יוני יולי אוגוסט הנה חלפו עברו התנדפו להם. ושבנו אל המדבר ואל השעשועים המוטוריים האהובים עלינו והשעה היא 6 ורבע בבוקר ועל קו הזינוק 30 אופנוענים אמיצים שבעצם נחשבים רק ל-29 כי הזוג מלכי-תמי רוכבים בצמד כשמלכי שומר על הגברת שלו כדין גוברין יהודאין רוכבי מדבר מאז ימי בר כוכבא. בקבוצות האופנועים 4 קטגוריות: קטנה, כללית, סניורים ומקצוענים.

המסלול רובץ מעולף בחום היום של מדבר חולות צאלים, אורכו 27 ק"מ כפול 4 לופים שזה אומר 108 ק"מ מהירים מאד ואני יודע שהם מהירים מאד כי יוני מסיים את ההקפה הראשונה לאחר 17:34 דקות. יוני רוכב עצמאית, ללא חסות, על האפריליה של רפאל קבסה שמשאיל לו ברוב חסד את האופנוע החדש שלו. יוני יוכיח כי הוא המהיר ביותר בכל הצוותים גם כשהוא ללא תמיכה, ספונסר, 'אופנוע משופר' ואימונים אינטנסיביים, וכשידומם את האופנוע בסיום המקצה יתברר ששוב הוא קבע שיא מסלול שעומד על שעה ו-12 דקות וזה אומר שהוא בילה את רוב זמנו על 90 קמ"ש ממוצעים, והיות והוא נכנס לתדלק פעם אחת, והיות ובאזור הפיטס ארגן המפיק כמה סרפנטינות חדות לצורך תאוטה, אני יכול להסיק שהמהירות האמיתית שלו היתה למעלה מ-100 קמ"ש.
אז יוני עצמאי זה שינוי אחד, ויש עוד כמה חידושים: מתן ניר על גאס גאס 300 סמ"ק דו"פ גרסת נמבוטין (חוץ ממנו על גאסגאסים גם בר נוב עם 250 סמ"ק גרסת סיקסדייז ואריאל דדיה עם 125 סמ"ק), ניתאי עוזיאל על HM 500 סמ"ק חזקים מאד, וזיו כרמי עם ק.ט.מ 350 החדש ועם אצבע שבורה עדיין. עידו גביש מגלה רצינות קלה, מזדכה על ה DR650, ועולה על 400 סמ"ק כתומים, ואיתמר מלכה נוטש את הטרקטורון ומנסה את מזלו עם ק.ט.מ 125 קטנטן.

ניתאי רוכב חזק מאד כהרגלו, ולוקח את ראשות הסניורים כשתום קול הזכור לטוב בראש הקטגוריה הכללית ומהיר ממנו ומכל השאר הוא הילד הכישרוני. תומר שפירא שמסיים שלישי בזמן כללי אחרי יוני ומתן. הילד הזה סומן מזמן ככישרון גדול, אני מהמר שהוא יהיה היורש של יוני, ואני לא מבין איך הוא עדיין לא מבלה את החופש הגדול במחנה אימונים אינטנסיבי בהרי הקרפטים עם מדריך צמוד... למרות כל התשבחות והקלס עדיין מתן ניר מקדים אותו בהפרש של 3 דקות והתוצאה של מתן היא שניה אחרי יוני גם בהפרש דומה. לשאלתי למה הוא לא מהיר יותר, הוא עונה שנגמרו הזמנים ההם שהיה בא למרוץ במטרה להתאבד על המסלול... נמרוד חמו נראה כאילו יש לו זמן בשפע והוא רוכב מתון משהו ובזה מרדים את ערנותם של אלדד לב וערן וולנברג. שלושת הלצים בטוחים שהם מחוץ לפודיום וכשהם מגלים כי לזיו כרמי נגמר הדלק במיכל בנקודה מרוחקת מאד משטחי הכינוס והמקום השלישי עדיין פנוי, מתנפלים שלושתם על הגז בבהלה ובקדחתנות, מסיימים בהפרשים של שניות בודדות איש מרעהו, והזוכה הגדול הוא מר חמו. זיו הוא המאוכזב הגדול כי הוא בנה לוח זמנים לתפארת שהיה ממקם אותו שני אחרי יוני לו היה מסיים.
שניים שלושה מתרסקים ומאבדים חלקים בחול, דדיה מאבד את ההכרה ומוצא אותה, שניים מתפנצ'רים, וכולם מפנים את הזירה ומקצה הטרקטורונים / רייזרים עולה לגריד.

