מנקים את הרכב לפסח
פעם, כשהיינו ילדים, שטיפת הרכב הייתה משימה משפחתית חשובה כמעט כמו ניקיון הבית. האבא היה מגייס את כל הצאצאים, זורק לדלי סבון לכלים, מטאטא וכמה סמרטוטים, ויחדיו היו יוצאים להבריק את הכרכרה המשפחתית – משימה שהייתה רק תירוץ לסיבוב הדאווין עם המכונית הממורקת.
היום, כשנתח אדיר משוק הרכב הישראלי שייך לחברות הליסינג וכשבכל תחנת דלק אפשר למצוא שטיפה אוטומטית, טקס ניקיון הרכב המשפחתי איבד מזוהרו. המכונית אינה נתפשת כרכוש שיש לקרצפו כדי שישמור על ערכו, ורובנו – חייבים להודות – כבר מפונקים מדי מכדי לבזבז שעות וכוחות על מטלה שמנהרת הרחיצה מבצעת תוך דקות ספורות.
אלא שלקראת חג הפסח עדיין דואגים נהגים רבים שגם שטיפת הרכב תבוצע בתשומת לב יתירה – אף אחד לא טורח לבצע ביעור חמץ או הגעלת כלים, אבל על ניעור חמץ והברקת גלגלים לא מוותרים. יצאנו על כן, לכבוד החג, לסקור את שיטות הרחיצה הנפוצות ולבדוק מהם היתרונות והחסרונות של כל אחת.
רחיצה במכונה
הדרך הפשוטה והמהירה להברקת המכונית היא מנהרת הרחיצה ה"אמריקאית" – שהיא גם הפופולארית ביותר ואף מבוצעת בחינם או בהנחה תמורת תדלוק בחלק מהתחנות.
היתרונות של השטיפה האוטומטית ברורים: מחיר נמוך יחסית (מ-25 שקלים לרחיצה חיצונית ועד ל-45-50 שקלים עבור שטיפת פנים/חוץ מלאה), בזבוז זמן מינימאלי ונצילות מים גבוהה. ברוב תחנות הרחיצה עושים שימוש במים ממוחזרים (75% לערך במכונות היותר משוכללות) והן מספקות תעסוקה לאנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך – כך שיש כאן גם תרומה חברתית, במידה מסוימת.
צילום: מנהל
לקראת הפסח הרב חיים זילבר מכשיר את צי הרכב של חברת קל אוטו (צילום: קל אוטו)
אבל יש לרחיצה האוטומטית גם לא מעט חסרונות. ראשית, הניקיון בדרך כלל פחות
יסודי מאשר ברחיצה ידנית או ביתית. חלק מהמכונות כוללות מברשות העשויות
סיבי פלסטיק שעשויים לגרום לשריטות קטנות, וברוב המכונות (גם אלו הכוללות
מטליות מסתובבות במקום מברשות) נתפס חול שעשוי לפגוע בצבע. גם המטאטאים
והסמרטוטים בהם משתמשים פועלי הניקיון מטונפים לרוב ומשאירים סימנים, ויש
סכנה למגבים, אנטנות ומראות שהנהלת הרחיצה לא תישא באחריות אם יתלשו.
שטיפה ידנית
שיטה זו פחות נפוצה ודורשת עבודה יותר פיזית מפועלי הניקיון בתחנה, אך רמת הניקוי גבוהה יותר והיחס לרכב עדין יותר. המחיר מעט גבוה בהשוואה לרחיצה במכונה (30-40 שקלים לשטיפה חיצונית, 55-60 שקלים לכל הרכב), אך בהחלט שווה את ההשקעה. גם כאן עושים הפועלים שימוש במטאטאים שעשויים לשרוט את הצבע ובסמרטוטים מלוכלכים שמשאירים סימנים, בעיקר על החלונות. השימוש במים פחות חסכוני וידידותי לכנרת, והמים מותזים על הרכב בלחץ גבוה (באמצעות 'גרניק') שעשוי לגרד מדבקות ואפילו את הצבע בנקודות בהן כבר יש שריטה עמוקה.
בבית, בעצמכם
רוב הקוראים, יש לשער, יפסלו את השיטה הזו על הסף, וחלק גדול מהנהגים מתגורר בבתים משותפים עם בעיית גישה לברז מים בקומת הכניסה. זו גם הדרך המתישה ביותר והבזבזנית ביותר במים, אבל התוצאה והתגמול הם בפירוש הגבוהים ביותר: אתם מכירים טוב מכולם את הרכב שלכם ואף אחד לא יקרצף אותו ביותר תשומת לב מכם – וזו עשויה להיות פעילות משפחתית מהנה בה הילדים ייקחו חלק ויבלו איתכם זמן איכות.
