חם. היה חם ביום שבת. כבר בשמונה בבוקר, בנקודת הזינוק שליד כפר-סבא, החום החל להיבנות. אבל בסופו של יום הצליח האקשן בתחרות להיות אפילו חם יותר מהשמש הקופחת, עם פודיום אדוונצ'ר – הקטגוריה התחרותית ביותר השנה, למי שלא עוקב – שנקבע למעשה במכשול האחרון, פחות מקילומטר מהסיום!

אבל נתחיל מההתחלה. הזינוק, כאמור היה ממזרח לכפר-סבא, ועיקר המכשולים התרכזו במתחם לא רחוק מנקודת המפגש בין כביש 40 לכביש 6 (ולכן גם אורך המסלול הכללי היה קצר יחסית – 24 ק"מ). מתברר שלמרות גל החום ששטף את הארץ בימים שקדמו לאירוע, הצליח מיקי יוחאי למצוא שפע מכשולי מים ובוץ שאיתגרו עד לקצה את המשתתפים – אם כי אנחנו חושדים שחלק מהם קפצו למים כדי להצטנן קצת, ולא רק בגלל שהיו חייבים...

ההתחלה היתה תמימה, עם תעלת ניקוז/ביוב מהסוג המוכר, וכמה סברסים ששילמו בחייהם. אין בעיה. גם המכשול השני – הראשון במתחם האמור – לא היה משהו מיוחד – שילוב של מים בגובה הברכיים, בוץ חמרה דביק וקיר בגובה שלושה מטרים וקצת. בין הצוותים המובילים באדוונצ'ר התגבשו בריתות – אספיר ורדיאטור מודיעין מצד אחד, גתוס-כל גדר וב.ינוביץ' מהצד השני, ושי האילתי, בסופת המפלצת הכתומה, לבדו באמצע.
למכשול הרביעי עדיין הגיעה חבורת החוד ביחד – וכאן התחילו הצרות... הפעם המים כבר היו בגובה של יותר ממטר, ואפילו הכלים המשופרים, נעולי צמיגי הבוץ המגודלים, התקשו להמשיך ולהתקדם, שלא לדבר על טיפוס על הגדה. עצים לא היו באופק, וגם לא נקודות עיגון יציבות אחרות, והעוגנים נשלפו. שי האילתי כבר שם גלגל אחד על הגדה הנגדית, אלא שאז שתה המנוע מים וננעל – ונגמרה החגיגה. הוא יצא משם רק כעבור כמה שעות, בעזרת כמה וכמה כלי רכב. גם שי שמעוני ושמעון בסופה הצהובה הסתבכו עם הטיפוס על הגדה, והצמד מודיעין-אספיר פתח פער של חצי שעה ויותר בחוד, חוצה מכשול אחר מכשול בהצלחה, והעסק נראה סגור.

אלא שכמו שלמד שי שמעוני בסיבוב הקודם – שום דבר לא סגור עד שהיוחאי השמן שר, גם אם אתה כבר רואה את קו הסיום בעין בלתי מזוינת. המכשול האחרון, השביעי במספר, היה תעלת נ"ט שלא היתה מביישת את מערכי ההגנה הסוריים ברמת הגולן. שריד, כנראה, לצינור גדול שעדיין לא הונח. ראשונה לצנוח פנימה היא הסופה הלבנה של אספיר – ושם היא נעצרת. יותר מחצי שעה מנסים אנשי הצוות המנוסים לגרום לחרטום לטפס על הקיר בצד השני, ולשווא. מספיק זמן כדי לאפשר לשי שמעוני לסגור את הפער ולהפיל את הדיסקברי שבע התלאות לתוך התעלה. ודווקא הדיסקברי החבוט, בעל מפרט השיפורים הצנוע והגלגלים הקטנים, הוא הראשון להפנות את החרטום לשמיים ולהתחיל לטפס החוצה מהתעלה. בינתיים גם אספיר מצליחים להרים את האף, וקרב הכננות מתחיל. אספיר הם הראשונים לצאת, אבל עכשיו תורם לעזור לצוות רדיאטור מודיעין לעבור, בעוד שי רותם עצמו לצוות ינוביץ', ודו-הקרב בצהרי היום ממשיך במלוא עוזו – בקצב הצב של כננות עם מכפיל בעומס מלא.

אבל גם צב מגיע בסוף למטרה, והפעם היה זה הצב הלבן-צהוב, שיצא מהתעלה לפני הצמד הלבן-ירוק, והגיע לקו הסיום עשר דקות לפני אספיר ורדיאטור מודיעין. אלא שהפרשי הזמנים בזינוק (צוות ינוביץ' זינק 12 דקות לפני צוות מודיעין) קבעו את המיקום הסופי על הפודיום.

בקטגורית האקסטרים היתה זו תקלה טכנית שקבעה את המנצח – תיבת ההילוכים של צוות מסגריית ברוך שבקה, והשאירה את הבכורה לאנשי המתלם – שסיימו בזמן גבוה משל אנשי האדוונצ'ר. אין ספק שקטגורית האקסטרים דהיום רחוקה מאוד מימי הזוהר בהם התחרו עידו כהן, פרו-ג'יפ, הצפרדע ופרויקטים 4X4 בקרבות מלהיבים, מותחים ומרהיבי עין. חבל – הפוטנציאל, ללא ספק, קיים.

בקטגוריה הסטנדרטית ניצח צוות "קומבינה" בכלי שהוא הכל מלבד סטנדרטי – אבל עדיין מדובר בהישג נאה מאוד לצוות מתחיל. הרי בתחרויות העבירות, במיוחד, חשיבות הצוות גדולה בהרבה מחשיבות הכלי בו הם נוסעים, ודוגמאות לכך יש בשפע. יותר משעה אחרי היצור המוזר – שיש הטוענים שבעברו היה סמוראי – סיים סמוראי נוסף, של צוות DBM. במקום השלישי הגיע צוות הטייגרים החביב, שאחרי שהחליף חצי רכב בתחרות הקודמת סיים הפעם בלי בעיות מיוחדות, כשהוא מקדים בשלושים שניות בלבד(!) את צוות ביטחה.

תוצאות:
אקסטרים:
1. צוות המתלם

אדוונצ'ר
1. צוות גתוס כל גדר
2. צוות רדיאטור מודיעין
3. צוות ב.ינוביץ'

סטנדרט
1. צוות קומבינה
2. צוות DBM
3. צוות טיגריסים (מקום רביעי בניקוד זהה: צוות ביטחה)