הטרקטורנים מונים 11 כלים והרייזרים 10. הטרקטורון הראשון שיוצא נהוג בידי הדר ויינברגר, והרייזר הראשון שיוצא נהוג בידי צחי כפרי. אלי אוחיון נעקף חיש מהר בידי הצעיר החם נעם דהן ששם צלב מטרה על הטרקטורון הכחול של הדר ושניהם נכנסים למלחמת עולמות אותה יסיימו בהפרש של דקה זה מזה והבא אחריהם – דני עידן – יגיע בהפרש של עוד דקה כשאחיו, דורון עידן שהחליף סוזוקי בימאהה, כמעט צמוד אליו. אלי אוחיון נראה רחוק מאד מימיו הטובים ומסיים אחרון בקטגוריה ומהרהר בעגמומיות בחוסר הצדק הגלובלי שמביא צעירים פוחזים לתת בראש לקשיש חביב. אחיו, דורון אוחיון, מתעסק בהרכבת השרשרת שנופלת לו בלי הפסקה ושמח שהוא בכלל מצליח לסיים.
הרייזרים מתהפכים בקלות רבה מידי. חישוב גבולי במרכז הכובד של הכלי לא תומך בתימרוני פניה הדוקים. שלושה כלים כאלה מתהפכים במהלך השעה וחצי שהם רצים לפנינו והתהפכות אחת כזו – של גיל תימור – מסתיימת בפנצ'ר, פציעה ופרישה, צוות חג'אג' האילתי, וגם דור חסון מביא את הצדעיים של הכלי למגע הדוק עם החול ובתמיכת הקהל חוזר לגלגלים וממשיך ומסיים שלישי, וזהו הישג יפה מאד למישהו שרייזר נמצא ברשותו רק כחודש וחצי וזהו הנסיון התחרותי הראשון שלו. אלירן יפרח זוכר הפעם לשים חגורת בטיחות והוא שני בדרוג הקטגוריה אחרי צחי כפרי שנאלץ לעמול קשה כדי לתפוס ולהחזיק את הניצחון. הזמן שלו: 1:29 מקדים את הבא אחריו רק בדקה וחצי. פישמן הינו היחידי שנאלץ לתדלק ומסתבר שלרייזר 2010 ישן יש מיכל דלק קטן יותר מדגמי 2011.
אלה יורדים ואת מקומם על קו הזינוק תופסים 16 כלים כבדים מי יותר ומי פחות, ובפרפור ראשון מתכבד המאסטרו עידו כהן שהלך בלילה הביתה להחליף גלגל תנופה לאחר מקצה ההיכרות בערב הקודם.
עידו יתקתק את כל המסלול ללא תקלה ויסיים נקי, אבל יגע עמל ותלאות מזומנות ומוגשות לצוותים הבאים: גל שחם – נחיתה גרועה, תפוח הגה נשבר, תיקון וממשיך, יובל שרון – ציריה ובחוץ, יריב קלר ואריה סעיד עם ג'יפ הסופה – רצועת מנוע, צוות סרטינה – פנצ'ר, זוהר קפנר עם רייזר מוגדש טורבו – פנצ'ר (וחבל כי הוא מתקדם ונראה יפה מאד!), צביקה גז ומשה ברבי – מתלה אחורי מפורק, צוות עידן הגז - קלאץ' מתפרק לאחר סדרת כשלים, צוות פוינטר-ליוגב מפסידים ניקוד בשל תקלה המדוממת את המנוע לכעשר דקות.

לעומתם, צולחים הצוותים הבאים את החולות בשלום: שי שמעוני ואביב ספקטור – כמו שמזמן לא ראינו (ושמענו) אותם – חזקים ונחושים ומהירים ובמקום הראשון, מתן אליהו – רגע לפני החלפת מנוע אבל בשליטה מלאה ובאמינות מיכנית מעוררת התפעלות, צביקה נפתלי וחזי בצאלאל – קצת חיורים מהוססים ואיטיים עקב תקלה טכנית במשאבות המצמד שתיקון מאוחר מידי שלהן גרם להם לפספס את הקפות ההיכרות. בהמשך גם עף להם גלגל מהמקום... אבל הם מסיימים את כל 4 ההקפות כדי לעמוד על הפודיום אחרי אודי פורת ודודי עמר שחוזרים עם הטויוטה הקלאסית FJ ללא תקלה לאחר פגרה ארוכה, אבל לפני דדי שפרונץ שמתבשל מחום ומתנחם בבדיחות שמספר לו הנווט גדי חן. רועי שפירא ואיתי מולדבסקי כובשים שוב את המקום הראשון בקטגוריה הזו, T2. שני אלה באו טעונים מאד וחמים על ההדק אחרי כמות נאחסים לא קטנה שהאחרון בהם היה נזק גדול לרכב באימונים, נזק שדרש שיקום יקר.
אם כן, על אצבעות הידיים נמנים בכל קטגוריות הרכבים יחד מחצית הכלים כשהם תקולים בצורה זו או אחרת, מה שגורם לי להרהר עמוקות ולפקפק אם הבניה המאסיבית של חלק מהם בכלל מתאים לדיונות ולנחיתות הכואבות ממרומי הדרופים המדבריים, וכל זאת במיוחד ולאור הגמישות והקלילות בה חוצים הרייזר ודומיו את אמבטיות החול שהראלים של הימן מסתובבים בהם רוב רובו של הזמן.
סבב מספר 6, הקפות צאלים, 108 ק"מ, 67 צוותים, ארגון וביצוע למופת של צוות הבאחה המיומן ומדידת זמנים בעזרת מערכת טאג-הויר בביצוע רז הימן.