון.
0.5 ק"מ פניה שמאלה וירידה מהכביש לעבר החניון של עין יורקעם.
נ.צ. 10 – חניון מצד יורקעם
צילום: אתר השטח הישראלי

מאפסים מד אוץ
נוסעים 100 מטר לתוך החניון, נועלים את הרכב ודואגים לא להשאיר חפצים המושכים את הגנב ויגרמו לו לשבור לכם את החלון.
יורדים על השביל המסומן בירוק לעבר ערוץ נחל חתירה וממשיכים עם הסימון.
0.5 ק"מ נעמדים מעל מצוקי הסלע של עין יורקעם.
ממשיכים עוד קצת מזרחה ומוצאים את "המדרגות" היורדות לתוך הגבים והמעיין.
נ.צ. 11 – עין יורקעם

מאפסים מד אוץ
לאחר החזרה לרכב יוצאים מהחניון ופונים ימינה על כביש 206 צפונה לכיוון דימונה.
12.5 ק"מ מגיעים לצומת T על כביש 25.
נ.צ. 12 – צומת צפית

עד כאן כ-52 ק"מ של כביש מירוחם עד צומת רותם מתוכם 21.2 ק"מ בשטח.

ימינה על כביש 25 לכיוון צומת הערבה, ים המלח ואילת.
שמאלה על כביש 25 לכיוון דימונה, באר שבע ומרכז הארץ.
צילום: אתר השטח הישראלי
להתראות בטיול הבא...
לתגובות ושאלות: ogash@4x4.co.il.
המדור מובא בחסות סוזוקי – https://www.suzuki.co.il

שיטת הניווט והכנת אמצעים למסלול

שיטת הניווט – הניווט על שבילים מסומנים או שבילים ברורים בשטח. מומלץ להשתמש במפת סימון שבילים בקנה מידה 1/50,000. הקפדה על ההנחיות בסיפור הדרך תבטיח לכם הצלחה בניווט. שימוש במכשיר GPS מוסיף לביטחון העצמי אך אינו דרוש למי שמקפיד על סיפור הדרך. יש להקפיד על מדידת מרחק והנחיות סיפור הדרך וסימון השבילים המסודר.
מה עושים? בטרם היציאה לקיטוע (קטע הניווט מ: מאפסים מד אוץ עד ל: מאפסים מד אוץ) יש לקרוא היטב את סיפור הדרך ואז לצאת לדרך ולנסוע מנקודה לנקודה בהתאם להנחיות, למדוד מרחק בין נקודה לנקודה ולעקוב אחר סיפור הדרך. בנקודות המשמעותיות שבהן צריך לפנות, לרדת מהשביל המסומן או לשנות כיוון, ישנה נקודת ציון. באמצעות סיפור הדרך, מכשיר ה-GPS והשכל הישר הקפידו להגיע לנקודות ציון אלו ומשם להמשיך הלאה לקטע הבא. שימו לב שיכולים להיות הפרשים במדידת המרחקים (הגדלים ככול שהמרחק הנמדד גדול יותר) כך שחשוב להשתמש במפה תוך כדי הטיול על מנת לחבר בין סיפור הדרך לשבילים המסומנים בשטח.
הכנת אמצעים למסלול – יש לדאוג לגלגל נוסף תקין וכלי עבודה תקינים – מגבהה תקין ומפתח גלגלים מתאים, ציוד חילוץ: רצועת גרירה, רצועות ריסון ושאקלים מתאימים, מצפן ומכשיר GPS – נוח כשיש, מפות סימון שבילים מס' 15 (מרכז הנגב), טלפון סלולארי, מטען ו/או סוללה נוספת, מים ומזון ליום טיול שלם.
צילום: אתר השטח הישראלי

כיצד נוצר המכתש הגדול?

יש כמה תיאוריות גיאולוגיות ואפילו כמה קונספריציות, כמו לדוגמה פגיעה של מטאוריט גדול, אבל ההסבר המניח את הדעת משלב בין מרכיבים גיאולוגיים לתקופות אקלים שונות שביחד הביאו ליצירת המכתש.
מצלעות המכתש הגדול – קירותיו, גבוהים כ-600 עד 700 מטרים מעל פני הים, ואילו סביבו ערוצי נחלים הנשפכים משיא גובה זה לכ-300 מטרים. אפשר להניח שלפני שנוצר מכתש היה כאן הר גבוה. המרכיב הגיאולוגי החשוב ביותר הוא קרקע רכה המאפשרת סחיפה ומעליה, קרקע סלעית קשה ועמידה יותר בפני שחיקה.
בתחילת ההיווצרות דרושה תקופה גשומה עם משקעים רבים על מנת שהמים יחדרו לקרקע, ימיסו ויפרקו את שכבות הסלע הרכות וינקזו את חומר הסחף החוצה עם הנחל – נחל 'חתירה' במכתש הגדול – דרך המפער – נקודת המוצא של המכתש.
לאחר שהשכבות התחתונות והרכות נסחפו, קורסת השכבה הקשיחה שמעל, וכך נוצרות המצלעות – קירות גבוהים שבתוכם מכתש. לאחר התקופה האקלימית הגשומה צריכה לבוא תקופה יבשה על מנת לשמר את המצב.

צילום: אתר השטח הישראלי