עד לא לגמרי מזמן, מכוניות יפניות היו אמינות ויעילות כמו מיקרוגל טוב, אך דלות ומשמימות בערך כמו אותו מיקרוגל. אחר כך דברים השתנו, והן מציעות – מי יותר ומי פחות – עיצוב, איכות נסיעה ואבזור נאות. גם משאיות יפניות קלות, שהחלו את הקריירה שלהן במקומותינו לפני כעשור וחצי לערך, התאפיינו באמינות ויעילות. וכן, גם הן היו דלות, לא ממש נעימות או נוחות. אחר כך דברים השתנו; אצל חלקן, לפחות.

השינוי הגדול
ב-2006, לכבוד יורו 4, הציגה איסוזו דגם חדש של הסומו – שם ייחודי לישראל, אגב – עם הרבה שינויים. זה התחיל במראה, דרך עיצוב עדכני ופנסים עכשוויים. תא הנהג הוגדל, אבזור הבטיחות הורחב משמעותית, מנועים חדשים ותיבה רובוטית הצטרפו למפרט ואיכות הייצור, כולל של מרכיבי השלדה, התקדמה. אז, היה המשקל המרבי של הסומו 7.5 טון.
במהלך השנתיים האחרונות נכנסו לעסק דגמים כבדים יותר, של 10 ו-12 טון, עם מנועים חזקים עוד יותר עם 6 צילינדרים וכריות אוויר בדגם הכבד. לרגל פרוץ יורו 5, הגיע לארץ הדגם העוד יותר מעודכן של הסומו. אשר על כן התייצבנו בפתח תקווה אצל היבואנים, UTI, ולקחנו לסיבוב התרשמות את גרסת העשרה טון.

לדרכים יצאנו
זקני פתח תקווה חלוקים בדעתם. יש הטוענים כי רחוב הרכבת ההרוס בסגולה, שם נמצאת UTI, נפגע כבר במלחמת העולם השנייה. אחרים מדברים על שיירת טנקים סודית ערב מבצע קדש, ויש הטוענים כי זה סתם עניין של הזנחה, "משהו כמו שלושים-ארבעים שנה, אבל לא תיקנו כי ריח המזבלות עשה שהממונים מהעיריה לא באו". דבר אחד ברור: עם אספלט הרוס באופן כזה, הסומו לא תוכל לעשות רושם טוב בתחילת המפגש אתה. לא הוגן, אבל ככה זה (בחיים, בדייט או עם משאית).
ברור למי? לסומו, בכל אופן, לא. המתלים סידרו לה ולנו נוחות נסיעה ממש מכובדת, ויכולת הספיגה שלהם, כולל שיכוך טוב, מציעה לנהג רמת חיים טובה בהתמודדות היום-יומית מול איכות האספלט המקומית. ולא רק הם; לסומו יש מושב Isri משובח, עם כל מערכי השליטה הנדרשים כולל הקשחה לגב (מיקום ועובי), כיול הרכות והשיכוך, נעילת צדי הגב ומעל הכל, מערכת נפרדת למסעד הגב ולמשענת הראש.
צילום: יואל פלרמן
בקיצור, סתם רחובות אופייניים, היכן שנהג חלוקה מסתובב בהם לפרנסתו, לא היוו אתגר של ממש. וכך ניתן היה לחצות את פתח תקווה בנוחות ובנעימות, כאשר הסומו מפגינה כושר תמרון טוב ונעזרת בהגה קל ומתמסר. התנועה הכבדה הדגישה את יתרונה של התיבה הרובוטית בכלל וגם בפרט: השילוב חלק ונעים ביותר, והנהג פשוט יכול לשכוח ממנה בעיר (מישורית, בכל אופן; פרטים בהמשך). התגובה מעט איטית, בגלל אופי המצמד, אבל התשלום הוא בפעולה מאוד חלקה. עם הפעלה אוטומטית של בלם הפליטה (ניתנת לביטול), מוקנית רמת בטיחות מצוינת. והסומו לא עוצרת כאן. היא מציעה רמת שקט יוצאת דופן, גם בבידוד שאון המנוע וגם בנטרול הרעשים החיצוניים.