לתוצאה מיטבית מומלץ להשתמש בשואב ביתי חזק (השואבים הקטנים לרכב אינם עוצמתיים דיים), בשמפו ייעודי לרכב ובספוג רך, ולנגב את המים באמצעות מטלית גומי ('ג'ילדה') מהגג ומטה. השתמשו במטאטאים ומברשות בעדינות רק במקומות בעייתיים לניקוי (תחתית המרכב, הגריל והג'אנטים, למשל). את השמשות מומלץ לנקות אחרונות, בתרסיס ייעודי לחלונות ולנגב בנייר סופג או מטלית מיקרופייבר – ולא לשכוח להעביר סמרטוט רטוב על המגבים.
עדיף, כמובן, לבצע את השטיפה בשעות בין ערביים או במקום מוצל. אחת לחצי שנה יש למרוח וקס איכותי (לא פוליש!) שיגן על הצבע לאורך זמן.
צילום: מנהללא לשכוח לבדוק כל פינה נסתרת
ועוד כמה טיפים שיעזרו בצחצוח
1. בחלק מתחנות הרחיצה האוטומטיות יציעו לכם '"וקס חם", "ניקוי גלגלים" או כל מיני טיפולים נלווים שיעילותם מוטלת בספק. שלמו על הניקוי הבסיסי בלבד ואם תרצו דגש על פריט מסוים (שאיבת באגאז' או ניקוי ג'אנטים), תנו לפועל הניקיון תשר נדיב ובקשו ממנו אישית לעשות זאת.
2. וקס, כאמור, יש למרוח אחת לחצי שנה כדי להגן על הצבע מפני קרינת UV. אם אין ביכולתכם או ברצונכם לעשות זאת עצמאית, וודאו שפועל הניקיון עושה שימוש בווקס איכותי המתאים לרכבכם (יש הבדלים בין וקס לצבע רגיל ומטאלי, למשל). לא מומלץ לבצע וקס לרכב שנצבע לאחרונה.
3. פוליש, להבדיל מווקס, הוא טיפול אגרסיבי יותר שנועד לחדש את שכבת הצבע. יש להשתמש בפוליש לחידוש צבע שדהה (אבל לא כשהלכה מתקלפת!) וחשוב לשים לב להתאמה בין "חוזק" המוצר למצב הצבע. אסור להשתמש בפוליש רגיל לצבע מטאלי ויש להשתמש במוצר ייעודי. אסור לבצע פוליש מבלי למרוח מיד שכבת וקס להגנה.
4. אם נתקלתם בכתם שאתם לא מצליחים להסיר, דללו מעט נפט במים ונסו להסירו בעדינות. היזהרו מחומרים כימיים חזקים שעשויים לגרום לנזק לשכבת ההגנה של הצבע.
5. במכוני שטיפה רבים מרססים על הצמיגים חומר שמקנה להם מראה מבריק. מדובר
בנוזל שמנוני שמטפטף גם לסוליית הצמיג ועשוי לפגוע באחיזתו בכביש ולגרום
להחלקת הרכב. מומלץ מאוד לוותר.
צילום: מנהל
החתול הזה דוקא כן אוהב להתרחץ
6. כדאי גם להימנע מתרסיסי ההברקה לדשבורד (ספריי "סקאי" וכו') – חלקם עשויים לפגוע או להמיס את הפלסטיק ורובם גורמים להשתקפויות מציקות בחלון הקדמי. בשום מקרה אין לרסס חומר כזה על ההגה והשטיחים, שכן הוא עלול לגרום להחלקת הידיים והנעליים.
7. כדאי לשמור ברכב סמרטוט קטן ובתום הרחיצה לנגב את מפתני הדלתות, תא המטען והמראות, כדי למנוע טפטוף של שאריות מים בתום הרחיצה.
8. אחרי הרחיצה, אל תפתחו חלונות וגג שמש למשך חצי שעה לפחות – כדי להימנע מהרטבה חוזרת על ידי מים שהצטברו על הגומיות.
9. עץ ריח שמתנדנד מהמראה מטריד את העין ועשוי להסתיר חלק מהכביש. מומלץ יותר להניחו באחד מכיסי הדלתות. המהדרין מוזמנים גם לרסס מעט מרכך כביסה ריחני על השטיחים, לקבלת אפקט בישום ארוך טווח.
