גל ברדה בן 26, רווק, גר ברמת גן, במקור מחולון, מתחרה במרוצי סופרבייק.
צילום: אלבום פרטי "מהר מאד הבנתי שהאהבה הגדולה שלי היא מרוצי כביש". גל ברדה
1. איך הכל התחיל?
מהיום שנולדתי אני זוכר שהייתי מחובר לאופנועים. כבר בגיל 4 קיבלתי את האופנוע הראשון שלי – הונדה QR50cc שליווה אותי עד שנת 2002. עברתי מספר אופנועי שטח אבל הספורט היה בגדר תחביב פלוס. בין השנים 2001-2002 החלו גם מרוצי סופרמוטו מחתרתיים ברחבי הארץ, ובאותה תקופה התחלתי לרכב במסלולים על קטנועי 80 סמ"ק משופרים, ומהר מאוד מצאתי את עצמי כבר על אופנוע סופרמוטו. כשהייתי בן 15 נפתחה ליגת הקטנועים, ומשם הבנתי שהאהבה הגדולה ביותר היא מרוצי כביש, ככל שהאופנוע היה ספורטיבי יותר החיוך היה רחב יותר, עד היום.
2. איך נראה סדר היום המקצועי שלך?
סדר היום שלי מתחיל ב-6 בבוקר באימוני כושר הכוללים ריצות ואימוני כוח וכך גם בסוף כל יום. בין לבין במשך היום אני עובד בסוכנות דוקאטי ישראל כמנהל מחלקת יבוא. אני צריך לממן את רוב המרוצים שלי בחו"ל. מדינת ישראל לא תומכת כלכלית, אז אין ברירה אלא לעבוד קשה.
3. מי הבן אדם שהכי השפיע עליך בקריירה?
לא אחד, שניים. אבא שלי ואחי הגדול (אלי ברדה ולי ברדה) הם האנשים שהכי השפיעו עליי בקריירה ובכלל בתחום המרוצים. האמונה בי, שמבחינתי זה הדבר הכי חשוב, בעיקר ברגעים קשים. הם היחידים שתמיד האמינו שאני יכול להגיע לרמות הכי גבוהות ולהישגים הכי גבוהים. אבא גם סייע בהגעה למסלולים השונים, היה לצידי וגם תמך כלכלית כשצריך. והכי חשוב, ההבנה וההתגמשות מבחינת העבודה והאפשרות לטוס ולשהות בחו"ל ימים ולילות במשך השנה.
.jpg)
צילום: אלבום פרטי "האמונה של אבי ואחי בי וביכולות שלי להגיע גבוה, זה הדבר הכי חשוב"
4. ספר לי על נקודה מכוננת בחייך, ששינתה את התפיסה שלך. הרגע שהבנת שרכיבה תהיה גם המקצוע שלך.
הרגע שבו הבנתי שאני רוצה ללכת על תחום הרכיבה התחרותית כאורח חיים וכמטרה, הייתה עוד בבית הספר, כשהמורה הייתה מתלוננת לאבא שאני עושה בעיות, התשובה שלי תמיד הייתה אני אהיה נהג מרוצים, למרות שבסוף הייתי גם תלמיד טוב.
5. מה אתה הכי אוהב במקצוע שלך?
האהבה שלי היא האופנוע עצמו. החיבור האבסולוטי למכונה. השליטה, הכוח, המהירות. בקיצור אני מכור לאנדרנלין.
6. ידוע שלרוכבים תחרותיים יש הרגלים, אמונות טפלות, ולך?
תפילה קטנה לפני כל עלייה לאופנוע מורידה קצת לחץ, כל השאר חייב לעוף מהראש. מי שחושב יותר מידי הולך אחורה. ברכיבת מרוץ הראש נקי מכל המחשבות.
.jpg)
צילום: אלבום פרטי "אין דבר כזה ספורט מוטורי בישראל"
7. מה דעתך על תחום הספורט המוטורי בארץ?
אין דבר כזה ספורט מוטורי בישראל, ברגע שהמדינה ייצרה חוק היא הרגה את הספורט. יחד אם זאת, השאיפות שלנו חייבות להיות גבוהות. לאיזו סטנדרטים של מדינה אנחנו צריכים לשאוף? המודל לחיקוי מבחינתי היא ספרד, מדינה שנותנת הכל לספורט המוטורי. כך או כך, יש לי מוטו בחיים – "תכוון לירח, מקסימום תנחת בין הכוכבים".
8. מהו הכביש הכי אהוב עליך לרכיבה?
כביש ספציפי, אין. אני לא מסוגל לרכב מהר בכבישים. אם כבר אני יוצא לרכיבה עם האופנוע זה לנסוע לטייל, לא חשוב באיזה כביש או אזור. מאידך, יש מסלולי מרוצים שאני מעדיף – סלובקיהרינג וברנו, הם המועדפים עליי לרכיבה.
9. יש לך דמות נערצת?
קייסי סטונר ומשפחתו. היכולת להשקיע הכל רק מתוך אמונה וידיעה שההצלחה תבוא בסוף. המשפחה הזו מכרה את כל רכושה כדי להשקיע בבנם קייסי, גם כשלקחו בחשבון שאולי יפסידו הכול.
.jpg)
צילום: אלבום פרטי אוהב את המכונה ומכור לאדרנלין
10. מקצועית ואישית: איפה אתה רואה את עצמך עוד 5 שנים מהיום?
תלוי מאוד בתמיכה שאקבל מהספונסרים שלי ואולי בעתיד גם ממדינת ישראל. אני לא מסתכל כל כך הרבה שנים קדימה, אבל כרגע המטרה שלי לנצח את האליפות שאני מתחרה בה ונקודת האור היא וויל קאד באליפות העולם בשנת 2015.
11. אילו היה ניגש אליך נער צעיר שרוצה להיכנס לתחום הזה, מה היית מייעץ לו?
אם יגיע אליי ילד צעיר אסביר לו שהוא נכנס לתחום מאוד קשה, עם המון עליות, ירידות, משברים וגם הישגים. יהיה עליו לוותר על החיים של האדם הממוצע, ואולי אפילו לעזוב את המדינה עד שהספורט המוטורי בארץ יחשב לספורט. עד אז אין אפשרות לצמוח במדינה.
