הכנת אמצעים למסלול:ציוד גרירה מתאים: רצועת גרירה, רצועות ריסון ושאקלים מתאימים. גלגל נוסף תקין וכלי עבודה תקינים – מגבהה תקין ומפתח גלגלים מתאים.מכשיר GPS: לא חובה, אך עוזרמפות: סימון שבילים 15 (הנגב התיכון) ו-14 (צפון הערבה).
מצפן.
טלפון סלולארי: מטען ו/או סוללה נוספת.מים ומזון ליום טיול בשטח.שולחן וכסאות לארוחת הצהרים.
לחבר בין סיפור הדרך לשבילים המסומנים בשטח.שיטת הניווטהניווט על שבילים מסומנים או שבילים ברורים בשטח. מומלץ להשתמש במפת סימון שבילים בקנה מידה 1/50,000. הקפדה על ההנחיות בסיפור הדרך תבטיח לכם הצלחה בניווט. שימוש במכשיר GPS מוסיף לביטחון העצמי אך לא מחויב אם תקפידו על מדידת מרחק והנחיות סיפור הדרך.
מה עושים? בטרם היציאה לקיטוע (קטע הניווט מאיפוס מד אוץ לאיפוס מד אוץ) יש לקרוא היטב את סיפור הדרך ואז לצאת לדרך ולנסוע מנקודה לנקודה בהתאם להנחיות, למדוד מרחק בין נקודה לנקודה ולעקוב אחר סיפור הדרך. בנקודות המשמעותיות שבהן צריך לפנות, לרדת מהשביל המסומן או לשנות כיוון, ישנה נקודת ציון. באמצעות סיפור הדרך, מכשיר ה-GPS והשכל הישר הקפידו להגיע לנקודות ציון אלו ומשם להמשיך הלאה לקטע הבא. שימו לב שיכולים להיות הפרשים במדידת המרחקים (הגדלים ככול שהמרחק הנמדד גדול יותר). חשוב להשתמש במפה תוך כדי הטיול על מנת לחבר בין סיפור הדרך לשבילים המסומנים בשטח.
מערכת ניווטשימו לב! הקואורדינאטות המצוינות הן ברשת ישראל הישנה ומתאימים למכשירי GPS מסוג מגלן ולתוכנת נביגייד או עמוד ענן. לשימוש במכשירי גרמין יש להחליף את הספרה "1" שבקואורדינאטות הצפוניות בספרה "4".
צילום: אתר השטחעבירות, שמורות טבע ושטחי אשהמסלול מתחיל בעבירות קלה המתאימה לכל רכב 4X4 ומתקדם לעבירות בינונית עד קשה (מעלה מרזבה) ולסיום חוזר לכביש אספלט. מומלץ לצאת לדרך עם שני כלי רכב לפחות.
אורכו של המסלול כ-140 ק"מ של שבילים, שטח וכביש, ואפשרי לטיול של 7 עד 10 שעות (בהתאם לעצירות ולסיורים לאורכו).
רוב רובו של המסלול עובר בתוך שמורות טבע ייחודיות לנגב. אין לשהות בלילה בשטח שלא בחניון לילה מאושר, אין לרדת מהשבילים המסומנים (וגם אין סיבה או צורך לעשות זאת), אין לזרוק זבל, גם לא זבל אורגני היכול להביא לחנק של חיות המדבר. אנא שמרו על הנוף ועל הדרך למען עוד שנים רבות של טיולים בשטח.
המסלול אינו חוצה שטחי אש של צה"ל ואפשר לטיול בכל יום בשבוע (בחלק מהמסלול עוברים לצד שטחי אש הר החלק ומטווח 90 שבערבה, אך לא נכנסים לתוך שטח האש).
חשוב להקפיד על סיפור הדרך, מומלץ לקרוא היטב את ההוראות להמשך הקיטוע בטרם יוצאים אליו. המסלול מופיע בצורה של סיפור דרך עם 15 נקודות ציון ל-GPS הניתנות להורדה מאתר השטח הישראלי.
המסלולבמרכזו של נחל צין, כשמסביב מדבר פראי ומיוחד, לצד שטחי כרייה ענקיים של פוספטים עומד לו בגאון – הר ההר – הוא הר צין ולמרגלותיו שדה בולבוסים מיוחד. מסלול טיול ג'יפים בעבירות משתנה הסובב את ההר 360 מעלות, מתקרב לבולבוסים ויורד את שלוחת צלמון דרך מעלה מרזבה עד לערבה, ומשם בחזרה לדימונה דרך מעלה עקרבים.
אבני דרךצומת רותם, מפעלי אורון, מפעלי צין, הר צין / הר ההר, שדה הבולבוסים, נחל צין, נחל חווה, שלוחת צלמון, ד'רב אל סולטן, מעלה מרזבה, נחל נקרות, כביש 90 (הערבה), עין יהב, חצבה, עיר אובות, מעלה עקרבים, דימונה.
