בתום מירוץ מותח, דרמטי ומתסכל כאחת ועם סיוע גדול של אלילת המזל, הרים סבסטיאן וטל את גביע המנצחים גם בגרנד-פרי של מונטה קרלו. הוא סיים ראשון במירוץ היוקרתי, אחרי לחץ אדיר של פרננדו אלונסו (פרארי) וג'נסון באטון (מקלארן) בהקפות האחרונות. ובעוד נהג הפרארי יכול בפירוש להיות שמח בתוצאה, הרי שבאטון, שללא ספק היה המהיר במירוץ היום, ואף הוביל בשלבים הראשונים יכול להרגיש מתוסכל. במקלארן לא צפו נכון את אסטרטגיית העצירות של וטל שעצר רק פעם אחת במהלך המירוץ וניצל את הקושי לעקוף במסלול הרחובות הצר של הנסיכות הקטנה. זאת לעומת שלוש עצירות של באטון. לקבוצת רד-בול מאידך שיחק המזל כיוון שבמחצית השנייה של המירוץ יצאה המכונית הקוצבת פעמיים, כאשר בפעם האחרונה הופסק המירוץ והוזנק מחדש. כל אלה אמרו שהקפות רבות התנהלו בעצם ללא תחרות וללא שחיקת צמיגים, מה שסייע לוטל, שהיה המהיר בהקפות הדירוג לשמור על המקום הראשון (במהלך עצירת המירוץ הם כבר יכולים היו להחליף צמיגים מה שסגר את הגולל על מאמציו של באטון).

רביעי סיים מארק וובר במירוץ אפרורי למדי, כאשר הקדים את קאמוי קובאישי ואת לואיס המילטון, שעבורו היה האירוע חוויה מתסכלת. זה החל במקצה הדירוג בו נענש והורד למקום העשירי והמשיך למירוץ עצמו. כבר בהתחלה הוא היה מעורב בקרב קשה עם מיכאל שומאכר (שפרש בשל תקלה) ואחרי כן בתאונה כפולה עם פיליפה מאסה בפרארי (תאונה שהביאה ליציאה הראשונה של המכונית הקוצבת). בהמשך הוא היה מעורב בתאונה רבת המשתתפים שגרמה להפסקת המירוץ (ובזכות זה הספיקו בקבוצה לתקן את הכנף האחורית שנשברה במכונית). שביעי סיים אדריאן סוטיל בפורס אינדיאה, לפני ניק היידפילד ברנו רובן בריקלו בוויליאמס וסבסטיאן בואמי בטורו רוסו.

גרנד פרי מונאקו, תוצאות המירוץ:
1. סבסטיאן וטל, רד-בול
2. פרננדו אלונסו, פרארי
3. ג'נסון באטון, מקלארן
4. מארק וובר, רד-בול
5. קאומי קוביאשי, סאובר
6. לואיס המילטון, מקלארן
7. אדריאן סוטיל, פורס אינדיאה
8. ניק היידפילד, רנו
9. רובן בריקלו, וויליאמס
10. סבסטיאן בואמי, טורו רוסו

אליפות העולם לנהגים לאחר 5 מירוצים:
1. סבסטיאן וטל, 143 נק'
2. לואיס המילטון, 85 נק'
3. מארק וובר, 79 נק'
4. ג'נסון באטון, 76 נק'
5. פרננדו אלונסו, 69 נק'

אליפות העולם ליצרנים לאחר 5 מירוצים:
1. רד-בול, 222 נק'
2. מקלארן, 161 נק'
3. פרארי, 93 נק'
4. רנו, 50 נק'
5. מרצדס, 40 נק'