זה קרה בדיוק לפני עשרים שנה. ב-1.5.94 נהרג על המסלול באימולה נהג המרוצים שנחשב על ידי רבים לגדול מכולם – איירטון סנה. הוא התחרה במשך עשר שנים בפורמולה 1 וב-162 מרוצים השיג שלוש אליפויות עולם, 41 ניצחונות ו-65 עמדות זינוק בכירות.
איירטון סנה דה-סילבה נולד ב-1960 בסאו פאולו, וכבר בגיל ארבע נהג במכונית קארטינג שנבנתה עבורו. בגיל 13 כבר התחרה בקארטינג וב-1981 הגיע לבריטניה ולפורמולה פורד. למרות שזכה בשתי אליפויות שונות הוא פרש כדי לחזור לעסק המשפחתי. הצעה לנהוג בפורמולה 2000 החזירה אותו לבריטניה, ושנה אחרי הוא כבר זכה שם בפורמולה 3.
הוא פרש מוקדם מהמרוצים, עד שהגיעה הצעה להתחרות בפורמולה 2000
ב-1984 הגיע סנה לפרמולה 1 ולקבוצת טולמאן, שתהפוך בשנים שאחרי לבנטון ותצמיח את הנהג שייתפס בעייני רבים כיורשו – מיכאל שומאכר. במונטה קרלו הגשומה הוא משך תשומת לב כשטיפס מהמקום ה-13 עד למקום השני. ניצחונו של אלן פרוסט הובטח רק בגלל הפסקת המרוץ. ב-1985 הגיע סנה ללוטוס וחיזק את מעמדו כוירטואוז.
הפריחה החלה כשעבר ב-1988 למקלארן עימה רשם את הישגיו הגדולים. במונטה-קרלו הוא הדהים עם פער של 1.4 שניות מפרוסט בהקפות הדירוג. "פתאום הבנתי שאני כבר לא נוהג ברכב באופן מודע. אני נוהג בו בסוג של אינסטינקט, הייתי בממד אחר" רק מעט נהגים דברו באופן כה מיסטי שהיה אהוב על הקהל אך הרתיע מתחרים.
הפריחה הגדולה החלה כשעבר למקלארן
במקלארן החלה היריבות עם פרוסט. הניצוצות נראו באסטוריל, פורטוגל כאשר בניסיון עקיפה סנה דחק את פרוסט לכיוון קיר רחבת הטיפולים במהירות של 290 קמ"ש. בסוף השנה בה שלטה מקלארן-הונדה הוא הוכתר כאלוף.
ב-1989 הקרב התחמם והגיע להכרעה בסוזוקה, יפן. פרוסט הוביל במרוץ לאליפות, ובניסיון עקיפה של סנה השניים התנגשו. פרוסט פרש, בעוד סנה הצליח לחזור וניצח, אך נפסל בגלל שכשנדחף קיצר חלק מהמסלול. פרוסט הוכתר כמנצח וסנה היה בטוח שהמניעים לפסילתו היו פוליטיים. שנה אחרי, כאשר ההכרעה בין השניים שוב הגיעה לסוזוקה (פרוסט נהג הפעם בפרארי), הוא פגע בפרוסט במכוון והוציא אותו מהמשחק, והבטיח לעצמו את האליפות. רון דניס, ראש מקלארן מספר שהקבוצה הבינה זאת מנתוני הטלמטריה, ושהוא אמר לסנה "הפעם אכזבת אותי". האירוע הבליט שלמרות יכולת מדהימה היו לסנה צדדים שנויים במחלוקת. רבים סברו שהוא מעורב ביותר מדי תקריות, ולפעמים מסתכן ומסכן אחרים במרדף אחר הניצחון.
סנה היה מהנהגים התחרותיים ביותר
ב-1991 המשיך סנה לאליפות שלישית גם כאשר היה ברור שמכוניות הוויליאמס הופכות עדיפות. הוא רצה לעבור לוויליאמס ב-1992 ויותר מכך ב-93' כאשר הונדה הודיעה על פרישה והותירה את מקלארן ללא מנוע מספק. החוזה של פרוסט עם וויליאמס מנע זאת, וסנה תקף אותו בתקשורת. הוא בדק אפשרויות בפרארי אך נשאר במקלארן, סיים שני באליפות וביצע את מה שנחשב כמרוץ הטוב בהיסטוריה שלו בדונינגטון פארק.
בגשם השוטף עם מכונית נחותה, הוא הצליח לעקוף ארבע מכוניות בהקפה הראשונה, כולל הוויליאמס של פרוסט, ולעלות למקום הראשון. הוא ניצח בפער עצום. הייתה לי זכות גדולה להיות שם באותו יום, לראות זאת מקרוב ולפגוש באישיות הכריזמטית והממגנטת.
אישיות כריזמטית שהייתה אהודה על הקהל
סנה הגיע לווילאמס ב-1994 לעונה שתתגלה כטראגית. אחרי שינוי תקנות גדול שעיקרו ביטול המתלים האקטיביים, ה-ESP ו-ABS נוצרו מכוניות פחות בטוחות. המכונית של וויליאמס הייתה עצבנית, סנה לא הסתדר איתה ופתיחת העונה הייתה גרועה. בשני המרוצים הראשונים ניצח כוח חדש, שומאכר בבנטון, וסנה, שהיה המהיר בהקפות, הדירוג אפילו לא סיים.
הגרנד-פרי של סן מרינו החל באופן קודר. אחרי תריסר שנים ללא הרוג במרוץ חזרה הזירה להיות קטלנית: בהקפות הדירוג נהרג רונלד רצנברגר. סנה שהיה המהיר בהקפות הדירוג נראה מודאג ובדק מקרוב את מותו של רצנברגר.
סנה חי בשביל הפורמולה 1
התאונות המשיכו לזינוק ויציאת מכונית קוצבת, שלפי ההאשמות הייתה איטית מדי, גררה ירידה גדולה בטמפרטורת הצמיגים (מה שהנמיך את המכוניות וגרם לשפשוף האספלט). בהזנקה מחדש סנה הוביל לפני שומאכר, עד שמסיבה לא ברורה בהקפה השביעית סטתה המכונית בפנית טמבורלו במהירות של יותר מ-300 קמ"ש ופגעה בקיר המגן. ראשו של סנה זז לרגע אבל זה היה הסוף... שנים אחרי ימשך הוויכוח על סיבת התאונה, מה שברור הוא שאבדנו דמות מיתולוגית ואת גיבורם של רוב נהגי המרוצים כיום.
איירטון סנה מדבר על המשמעות של להיות נהג מרוצים מבחינתו ועל החיים
לכתבה זו התפרסמו תגובות
תגובה חדשה