הר ציןהר צין מתנשא לגובה של כ-200 מטרים מעל נחל צין ופסגתו כשולחן שטוח. נחל צין הינו הנחל (האכזב) השני בגודלו במדינת ישראל, והוא מנקז בימי שיטפונות את הנגב הצפון מזרחי לעבר ים המלח. ההר, נחל צין וסביבתו בנויים מסלעי משקע ימיים, בהם מאובנים רבים והם עשירים בפוספטים – מחצב המשמש, בתוספת מינרלים נוספים, לדישון שטחי חקלאות. במפעלי צין שלמרגלות ההר מפיקים פוספטים באמצעות שטיפה וסינון של שכבות קרקע גדולות מאזור הנחל והשלוחות שסביבו. המים בבריכות סביב המפעל הם המים שנשארו משטיפת הסלעים. במפעלי צין נמצאת תחנת הרכבת (מטענים) הדרומית בישראל והיא מסיעה את הפוספטים מנחל צין למפעלי אורון עד למפעלי צפע, שליד צומת צפית (שם מייצרים בשילוב אשלג מים המלח את ה-'סופר פוספט'). ומשם לנמל אשדוד. בתחילת המאה הקודמת הציעו חוקרים גרמנים לזהות את הר צין כהר ההר – מקום קבורתו של אהרון הכהן בהתאם לספר במדבר: “וַיִּסְעוּ, מִקָּדֵשׁ; וַיָּבֹאוּ בְנֵי-ישרָאֵל כָּל-הָעֵדָה, הֹר הָהָר. וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶה וְאֶל-אַהֲרֹן, בְּהֹר הָהָר, עַל-גְּבוּל אֶרֶץ-אֱדוֹם, לֵאמֹר... וַיַּעֲלוּ אֶל-הֹר הָהָר, לְעֵינֵי כָּל-הָעֵדָה... וַיָּמָת אַהֲרֹן שָם, בְּרֹאשׁ הָהָר “. לפי האמונה המוסלמית קבור אהרון הכהן בג'בל הרון – שבהרי אדום מעל פטרה. הבלובוסים, הסלעים העגולים, שפוגשים לצד הכביש והדרך הם סלעים שנשארו לאחר ששטפו מהם את הפוספט. אך מדרום-מזרח להר ישנו שדה ענק של בולבוסים טבעיים – שהוכרז כשמורת טבע ייחודית. במרבית הבולבוסים ניתן למצוא מאובנים רבים ו/או שיניים של דגים וכרישים גדולים. הסברה היא שהבולבוס התגבש סביב חיות ימיות ששקעו על הקרקעית.
צילום: אתר השטח מתחילים בצומת רותם במפגש הכבישים 25 (דימונה – צ. הערבה) וכביש 206 (אורון – מפעלי צין).
כ-150 ק"מ או שעה וחצי ממרכז הארץ.
נ.צ. 1 – צומת רותם.
מתחילים ומאפסים מד אוץ פונים דרומה לכביש 206 לכיוון מפעלי אורון ומפעלי צין.
11.7 ק"מ – חולפים דרומה על פני צומת הכניסה למכתש הגדול ולירוחם.
15.6 ק"מ – צומת הכניסה למפעלי אורון (ושדרת הדקלים).
נ.צ. 2 – מפעלי אורון.
איפוס מד אוץפונים שמאלה לכיוון מפעלי צין על הדרך הפרטית של רותם אימפרט (מפעלי אורון וצין) שהופכת במהרה לכביש אספלט טוב.
8.4 ק"מ – מימין לכביש 'מצפה מכלף' – מכאן אפשר לראות את הר ההר מדרום, את מפעלי צין ומסביב למצפה מספר בולבוסים 'חצי מלאכותיים'.
10.3 ק"מ – צומת עם דרך מטיילים מסומנת בכחול, מימין לכביש.
נ.צ. 3 – צומת.
איפוס מד אוץפונים ימינה ל"דרך המטיילים" לכיוון הר ההר.
1.4 ק"מ – צומת בו פונים שמאלה ולמטה עם הסימון הכחול.
4.5 ק"מ – צומת שבילים בפנייה להר ההר ושדה הבולבוסים.
נ.צ. 4 – צומת הר ההר.
איפוס מד אוץפונים שמאלה לדרך המסומנת בירוק לכיוון שדה הבולבוסים ומקפידים על השביל הראשי הכבוש היטב.
שימו לב כי בדרך חוצים דרכים ראשיות של מפעלי צין עליהן נוסעות משאיות ענק – זהירות!
3.9 ק"מ – רחבת עפר גדולה קרוב להר ההר.
יש לחנות בצד וללכת ברגל לשדה הבולבוסים הטבעי.
נ.צ. 5 – שדה הבולבוסים.
חוזרים על הדרך הכבושה 7.8 ק"מ (מצטבר) לאחור עד לצומת בנ.צ. 4.
איפוס מד אוץפונים שמאלה לדרך הג'יפים המסומנת בכחול לכיוון בקעת צין.