וכך, לאחר סיבוב נכבד בגוש דן, פניתי צפונה לעבר הכרמל. השיוט היה נעים ביותר ועם בקרת שיוט – קצת פלגמטית בהפעלה – אפשר היה להתרכז בהולכת המשאית בתוך התנועה ולהימנע ממפגשים מיותרים עם נהגי פרייבטים פזיזים. כאשר התנועה נפתחה, אפשר היה להתרשם גם ממה שקורה בתוך תא הנהג ולסכם גם ממצאים שעלו כבר עם הכניסה לסומו.
הכניסה לתא הנהג מצוינת תודות למדרגה גדולה הממוקמת בדיוק בגובה הנכון. בפנים זה מוצלח פחות; המרחב בין מוט ההגה למושב קטן מדי, וזה עלול להפריע לברכיים בעת הכניסה/יציאה. כוונון ההגה בשני הצירים מאפשר התאמה טובה מאוד לנהג וללא כל הסתרה של לוח המחוונים הגדול והברור מאוד, אך נתוני מחשב הדרך ברורים פחות. הכפתורים שמאחורי ההגה מוסתרים, והשליטה על המראות נמצאת במקום תמוה, בתחתית הקונסולה, במקום ממש לא נוח ואינטואיטיבי.
תא הנהג בסומו קמצן בחללי אחסון: מעט מדי וקטנים מדי. מסעד המושב האמצעי ניתן להטיה ובגב יש התקן למסמכים; מקום לבקבוק או ספל - אין. איכות החומרים וההרכבה ללא דופי. הפלסטיק מעט נוקשה ודק, אבל הטקסטורה נעימה. מעל הכל, משדרים הדיפון והקונסולה חוסן ודיוק משובחים, וגם תפעול המנופים והפקדים זוכה לציון גבוה.
העיר התחתית בחיפה הייתה המבחן הבא, והסומו צלחה אותו בהצלחה רבה, כולל התפתלות קלילה בתנועה כבדה וברחובות צרים במיוחד. ואז עליתי לכרמל. מערכת הזינוק בעלייה פעלה ללא דופי והחזיקה את הרכב בכל מצב באופן יעיל. קצב העלייה היה טוב, ולמרות שהתיבה תפקדה היטב במצב אוטומטי, תפעול ידני נמצא עדיף בקצוות היותר תלולים - וגם במורד מערבה. שילוב ידני ובלם הפליטה סידרו שליטה בטוחה ויעילה בקצב ללא מגע בבלמים כלל, ואלו, כאשר נקראו לדגל הציעו רמת בלימה מעולה. הדוושה מעט קטנה לטעמי, אבל היכולת בהחלט חיפתה.
הדרך חזרה עברה דרך אזור התעשייה החדש של קיסריה. בכביש המהיר עלה כי ההגה מעט מטושטש, והקלות הכה חיובית בתמרון העירוני לא מבריקה במהירות בינעירונית. גם "השטח המת" מורגש שם. היכולת הדינמית, הייתה טובה, עם רמת ביטחון נאותה וראויה, ופעולת המתלים הרכה יחסית השתלבה היטב עם הכלי.
צילום: יואל פלרמן
סגולה בערב
בערב דילגתי על המהמורות בסגולה, עצרתי את הנשימה לרגל הסירחון, נכנסתי למכונית וסיכמתי כדלהלן. איסוזו סומו מציעה תא נהג עם בעיות בהנדסת אנוש: מיקום כפתורים והסתרתם, מוט הגה קרוב מדי ומיעוט חללי אחסון. עוד בתחום המינוס יצוין הגה מעורפל שלא מתעלה במהירויות בינעירוניות.
מנגד, מציעה הסומו תא נהג עשוי ברמה גבוהה, מנוע יעיל ושקט מאוד, בידוד מעולה מרעשי העולם, נוחות נסיעה מצוינת, תפעול מעולה בזכות תיבה רובוטית רכה ויעילה, כושר תמרון מצוין והגה תומך. ראות מצוינת, מערכות בלימה יעילות, אבזור עשיר, מערכות בטיחות עכשוויות, ומושב משובח.
בקיצור: בדברים העיקריים, הסומו פשוט משאית מצוינת לנהיגה.