אם רק הכבישים שלנו היו נראים כך...חשבנו שאנחנו מדינה מערבית, מדינה מתקדמת ומתוקנת, אז חשבנו. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בנושא הצפיפות בכבישים, מתברר שהמדינה "מתפקקת". לאורכה ולרוחבה. בנוסף אנחנו גם נוסעים הרבה יותר משנסענו אי פעם.

מדוע צפוף בכבישים
תשתית הכבישים בישראל אינה מתקדמת בהתאם לנסועה השנתית (קילומטרז') ולמספר כלי הרכב. מאז שנת 1990 מספר הקילומטרים שאנחנו נוסעים בממוצע בשנה זינק ב-152% אחוזים ומצבת כלי הרכב גדלה ב-135%. למרבה הצער, הכבישים לא התפתחו בהתאם; באותה תקופה גדל שטחם של הכבישים ב-69% ואילו אורכם של הכבישים גדל ב-37% בלבד.

המסקנה העולה מבליל המספרים ברורה, חד-משמעית ומסבירה את הפקקים המתארכים בכל שעות היממה ואת מהירות הנסיעה היורדת לא רק בעיר אלא גם בכבישים המהירים. הנתונים גם רומזים על כך שישנם מצבים רבים יותר של 'חיכוך' בין מכוניות – שעשויים לגרום לתאונות נוספות.
מדינה תקועה בפקק
צילום: יואל שורץ, יצרנים
מי בכלל צריך כביש?!
כמה אנחנו נוסעים
סה"כ ב-2008 הסתכמה הנסועה הארצית של כלי הרכב המנועיים ב-47 מיליארד ק"מ לערך. מדובר בעליה של כ-5%, הדומה לגידול במצבת הרכב, אבל מי מאיתנו נוסע הכי הרבה? נהגי המוניות, האוטובוסים או המשאיות? ובכן מתברר כי יש סיבה מדוע נהגי המוניות מרבים להתלונן על קשיי פרנסתם; מנתוני סקר הנסועה לשנת 2008 עולה שכדי להתפרנס עליהם לנסוע הכי הרבה על הכבישים – כ-86,500 ק"מ לשנה. המשמעות, כמעט 7,200 ק"מ בחודש והרבה יותר מכל נהג כלי רכב אחר: כ-20% יותר מנהגי אוטובוס וכ-400% יותר מנהגי המכוניות הפרטיות.

מהנתונים עולה שנהג מכונית פרטית נוסע כ-16,700 ק"מ בשנה בממוצע לעומת 16,500 ק"מ ב-2007 ו-16,300 ק"מ ב-2006. כן, למרות העלייה בשימוש ברכבת, נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שאנחנו נוסעים יותר גם במכוניות הפרטיות שלנו. עם זאת, נציין כי נתוני הלמ"ס אינם מגלים לנו את ההבדלים בין כמות הקילומטרז' שגומע רכב המוחזק ע"י המעביד (ליסינג וכדומה) לבין נהג פרטי המחזיק את המכונית בעצמו. לדעתנו מדובר בפער של עשרות אחוזים.

הנהגים שממעטים לנסוע הם רוכבי הדו-גלגלי שנוסעים רק כ-8,400 ק"מ בשנה. נתון דומה לזה שפרסמה הלמ"ס ב-2007 ועלייה קטנה לעומת 8,200 הקילומטרים שגמעו הרוכבים ב-2006.