0.5 ק"מ – השביל הכחול פונה שמאלה ונוסע על קו הגבול שבין הטבע הייחודי והפראי של צפון הנגב לבין השפוכת ובורות החציבה של מפעלי הפוספטים.
4.9 ק"מ – פונים ימינה ונוסעים על דרך המפעלים הרחבה לכיוון מערב.
5.9 ק"מ – צומת שבילים של דרך המפעלים עם דרך ג'יפים מימין.
נ.צ. 6 – צומת שבילים.
איפוס מד אוץפונים ימינה לשביל המסומן בכחול בתוך קטע מקסים וצר של נחל צין.
1.1 ק"מ – צומת שבילים כשמשמאל נחל חווה והגשרים שתחת מסילת הרכבת.
נ.צ. 7 – צומת נחל חווה
צילום: אתר השטח
איפוס מד אוץפונים שמאלה לשביל המסומן באדום לכיוון הגשרים של נחל חווה.
0.4 ק"מ – חוצים באחד המעברים שמתחת לרכבת. יש לבחור מנהרה עם יציאה שאינה חסומה בסחף ואם רכביכם גבוה מאוד או בעל גגון יש לטפס על השביל שמשמאל ולנסוע מעט מזרחה עד למעבר המסודר של פסי הרכבת – היכן שיש אספלט ומחסום.
0.7 ק"מ – חוצים את דרך המפעלים וממשיכים ישר ודרומה לתוך נחל חווה.
2.1 ק"מ – השביל האדום פונה שמאלה ומטפס החוצה ומזרחה מנחל חווה.
7.2 ק"מ – חוצים את נחל חגור.
8.9 ק"מ – חוצים את נחל שרף.
10.3 ק"מ – צומת כמעט בשיא הגובה של שלוחת צלמון ו-'ד'רב אל סולטן'.
נ.צ. 8 – צומת שלוחת צלמון.
איפוס מד אוץממשיכים ישר ומזרחה לשביל המסומן בשחור היורד לכיוון הערבה.
1 ק"מ – השביל השחור מתעקל חזק ימינה ולמטה.
8.8 ק"מ – קטע הירידה האחרון – מעלה מרזבה. שימו לב כי בקטע ירידה זה חשוב לעצור, לסרוק ברגל את הירידה ולקבוע ציר ירידה הצמוד לדופן ההר.
10 ק"מ – השביל חוצה את הערוץ של נחל מרזבה.
16.6 ק"מ צומת עם נחל נקרות במפגש השביל השחור והאדום.
נ.צ. 9 – נחל נקרות.
איפוס מד אוץממשיכים למטה ומזרחה עם הנחל על השביל האדום.
1.7 ק"מ – שביל ירוק מתחבר מימין וממשיכים בירידה בנחל נקרות.
4.4 ק"מ – צומת שבילים עם השביל השחור של ציר המעיינות.
נ.צ. 10 – ציר המעיינות.
איפוס מד אוץחוצים את הדרך של ציר המעיינות וממשיכים מזרחה על האדום.
2.8 ק"מ – השביל האדום עולה על סוללה רחבה.
3 ק"מ – השביל מסתיים בכביש הערבה, בצומת הכניסה לעין יהב.
נ.צ. 11 – כביש הערבה
עד לכאן 82 ק"מ.
איפוס מד אוץפונים שמאלה וצפונה על כביש הערבה.
אפשר לעצור לתדלק את הרכב והגוף בעין חצבה (כ-18 ק"מ צפונה).
20 ק"מ – צומת עיר אובות.
נ.צ. 12 – צומת עיר אובות.
איפוס מד אוץפונים שמאלה על האספלט לכיוון מעלה עקרבים.
13.5 ק"מ – עד צומת מעלה עקרבים והכניסה המזרחית למפעלי צין.
נ.צ. 13 – צומת מעלה עקרבים.
צילום: אתר השטח
איפוס מד אוץפונים ימינה ומטפסים את העיקולים החדים (ערקובים) של מעלה עקרבים הסלול.
8.6 ק"מ – בראש הכביש – צומת מעלה עלי (ימינה לתצפית מעל המכתש הקטן).
נ.צ. 14 – צומת.
איפוס מד אוץפונים שמאלה עם האספלט על כביש 227 לתוך נחל המעלה.
10.5 ק"מ – צומת T עם כביש 206.
נ.צ. 15 – צומת T.
איפוס מד אוץפונים ימינה לכיוון צומת רותם (שמאלה לירוחם).
9.5 ק"מ – עד לצומת רותם במפגש עם כביש 25 (כביש דימונה – צומת הערבה).
נ.צ. 1 – צומת רותם.
סוף מסלול – עד כאן 144 ק"מ של מסלול הטיול.
פנייה שמאלה ומערבה לכיוון דימונה ומרכז הארץ.
פנייה ימינה לכיוון צומת הערבה וים המלח.
להתראות בטיול הבא.
